שמואל לנדא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{רב
|שם=שמואל הולדהיים
|תמונה=[[קובץ:SamuelLandau.jph.jpg|לא ממוסגר]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[ה'תק"י]]
|מקום לידה=יאמפאלא, [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
|תאריך פטירה=[[כ"ח בתשרי]] [[תקצ"ה]]
|מקום פטירה=[[פראג]], ממלכת [[בוהמיה]]
|תאריך לידה לועזי=[[1750]]
|תאריך פטירה לועזי=[[31 באוקטובר]] [[1834]]
|מקום פעילות=בוהמיה
|השתייכות=
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הנודע ביהודה
|תלמידיו=[[שמואל הולדהיים]], [[אברהם כהן (רב בלמברג)|אברהם כהן]]
|בני דורו=
|חיבוריו=שו"ת שיבת ציון
}}
הרב '''שמואל סג"ל לנדא''' ([[ה'תק"י]], [[1750]]- [[כ"ח בתשרי]] [[תקצ"ה]], [[31 באוקטובר]] [[1834]]), היה בנו של [[הנודע ביהודה]] ויורשו כראש בית הדין ב[[פראג]] ו[[ראש הישיבה]] בה ב[[מפנה המאה|מפנה]] [[המאה ה-19]]. היה [[פוסק הלכה]] ומחבר תורני, כתב חלק מתשובות אביו והוציאם לאור לאחר פטירתו, במהדורה שנייה של הספר נודע ביהודה.
== ביוגרפיה ==
נולד ב[[יאמפיל (מחוז חמלניצקי)|יאמפול]] שב[[אוקראינה]], בנו השני של רבי [[יחזקאל לנדא|יחזקאל סג"ל לנדא]] - הנודע ביהודה, שכיהן כרב העיירה. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לפראג, שם נתמנה אביו לכהן כרב העיר. למד תורה אצל אביו. נשא את הינדכה, בתו של הרב אורי פייבל (פייביש) היילפרין רבן של [[קעלין]] ו[[ליסא]], ונכדת רב [[שמואל הילמן היילפרין]] רבה של [[מץ]]. לאחר נישואיו התגורר בפראג. לעת זקנותו של אביו, מינהו אביו למלא את מקומו בתפקידיו כרב העיר וכראש הישיבה, עד לפטירת אביו המשיך לכתוב את תשובותיו ולאחר פטירתו הוציא לאור את המהדורה השנייה של הספר 'נודע ביהודה' כשחלק מתשובותיו מובאים בספר. הוציא לאור את תשובותיו ב[[שו"ת]] "שיבת ציון", בו הוא מתמקד בביאור תשובות אביו. הגהותיו לספר [[יצחק נוניש בילמונטי|שער המלך]] נדפסו במהדורת [[מכון ירושלים]] של ספר זה.
לאחר פטירת אביו מילא את מקום אביו כראש בית הדין בפראג אך מאז פטירת אביו לא התמנה אב"ד רשמי לעיר. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב [[ברוך ייטלס]] שקידם עצמו כמועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס ב[[גניבה ספרותית]] מדרשותיו{{הערה|ראו: נודע ביהודה (מהדורה תנינא) או"ח סי' צא: "ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו במה שהי[ה] בכח השגתו לתפוס". כוונתו לדברים שנדפסו ב"טעם המלך" בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ג.}}. הרב ייטלס מצדו הגיב בפרסום ספר בעילום שם נגד הרב לנדא, הספר "האורב" (סלוניקי תקנ"ה) מציג שני קונטרסים - "פלוגתיה דשמואל", המציג את עמדתו של הרב לנדא. ו"תיובתיה דשמואל", המשיב על טענותיו{{הערה|{{HebrewBooks|פנחס חנניהו ארגוזי די סילוא (שם בדוי)|ספר האורב|196|שאלאניקי תקנ"ה}}.}}. המריבה נסובה בפומבי על מינויים של שני דייני העיר האחרים, הרב [[יעקב גינצבורג]] מחבר "זרע יעקב" והרב [[מיכאל בכרך]] מחבר "ערוגת הבושם" כדיינים עצמאיים שאינם כפופים למרות ראש בית הדין. עם שוך הסכסוך חזרו השלושה לשתף פעולה בהנהגת הקהילה היהודית בפראג.
| |||