מיאמוטו מוסאשי

סמוראי יפני
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מִיָאמוֹטוֹ מוּסָאשִי (יפנית: 宮本 武蔵‏; 1584 - 13 ביוני 1645) היה מומחה לוחמה בחרב יפני שהתפרסם בזכות סגנון הלחימה הייחודי שלו וניצחונותיו בדו-קרבות רבים. מחברו של "ספר חמש הטבעות", ספר העוסק באמנות לחימה, אסטרטגיה, טקטיקה ופילוסופיה. הספר פופולרי עד היום.

מיאמוטו מוסאשי
宮本武蔵
מיאמוטו מוסאשי, חמוש ב"דאישו" (צמד חרבות, ארוכה וקצרה, סמל של מעמד הסמוראי).
מיאמוטו מוסאשי, חמוש ב"דאישו" (צמד חרבות, ארוכה וקצרה, סמל של מעמד הסמוראי).
לידה מרץ 1585
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במאי 1645 (בגיל 60)
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Shinmen Musashi-no-Kami Fujiwara no Harunobu עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יפנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Kita-ku עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט 新免玄信, 宮本二天 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ספר חמש הטבעות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 במאי 1645 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Yoshino Tayu
Kumoi עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Miyamoto Mikinosuke, Miyamoto Kurotaro, Miyamoto Iori, Takemura Yoemon, Miyamoto Musashi's daughter עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כוויתכווית שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא מיאמוטו.

מיאמוטו מוסאשי הוא אחד הסמוראים הידועים ביותר בכל הזמנים, ונחשב דמות איקונית רבת השפעה על התרבות היפנית. עד כה צולמו לפחות 36 סרטים על חייו, אחד מהם אף זכה בפרס אוסקר. הוא מופיע כדמות בספרים, סדרות מאנגה, ומשחקי מחשב רבים.

חייועריכה

נעוריועריכה

 
מיאמוטו מוסאשי, חמוש בשני בוקנים.

שנת הלידה של מיאמוטו והשנים הראשונות לחייו שרויות במחלוקת. מקובל להגיד כי מיאמוטו נולד ב-1584, כיוון שב"ספר חמש הטבעות" אומר מיאמוטו כי "שנות חייו מגיעות לשישים". ישנן עדויות הסותרות את ההשערה - על קברו של אביו של מיאמוטו כתוב כי נפטר בשנת 1580, ולפי הגנאלוגיה של משפחת מיאמוטו, הוא נולד ב-1582.

אביו של מוסאשי, מוּנִיסָאי, היה לוחם חרב וג'יטה ידוע, וקיבל מהשוגון את תואר "הלוחם הטוב ביפן" כשהיה צעיר. לפי הגרסאות של חלק מההיסטוריונים, הוא התגרש מאמו של אחרי לידתו, והיא עזבה את הבית והשאירה את הילד אצל האב. מיאמוטו התחנך אצל דודו, כהן בודהיסטי במקדש שוריאן, ולמד מאביו את אומנות החרב ואת טכניקות הג'יטה המשפחתיות. ככל הנראה, בסביבות שנת 1589 היה צריך מוניסאי לברוח ממקום מגוריו בגלל איום מצד אחת המשפחות המקומיות. לא ידוע מי המשיך ללמד את מיאמוטו את אמנות החרב; ייתכן כי למד בבית ספר יושיוקה ריו. שנים לאחר מכן, הביס מיאמוטו את מורי בית הספר בקלות.

מיאמוטו נלחם בדו-קרב הראשון שלו כשהיה בן שלוש-עשרה, מול לוחם בשם ארימה קיהי. על-פי מיאמוטו עצמו והאגדות עליו שנכתבו מאוחר יותר, קיהי היה לוחם נודד, שנלחם כדי לשפר את כישורי החרב שלו. הוא הכריז שיילחם עם מי שייענה לאתגר שלו, ומיאמוטו נענה לקריאה. דודו של מיאמוטו ניסה להתנצל בשבילו ולמנוע את הדו-קרב, אך מיאמוטו התעקש להשתתף בדו-קרב וניצח את קיהי כאשר הוא חמוש במקל עץ ארוך בלבד.

