איילין וורנוס
איילין קרול וורנוס (באנגלית: Aileen Carol Wuornos; 29 בפברואר 1956 – 9 באוקטובר 2002) הייתה רוצחת סדרתית אמריקאית שרצחה ושדדה שבעה גברים בפלורידה בין 1989 ל-1990 בזמן שעבדה כזונת רחוב. טענה שקורבנותיה אנסו אותה או ניסו לאנוס אותה, וכל מעשי הרצח נבעו מהגנה עצמית. היא הורשעה בשישה מהמעשים, נידונה למוות והוצאה להורג בזריקת רעל.
 | |
| לידה |
29 בפברואר 1956 רוצ'סטר, מישיגן, ארצות הברית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
9 באוקטובר 2002 (בגיל 46) בית הכלא של פלורידה, ארצות הברית |
| שם לידה |
Aileen Carol Pittman |
| מדינה |
ג'מייקה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
מחוז טאסקולה |
| פעילות בולטת | 7 מעשי רצח |
| השכלה |
תיכון טרוי |
| תקופת הפעילות |
1989–1990 |
  | |
חייה עריכה
איילין קרול וורנוס נולדה בעיר רוצ'סטר שבמישיגן, בשם איילין קרול פיטמן. אימה, דיאן וורנוס (ילידת 1939), הייתה בת 15 כשנישאה לאביה של איילין, ליאו דייל פיטמן, ב-3 ביוני 1954. לאחר פחות משנתיים, וחודשיים לפני שאיילין נולדה, דיאן דרשה גט מבעלה. אחיה הבכור של איילין, קית', נולד במרץ 1955.
איילין מעולם לא פגשה את אביה, ליאו פיטמן; הוא היה עצור בזמן לידתה. הוא היה סכיזופרן שהורשע בעבירות מין כנגד ילדים, והתאבד בתאו בכלא בשנת 1969. בינואר 1960, כשאיילין הייתה בערך בת ארבע, אימה דיאן נטשה אותה ואת אחיה והם אומצו על ידי סבם וסבתם, הוריה של דיאן ב-18 במרץ 1960.
בגיל תשע, הייתה מעורבת בפעילויות מיניות בבית הספר תמורת סיגריות, סמים ואוכל. היא גם הייתה מעורבת בפעילות מינית עם אחיה. היא טענה שסבה האלכוהוליסט תקף אותה מינית והכה אותה בילדותה; לפני שהכה אותה הכריח אותה לפשוט את כל בגדיה. בשנת 1970, כשהייתה בת 13, נכנסה להיריון כתוצאה מאונס שבוצע על ידי חבר של סבה. היא ילדה את בנה במעון לנשים לא נשואות והוא נמסר לאימוץ. מספר חודשים לאחר הלידה היא נשרה מבית הספר ובפרק זמן זה סבתה מתה מכשל בכבד. כשהייתה בת 15, סבה סילק אותה מהבית, היא החלה לעסוק בזנות ועברה לגור ביער הסמוך לביתה הישן.
פשעים שקדמו לרציחות עריכה
ב-27 במאי 1974 נעצרה וורנוס באשמת נהיגה בשכרות וירי מכלי רכב במחוז ג'פרסון שבקולורדו. למשפט שנערך לה בעקבות המעצר היא לא התייצבה.
בשנת 1976 נסעה וורנוס בטרמפים לפלורידה ושם פגשה את לואיס גרץ פל, נשיא מועדון יאכטות בן 69. הם נישאו באותה שנה וההודעה על נישואיהם פורסמה בעיתון המקומי. למרות זאת, איילין וורנוס הייתה מעורבת באופן מתמשך בתגרות בבר המקומי ולבסוף נעצרה על תקיפה. היא גם הכתה את בעלה עם מקל ההליכה שלו, והוא הוציא כנגדה צו הרחקה. היא חזרה למישיגן וב-14 ביולי 1976 נעצרה באשמת תקיפה והפרת הסדר הציבורי לאחר שזרקה כדור ביליארד על ראשו של מוזג. ב-17 ביולי מת אחיה קית' מסרטן הושט והיא קיבלה 10,000 דולר מפוליסת ביטוח החיים שלו. וורנוס ובעלה ביטלו את חתונתם רק תשעה שבועות לאחר מכן.
ב-20 במאי 1981 נעצרה וורנוס במחוז אדג'ווטר שבפלורידה בגין שוד מזוין של חנות נוחות, שבו היא גנבה 35 דולרים ושתי חפיסות סיגריות. היא נידונה לתקופת מאסר של כשנה, אותה ריצתה מ-4 במאי 1982 עד ל-30 ביוני 1983. ב-1 במאי 1984 היא נעצרה לאחר שניסתה לפזר המחאות מזויפות בבנק בקי וסט. ב-30 בנובמבר 1985 נרשמה כחשודה בגנבת אקדח ותחמושת במחוז פסקו.
