בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
ב-[[1877]] אסר צו של הקיסר [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]] "קבורה בבתי קברות ישנים במרכז העיר מטעמי היגיינה", ובית הקברות ב[[ז'יז'קוב]] היה לבית הקברות המרכזי של [[יהדות פראג|יהודי פראג]]. צו אחר של הקיסר חייב [[אפיטף|כיתוב]] דו-לשוני על המצבות, ולכן רבות מהמצבות בבית קברות זה, בניגוד לקודמו העתיק, נושאות כיתוב כפול, עברי וגרמני{{הערה|ארווין קיש, בית הקברות היהודי הישן-חדש בפראג, להלן "[[#קישורים חיצוניים|קישורים חיצוניים]]".}}. בית הקברות הורחב פעמיים, ב-[[1787]] וב-[[1855]], ובכך היה לבית הקברות היהודי הגדול ביותר, כפליים מגודלו של [[בית הקברות היהודי העתיק בפראג]]. עיריית ז'יז'קוב אסרה על קבורה במקום בשנת [[1884]], ועד סוף יוני [[1890]], שאז פסקה בפועל הקבורה במקום, נקברו בבית הקברות כ-37,800 איש.
 
ב-[[1960]] הרסו הרשויות המקומיות חלק גדול מחומת בית הקברות, המצבות כוסו באדמהבעפר, ושלושה רבעים משטח בית הקברות הפכו לגן ציבורי – גני מאהלר. רק החלק העתיק ביותר של בית הקברות ובו חלקות הקבורה היוקרתיות של שועי העיר ורבניה השתמר. לטענת רבה הראשי של בוהמיה, ברוך פרקש, נעשו העבודות במקום בתיאום מלא עם הקהילה היהודית, שביקשה לשמר את מצבות האישים הידועים במקום, שלחלקם נבנו מצבות חדשות{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||הרב הראשי של צ'כוסלובקיה מזים העלילה על חילול קברות יהודיים|1962/04/27|00628}}; {{הצופה||רבה של בוהמיה מכחיש ידיעה על חילול בית קברות|1962/04/30|00203}}}}.
 
בשנים [[1985]] עד [[1992]] נהרס עוד חלק מבית הקברות לצורך בנייתו של [[מגדל הטלוויזיה ז'יז'קוב]], השנוי במחלוקת מבחינה ארכיטקטונית.