בראשית רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להאקדמיה ללשון העברית |
|||
שורה 1:
'''בראשית רבה''' הוא [[מדרש אגדה]] קדום על ספר [[בראשית]], שנוצר ב[[ארץ ישראל]] ונערך ב[[המאה ה-5|מאה החמישית]] או [[המאה ה-6|השישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 77.}}. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל".
==מאפיינים==
זהו כנראה מדרש האגדה הראשון שנערך. לדעת חוקרים אחדים נתחבר עיקר המדרש בזמן ה[[אמוראים]] בסמוך ליצירתו של מדרש דומה - [[ויקרא רבה]], וקראו לו "רבה" להבדילו מן המוקדם ממנו. פירוש השם "רבה" הוא "גדול" ב[[ארמית]]. בראשית רבה הוא רחב היקף, וכולל דרשות שנאמרו כפי הנראה בציבור. רוב הדרשות מתקשרות לפסוקים מספר בראשית. המדרש מוצא בטקסט של המקרא דברים שאינם משתמעים ממנו במפורש. לדעתו של הדרשן מסתתרות בכתוב כל מיני השקפות ואמירות. המדרשים כוללים סיפורים, משלים וחידודים לשוניים, שלא כולם מובנים או הגיוניים בעינינו במבט ראשון. דרשות רבות צופנות העמקה מושגית ותחכום טקסטואלי ברמה גבוהה מאוד, המגלות לעיתים סימנים של כתיבה איזוטרית ממש, ומסתבר שקהל היעד שלהן היה שכבת תלמידי החכמים, והן לא נועדו להרצאות ציבוריות. מופיעות גם דרשות עממיות יותר אשר ייתכן כי במקור נאמרו בשבתות לפני הציבור ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] בעל-פה, ורק אחר-כך הועלו על הכתב.
==שם המדרש==
לשמו של המדרש כמה מקורות אפשריים. החוקר י.ל. צונץ הביא את האפשרויות כי שמו נובע מתחילתו "רבי הושעיה רבה פתח" ושם זה קוצר בהמשך לבראשית רבה. ומכאן התגלגל הדבר בציבור שהשם בא לבטא פירוש גדול של החומש המקראי 'בראשית'{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}}. א.ה. וייס שיער כי השם פשוט מבדיל את המדרש ממדרש אחר יותר קדום שהיה מצומצם יותר בהיקיפו{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 105, תשע"א.}}.
==לשונו, סגנונו וסידורו==
| |||