ב-4 בינואר 1986 נעצרה במיאמי והואשמה בגנבת רכב, התנגדות למעצר ושיבוש הליכים שכן היא זייפה את השם בתעודת הזהות שלה לזה של דודתה. השוטרים במיאמי מצאו אקדח בקליבר 0.38 אינץ' וקופסת תחמושת ברכב גנוב. ב-2 ביוני 1986 עוכבה וורנוס לחקירה על ידי משטרת פלורידה, לאחר שמכר שלה אמר שהיא שלפה אקדח ברכבו ודרשה ממנו 200 דולרים. מחקירה שנעשתה עלה שהיא נשאה תחמושת נוספת ואקדח בקליבר 0.22 אינץ' נמצא מתחת למושב בו נסעה.
בתקופה זו בערך, איילין פגשה את טירייה מור, חדרנית בבית מלון, בבר של להט"בים. הן עברו לגור ביחד ואיילין כלכלה אותן בעזרת כספים שהרוויחה מזנות. ב-4 ביולי 1987 הן נלקחו לחקירה בנוגע לתקרית בה הן היו מעורבות שכללה תקיפה וחבטה בבקבוק בירה. ב-12 במרץ 1988 האשימה נהג אוטובוס בתקיפתה, מור נרשמה כעדת ראייה לתקיפה.
הרציחות עריכה
- ריצ'רד מלורי, בן 51, 1 בדצמבר 1989 - היה בעל חנות למוצרי חשמל מפלורידה. קורבנה הראשון של וורנוס היה אנס מורשע והיא טענה שהיא רצחה אותו מתוך הגנה עצמית. יומיים לאחר הרצח, שוטרי מחוז וולוסיה מצאו את רכבו הנטוש של מלורי. ב-13 בדצמבר נמצאה גופתו במרחק של קילומטרים ספורים מרכבו באזור מיוער. הוא נורה מספר פעמים, סיבת המוות הייתה שני כדורים שעברו דרך הריאה השמאלית שלו. זהו הרצח הראשון שנידון במשפט הרציחות של איליין.
- דייוויד ספירס בן 43 - גופתו הערומה נמצאה ב-1 ביוני 1990 לצד הכביש המהיר, הוא נורה שש פעמים.
- צ'ארלס קרסקדון בן 40, 31 במאי 1990 - עבד במשרה חלקית כפעלולן רודיאו. ב-6 ביוני 1990 נמצאה גופתו, הוא נורה תשע פעמים.
- פטר סיאמס בן 65, היה בדרכו מפלורידה לניו ג'רזי. ב-4 ביולי 1990 נמצא רכבו במחוז אורנג' ספרינגס בפלורידה. עדים ראו את מור ואיילין נוטשות את מכוניתו, וטביעת כף ידה של איילין נמצאה על ידית הדלת הפנימית. גופתו מעולם לא נמצאה.
- טרוי ברנס, מוכר נקניקים בן 50. ב-31 ביולי דווח שהוא נעדר. גופתו נמצאה ב-4 באוגוסט 1990 ליד כביש מהיר 19 של פלורידה. הוא נורה פעמיים.
- צ'ארלס "דיק" המפריס בן 56, 11 בספטמבר 1990 - איש קבע לשעבר מחיל האוויר האמריקאי ובעברו חוקר של התעללות בילדים ושוטר בכיר. ב-12 בספטמבר 1990 נמצאה גופתו, הוא היה לבוש והוא נורה שש פעמים בראשו ובחלק גופו העליון.
- וולטר ג'נו אנטוניו בן 62. ב-19 בנובמבר 1990 נמצאה גופתו, הוא נורה ארבע פעמים. רכבו נמצא חמישה ימים לאחר מכן.
לכידתה והוצאתה להורג עריכה
ב-4 ביולי 1990 נטשו איילין וטירייה את מכוניתו של פטר סיאמס לאחר שהיו מעורבות בתאונה. עדי ראייה שראו אותן נוהגות ברכביהם של קורבנות הרצח נתנו תיאורים מפורטים שלהן למשטרה, והתיאורים הובילו למבצע בכלי התקשורת לאיתור הרוצחות. בנוסף, המשטרה מצאה גם חפצים שונים מרכבי הנרצחים בבתי משכון שונים, והצליבו בין טביעות האצבעות שעליהם לבין טביעות אצבעות שנמצאו ברכבים. מאחר שאיילין ריצתה תקופת מאסר, למשטרה היו צילומים של טביעות האצבעות שלה וכך ידעו שהיא מעורבת במקרים.
