גרדה טארו
גרטה פוהוריל (באנגלית: Gerta Pohorylle;1 באוגוסט 1910,[2] כ"ה בסיון תר"ע – 26 ביולי 1937, י"ח באב תרצ"ז), ידועה בשם גרדה טארו, הייתה צלמת מלחמה יהודייה-גרמנייה שפעלה במלחמת האזרחים בספרד. היא נחשבת לצלמת העיתונות הראשונה שמתה במהלך עבודתה בחזית המלחמה.[3]
 | |
| טארו בספרד, יולי 1937 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1910 שטוטגרט, גרמניה[1] |
|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 1937 (בגיל 26) ברונטה, מדריד, הרפובליקה הספרדית השנייה |
| שם לידה |
Gerta Pohorylle  |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| תקופת הפעילות |
מ-1935 |
| תחום יצירה | צילום עיתונות |
| זרם באמנות |
מודרניזם קטלאני |
| בן או בת זוג |
רוברט קאפה |
  | |
טארו הייתה בת זוגו ושותפה מקצועית של הצלם רוברט קאפה. השם "רוברט קאפה" היה במקור כינוי של טארו וקאפה (נולד בשם אנדרה פרידמן), שהומצא במטרה למתן את חוסר הסובלנות הפוליטית הגוברת באירופה ולמשוך את השוק האמריקאי הרווחי. כמות משמעותית מהעבודות המוקדמת שמיוחסות לרוברט קאפה נעשו למעשה על ידי טארו.
נעוריה ותחילת דרכה עריכה
פוהוריל נולדה ב-1 באוגוסט 1910 בשטוטגרט, גרמניה, לגיזלה בורל והיינריך פוהוריל, משפחה יהודית ממעמד הביניים שהיגרה זה עתה מגליציה המזרחית. למדה בבית הספר התיכון המלכה שארלוט, שהתה במשך שנה בפנימיה בלוזאן, ובהמשך למדה במכללת עסקים.[1][4][5]
ב-1929, המשפחה עברה ללייפציג, ערב עלייתה של גרמניה הנאצית. טארו התנגדה למפלגה הנאצית (בשמה המלא - מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומנית-סוציאליסטית), והחלה להתעניין בפוליטיקת שמאל. ב-1933, בעקבות עליית כוחה של המפלגה הנאצית, טארו עוכבה ונעצרה באשמת הפצת תעמולה נגד המפלגה הנאצית. בסופו של דבר, היא ומשפחתה נאלצו לעזוב את גרמניה אל עבר ייעדים שונים. טארו, בגיל 23, עזבה לפריז, הוריה היגרו אל שטחי המנדט הבריטי בפלשתינה (בשמו המלא: המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה) ואחיה עברו לאנגליה. טארו לא פגשה שוב את משפחתה. [5][6][7]
קריירה עריכה
הקריירה של טארו הייתה קצרה, אך בעלת השפעה רבה על צילום עיתונות, במיוחד במלחמה.
המצאת הכינוי רוברט קאפה
כאשר פוהוריל עברה לפריז ב-1934 כדי להימלט מהאנטישמיות בגרמניה של היטלר, פגשה את צלם העיתונות היהודי הונגרי, אנדרה פרידמן[8] למדה צילום, הפכה לעוזרת האישית שלו, והשניים התאהבו. בהמשך התחילה לעבוד עבור חברת הצילום "Alliance Photo" כעורכת תמונות.
בשנת 1936, קיבלה פוהוריל לראשונה תעודת צלמת עיתונות. לאחר מכן, היא ופרידמן רקמו תוכנית לפיה פרידמן יטען שהוא סוכן של הצלם רוברט קאפה, שם שהמציאו. שניהם צילמו תמונות חדשות ומכרו אותן כעבודתו של הצלם האמריקאי הבדיוני רוברט קאפה; שם שאיפשר להם להתחמק מחוסר הסובלנות הפוליטית הגוברת השוררת באירופה ובו בזמן למשוך את השוק האמריקאי הרווחי. השם קאפה נגזר מ"קאפא" שהיה כינוי רחוב של פרידמן בצעירותו בבודפשט ופירושו בהונגרית "כריש". הסוד לא החזיק זמן רב, אך פרידמן שמר את השם המסחרי "קאפה" בתור שמו הפרטי. פוהוריל לעומת זאת אימצה את השם המקצועי "גרדה טארו", אחרי האמן היפני טרו אוקמוטו והשחקנית השוודית גרטה גרבו. השניים עבדו יחדיו כדי לסקר את המאורעות סביב עלייתה של החזית העממית בשנות השלושים של צרפת.
