תלמוד תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור קצת עמוק ותיקון
שורה 25:
הלימודים בחדר החלו כבר מגיל 3 או 4 ונמשכו עד [[בר מצווה|בר המצווה]]. מי שהמשיך ללמוד עבר ל[[ישיבה]].
 
יום הכניסה לחדר נחשב כיום שמחה של [[מצווה]] על הכנסתו של הילד לתחילת חינוכו ב[[תורה]], והיו מציינים אותו במנהגים וב[[טקס]]ים [[דבש]] מעל לוח שבו כתובים אותיות הא"ב ופסוקים הממשילים את האכילה ללימוד תורה, ואת התורה - לדבש, כמו "וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת... וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק"{{הערה|יחזקאל ג' פסוק ג'}}. בכך הקלו על הילד את המעבר מחיק האם למסגרת הלימוד בעלת החוקים הנוקשים. בהמשך המלמד היה קורא פסוקים מפרשת הקרבנות בספר [[ויקרא]] במנגינת [[טעמי המקרא]] - והילד היה חוזר אחריו, כדי לקיים את דברי ה[[מדרש]] "אמר רבי אסי, מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית, אמר הקב"ה, הואיל והתינוקות טהורים והקרבנות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות"{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת צו}}.
 
תחילה למדו התלמידים הצעירים את אותיות [[לשון הקודש]]. שיטת ההוראה המסורתית הפשוטה הייתה חזרה רבה. המלמד היה מקריא [[הברה]] ו[[אות]] ולאחר מכן את השילוב ביניהם כך: קמץ אלף '''אָ''', קמץ בית '''בָּ''', והתלמידים חוזרים אחריו. בהמשך המלמד היה מקריא פסוק מהמקרא בקול והתלמידים אחריו, ומשהחלו לקרוא בכוחות עצמם היו קוראים בתורנות.