ב-1599, כאשר היה בן 15, עזב מיאמוטו את הבית. הוא נדד ממקום למקום ונלחם בדו-קרבות. בשנת 1600 הוא השתתף במלחמה בין משפחת טויוטומי לבין משפחת טוקוגאווה, בצדם של טויוטומי. הוא השתתף במספר קרבות, בכלל זאת קרב סקיגהארה. לאחר תבוסת צבאות טויוטומי, האזכורים ברשומות התקופה אודותיו נעלמים למספר שנים.

דו-קרבותעריכה

בגיל 20 או 21 מיאמוטו הגיע לקיוטו והחל בסדרת קרבות מפורסמת נגד בית הספר יושיוקה-ריו. באותה תקופה היה זה בית הספר הטוב ביותר מבין שמונה בתי הספר של אמנויות לחימה בקיוטו. תחילה, מיאמוטו הזמין לדו-קרב את ראש בית הספר, יושיוקה סיג'ורו, והבטיח כי ינצח אותו במכה אחת. הוא איחר לדו-קרב, ובכך עיצבן מאוד את סיג'ורו, אך המכה היחידה שהנחית מיאמוטו שיתקה את ידו השמאלית של סיג'ורו והוא איבד את הכרתו. לאחר הדו-קרב הוא העביר את ראשות בית הספר לאחיו, יושיוקה דנשיצ'ירו, שהזמין את מיאמוטו לדו-קרב כדי לנקום את תבוסת אחיו. גם לקרב הזה מיאמוטו איחר, והוא ניצח גם את דנשיצ'ירו. ניצחון זה קומם את משפחת יושיוקה, שבראשותה עמד כעת יושיוקה מטאשיצ'ירו בן ה-12. המשפחה הזמינה את מיאמוטו לדו-קרב מחוץ לקיוטו, ואספה במקום מארב של עשרות קשתים, רובאים ולוחמי חרב. הפעם, הגיע מיאמוטו מספר שעות קודם למקום המוסכם. הוא תקף את הכוח, הרג את מטאשיצ'ירו ונמלט מהמקום.

במשך כשבע שנים לאחר מכן מיאמוטו נדד ברחבי יפן, כאשר הוא נלחם בדו-קרבות ומשפר את כישורי החרב שלו. לרוב הוא נהג להשתמש בבוקן, נשק עץ מדמה חרב, ולא הרג את יריביו אם לא הוסכם שהדו-קרב יהיה עד המוות. על-פי מקורות שונים, עד גיל 30 נלחם מיאמוטו ביותר מ-60 דו-קרבות, ולא הפסיד באחד מהם. הוא גם התחיל ללמוד מדיטציה זן-בודהיסטית.

ב-13 באפריל 1612 מיאמוטו נלחם בדו-קרב המפורסם ביותר שלו, נגד סאסאקי קוג'ירו, לוחם שנלחם עם נודאצ'י, שהוא טאצ'י דו ידני. הם קבעו את מקום הקרב על אי בודד במרכז יפן. מיאמוטו הגיע לדו-קרב באיחור ועם הופעה מרושלת, אך הקרב היה קצר - מיאמוטו ניצח את ססאקי עם מקל עץ שחרט מהמשוט בזמן ששט בסירה לכיוון האי.

התמסדותעריכה

 
מיאמוטו מוסאשי, דיוקן עצמי, בסביבות 1640.