סיקור מלחמת האזרחים בספרד
כשפרצה מלחמת האזרחים בספרד ב-1936, נסעה טרו לברצלונה, ספרד, כדי לסקר את האירועים עם קאפה ודויד "צ'ים" סימור. טרו רכשה את הכינוי של "לה פקניה רוביה" (מספרדית: La pequeña rubia, "הבלונדינית הקטנה"). יחד הם סיקרו את המלחמה בצפון מזרח אראגון ובמחוז קורדובה הדרומי. באמצעות החתימה המזויפת של רוברט קאפה, הם הצליחו לפרסם במגזינים נחשבים (מגזין Zurcher Illustrierte השווייצרי ו-Vu הצרפתי). ניתן להבדיל בין תצלומי המלחמה המוקדמים של טארו וקאפה משום שטארו השתמשה במצלמת Rollei שהפיקה תצלומים מרובעים בעוד קאפה הפיק תמונות מלבניות באמצעות מצלמת Leica. עם זאת, במשך זמן מה בשנת 1937 הם הפיקו תמונות 35 מ"מ תחת התווית קאפה וטארו.
בהמשך, טארו פעלה ביתר עצמאות. היא סירבה להצעת הנישואין של קאפה. בנוסף, שמה נקשר במעגל אנטי-פאשיסטי אירופאי, משכיל, של אישים כגון ארנסט המינגוויי וג'ורג' אורוול, שנרתמו למען הרפובליקה הספרדית. עיתון קומוניסטי צרפתי, החתים אותה לפרסום עבודות בלעדיות של טארו. היא החלה לשווק את עבודתה תחת תווית תצלומי טארו (מאנגלית: Photo Taro). לייף, The Illustrated London News, ו-Volks-Illustrierte (מהדורת גולה של העיתון הגרמני Arbeiter-Illustrierte-Zeitung), היו בין המפרסמים שהשתמשו בעבודתה. [4][6]
בסיקור הפצצות ולנסיה, אותו ביצעה לבדה, השיגה טארו את הצילומים המפורסמים ביותר שלה. בנוסף, ביולי 1937, הצילומים של טארו זכו לביקוש על ידי העיתונות העולמית, בזמן שטארו עצמה סיקרה את אזור ברונטה שליד מדריד עבור Ce Soir. על אף שהסיעה הלאומנית (Nationalist faction) טענה כי האזור היה תחת שליטתה, הכוחות הרפובליקאים דחקה כוח זה החוצה. הצילומים של טארו היו העדות היחידה למצב האמיתי. [4][6][7]
מותה עריכה
בזמן שסיקרה את נסיגת צבא הרפובליקה בקרב ברונטה (אנ'), טארו קפצה אל מדרך של מכונית שנשאה חיילים פצועים. טנק רפובליקני התנגש בצד המכונית וטארו נפצעה אנושות, ומתה מפצעיה ביום למחרת, 26 ביולי 1937.[4]
נסיבות מותה של טארו הוטלו בספק על ידי העיתונאי הבריטי רובין סטאמר, שכתב במגזין New Statesman (אנ').[9] סטאמר ציטט את וילי ברנדט, לימים קנצלר גרמניה (גרמניה המערבית), וחבר של טארו במהלך מלחמת האזרחים בספרד, שאמר שהיא הייתה קורבן של הטיהור הסטליניסטי של קומוניסטים וסוציאליסטים בספרד שאינם מזדהים עם מוסקבה. אולם סטאמר לא סיפק הוכחה נוספת לטענה זו.