ב-9 בינואר 1991 נעצרה איילין בבר של אופנוענים במחוז וולוסיה פלורידה. המאהבת שלה נעצרה על ידי המשטרה ביום שלמחרת. טירייה סייעה לשוטרים להפליל את איילין ברצח על מנת לזכות בחסינות משפטית. היא ביצעה מספר שיחות טלפון מבית מלון שהיו מוקלטות וביקשה את עזרתה. ב-16 בינואר 1991 הודתה איילין ברציחות. היא טענה שהגברים ניסו לאנוס אותה ושהרגה אותם מתוך הגנה עצמית.
עורכי דינה ניסו לטעון לאי-שפיות וניסו להצביע על כך שאיילין סבלה מהפרעת אישיות גבולית ומהפרעת אישיות אנטיסוציאלית. כמו כן, הם ניסו להציג מסמכים וראיות אחרות שהעידו על כך שהנרצח הראשון, ריצ'רד מלורי, היה אדם בעל נטיות סוציופתיות וכן שהוא הורשע בניסיון לאונס והיה במתקן כליאה במשך שמונה שנים. השופטים לא הסכימו לקבל את טענות ההגנה בנוגע לעברו של מלורי. איילין נשפטה למוות על שש רציחות מתוך השבע, זאת מאחר שגופתו של פטר סיאמס מעולם לא נמצאה.
בזמן המעצר שלה ועד להוצאתה להורג, איילין סיפרה שהסוהרים מתעללים בה. לדבריה בישלו את האוכל שלה עם לכלוך, אזקו אותה בחוזקה רבה ולא הכרחית וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות על הידיים, שעברה בחקירות התעללות אלקטרונית (אנ'), שהיו הצצות מרובות לתא המעצר שלה ושכל זה נעשה בכדי לשבור אותה נפשית על מנת שתתאבד לפני ההוצאה להורג. בסופו של דבר היא הוצאה להורג בזריקת רעל, ממנה היא מתה ב-9 באוקטובר 2002 והייתה לאישה העשירית בארצות הברית שהוצאה להורג, ולאישה השנייה שהוצאה להורג במדינת פלורידה.
בסרטון שצולם יום לפני הוצאתה להורג איילין הדגישה כי המשטרה ידעה שהיא הייתה הרוצחת במקרה הרצח הראשון ואף על פי כן בחרו לא לעשות עם המידע הזה דבר ולטייח את המקרה, היא הדגישה שטביעות האצבע שלה היו מפוזרות ברחבי הזירה מכיוון שלדבריה היא הייתה רשלנית ולא מקצועית והיה זה הרצח הראשון שביצעה אי פעם, איילין האשימה את המשטרה בטיוח ולדבריה הם היו אחראיים בעקיפין לרציחות הבאות בעקבות העובדה שלא הפלילו אותה כשהיה להם מידע על מעורבותה ברצח הראשון.[1]
לאחר מותה, גופתה נשרפה ואפרה פוזר מתחת לעץ במישיגן. ונכתב ספר על חייה, שני סרטים דוקומנטריים (אחד מהם נוצר בשנת 1994, עוד לפני הוצאתה להורג) וכן סרט דרמה בשם "מונסטר", בו גילמה את דמותה שרליז ת'רון.
הפרק הראשון בעונה הרביעית של הסדרה חוק וסדר: מדור מיוחד נכתב בהשראת איילין וורנוס.
פסיכופתולוגיה עריכה
על פי מספר מומחים, הפשעים של וורנוס קשורים לאישיותה הפסיכופתית ולעבר הטראומטי שלה.[2] וורנוס קיבלה ניקוד של 32 נקודות ברשימת הפסיכופתיה המעודכנת, ניקוד אשר מעיד על פסיכופתיה קלינית.[2] בנוסף לכך, וורנוס גם אובחנה עם הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות אנטיסוציאלית.[2]
וורנוס נודעה גם כבעלת בעיות התנהגות מוקדמות כמו מזג מהיר חמה שהגביל את יכולתה ליצור קשרים בין-אישיים, והקשה עליה לשמור על מערכות יחסים.[2] החינוך שקיבלה בילדותה, לרבות ההתעללות הפיזית והמינית שעברה, נקשרים באופן חלקי להתפתחותן של הפרעות האישיות שלה. לדברי הצוות הפסיכיאטרי שאיבחן את וורנוס, טראומה כה חמורה יכולה לשבש את הסטרוקטורליזם של הנפש ולגרום ל"הגנות פרימיטיביות, דיסוציאטיביות ומתפצלות כדי להדוף את עוצמת הגירוי הרגשי והמיני".[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- פלורידה: רוצחת סדרתית הוצאה להורג, באתר ynet, 9 באוקטובר 2002
- איילין וורנוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- איילין וורנוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Aileen Wuornos gone insane?, נבדק ב-2022-10-01
- ^ 1 2 3 4 5 Wade C. Myers, Erik Gooch, J. Reid Meloy, The role of psychopathy and sexuality in a female serial killer, Journal of Forensic Sciences 50, 2005-05, עמ' 652–657