בשנים 1614-1615 נלחם מיאמוטו שוב במלחמה של טוקוגאווה מול טויוטומי, שהתרכזה הפעם סביב טירת אוסקה, ככל הנראה בצדו של טויוטומי הידיורי. עם זאת, אחרי המלחמה נראה שמיאמוטו היה ביחסים טובים עם טוקוגאווה, וקיבל תמיכה מהמשפחות המצדדות בטוקוגאווה. בעוד שמקורות מסוימים טוענים שמיאמוטו נלחם דווקא בצידו של טוקוגאווה, כתבים מסוימים מרחיקים לכת וטוענים כי מיאמוטו היה בצידו של טויוטומי, ובזמן אחד מהקרבות נלחם נגד טוקוגאווה איאיאסו בדו-קרב אישי. כשטוקוגאווה הרגיש כי יפסיד בדו-קרב, הוא הציע למיאמוטו לעבור לצידו.

בתחילת "ספר חמש הטבעות" כותב מיאמוטו "בגיל 30 הסתכלתי אחורה. הניצחונות הקודמים בגלל שליטתי באסטרטגיה... למדתי יומם וליל ובגיל חמישים הבנתי את דרך האסטרטגיה". כ-20 שנה אחרי המלחמה, הוא שירת אצל אדונים שונים, בעיקר ממשפחת אוגסווארה, וגם נדד לא מעט. בתקופה הזאת הוא כתב את המגילה של עקרונות השיטה אנמיי-ריו (אנ, 円 - מעגל, שלמות; מיי, 明 - אור; ריו, 流 - אסכולה, שיטה), שיטה שפיתח בגיל 22. הוא אימץ שני בנים - מיאמוטו מיקינוסקה בסוף שנות ה-1610, ומיאמוטו יאורי סביב שנת 1624. מיאמוטו מיקינוסקה סיים את חייו בשנת 1626, כאשר ביצע ספוקו בעקבות מות האדון שלו. מיאמוטו יאורי נדד ביחד עם מיאמוטו מוסאשי במשך כ-10 שנים, ועל-פי חלק מהכתבים, שניהם השתתפו בדיכוי מרד שימבארה בשנת 1634. בעוד שיאורי הצטיין בלחימה והתקדם בדרגות לתפקיד בדרגת שר, מיאמוטו נפגע מאבן ולא זכה להישגים.

לקראת תחילת שנות ה-1640 מיאמוטו השתכן בטירת קוממוטו, בה הוא התאמן, לימד תלמידים וצייר. בשנת 1642 הוא סבל לראשונה מהתקפים של כאבי עצב, המרמזים על מחלתו וסופו הקרב. בשנת 1643 הוא הסתגר במערת רייגנדו כדי לכתוב את ספר חמש הטבעות, וסיים אותו בשנת 1645. כעבור שלושה חודשים הוא נפטר מכל הרכוש החומרי שלו, והוריש את ספר חמש הטבעות לתלמידו הקרוב. הוא מת מסרטן הריאה ב-13 ביוני (לפי לוח יפני, ב-19 במאה) 1645, אחרי שסיים את "דוקודו" אוסף של 21 כללים שעל הלוחם לחיות לפיהם.

השקפותיו והשפעתועריכה

שיטת הלחימה שלועריכה

מיאמוטו פיתח סגנון של קנג'וטסו המכונה ניטֵן-איצ'י (קאנג'י: , רומאג'י: niten'ichi, מילולית: שני גני עדן כאחד) או ניטוֹ-איצ'י (קאנג'י: 二一, רומאג'י: nitōichi, מילולית: שתי חרבות כאחת), שם המתכתב עם סוטרות בודהיסטיות בדבר שני גני עדן. בשיטה זו מתאמנים בשימוש בשתי חרבות במקביל, הקטאנה הארוכה והחרב הקצרה הנלוות ואקיזאשי, המכונות ביחד "דאישו", ולפי המסורת על כל סמוראי לחגור אותן בציבור. בנוסף ידוע שהיה מומחה להטלת שוריקן ונשקי הטלה אחרים.

מיתוסים ואגדות שנקשרו בשמועריכה

לפי אחד הסיפורים עליו נלחם מיאמוטו בו-זמנית בשישים תלמידי בית ספר ללחימה בחרב יפנית והביס את כולם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיאמוטו מוסאשי בוויקישיתוף