בריאיון עם העיתון היומי הספרדי אל פאיס, אחיין של חייל רפובליקני בקרב ברונטה הסביר שטארו מתה בתאונה. לפי תיאור עד הראייה, היא נדרסה על ידי טנק שנסע אחורנית ומתה מפצעיה בבית החולים האנגלי אל גולוסו מספר שעות לאחר מכן. נהג הטנק לא היה מודע למעשיו. [10]
עקב מחויבותה הפוליטית, טארו הפכה לדמות אנטי פאשיסטית מכובדת. ב-1 באוגוסט 1937, ביום שהיה אמור להיות יום הולדתה ה-27, המפלגה הקומוניסטית הצרפתית ערכה לכבודה הלוויה גדולה בפריז, אשר משכה עשרות אלפי אנשים לרחובות. להלוויה הגיעו גם רוברט קאפה ודוד סימור.[8] טארו נקברה בבית הקברות פר לשז ואלברטו ג'קומטי הוזמן להכין אנדרטה לקברה.[6]
בתחילת 2018, תמונה שכביכול מראה את טארו על ערש דוי בבית החולים האנגלי, פורסמה על ידי הבן של ד"ר קיזלי ההונגרי, שטיפל בה.[11]
מורשת עריכה
ב-26 בספטמבר 2007, מרכז הצילום הבינלאומי (אנ') פתח את התערוכה הגדולה הראשונה בארצות הברית של צילומיה של טארו.[2]
הסרט הדוקומנטרי, "המזוודה המקסיקנית" (2011), מגולל את סיפור מציאתן של קופסאות אבודות, הידועות כמזוודה המקסיקנית, ובהן מעל ל-4000 תשלילים אשר צולמו על ידי טארו, רוברט קאפה ודוד סימור.[12][13]
להקת הרוק הבריטית אלט ג'יי כתבה שיר הנקרא "טארו" על תפקידה כצלמת מלחמה בזמן מלחמת האזרחים הספרדית ועל מערכת היחסים שלה עם קאפה.[14]
ב-1 באוגוסט 2018, לכבוד יום הולדתה ה-108, גוגל הציגה שרבוט גוגל (Google Doodle), ובו איור של טארו במקום הלוגו הקבוע של האתר.[15][16]
לקריאה נוספת עריכה
- Gerda Taro / edited by Irme Schaber, Richard Whelan, and Kristen Lubben, ספר מאת טארו מסת"ב 978-38652153201
- Rogoyska, Jane (2013), Gerda Taro – Inventing Robert Capa, London: Jonathan Cape, ביוגרפיה (באנגלית) ISBN 978-0224097130
- Aronson, Marc (2017), Eyes of the world: Robert Capa, Gerda Taro, and the invention of modern photojournalism / Marc Aronson & Marina Budhos ביוגרפיה מסת"ב 978-0805098358
קישורים חיצוניים עריכה
- ארכיון צילומים של גרדה טארו באתר סוכנות הצילום מגנום
- "Taro", שיר מאת אלט ג'יי
- גרדה טארו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Schaber, Irme; Whelan, Richard; Lubben, Kristen (2007) Gerda Taro: מתוך אוסף מרכז הצילום הבינלאומי בניו יורק
- ^ 1 2 Lee, Felicia R. (22 September 2007). "A Wartime Photographer in Her Own Light" מתוך הניו יורק טיימס
- ^ Chelsea Ritschel "Gerda Taro: The forgotten female photographer whose death and photos changed how we see war" מתוך העיתון הבריטי האינדיפנדנט
- ^ 1 2 3 4 Steinman, Ron (October 2007) "Capa and Taro: Together at Last" מתוך יריחון הצילום The Digital Journalist
- ^ 1 2 Whelan, Richard (1994). רוברט קאפה: ביוגרפיה
- ^ 1 2 3 4
Nisha Lilia Diu, Gerda Taro: the blonde of brunete, The Telegraph, 9 December 2007
- ^ 1 2 "תערוכה: גרדה טארו" (PDF) מרכז הצילום הבינלאומי בניו יורק
- ^ 1 2 O'Hagan, Sean (13 May 2012) "Robert Capa and Gerda Taro: love in a time of war" מתוך העיתון The Guardian
- ^ Stammer, Robin (9 October 2008) "Accidental heroine" מתוך המגזין New Statesman
- ^ Antón, Jacinto (12 July 2009). "¡Te has cargado a la francesa!" מתוך העיתון הספרדי אל פאיס
- ^ Tremlett, Giles (19 January 2018) "Gerda Taro: ‘deathbed photo’ of one of world's first war photographers found" מתוך העיתון The Guardian
- ^ עמוד הסרט באתר IMDb
- ^ בקופסאות שהוסתרו 70 שנים נמצאו אלפי תצלומים של רוברט קאפה, גרדה טארו ודייוויד סימור ממלחמת האזרחים בספרד, באתר הארץ, 8 במאי 2009
- ^ כתבה על משמעות השיר "טארו" של הלהקה "אלט ג'יי"
- ^ שרבוט הגוגל של טארו באתר גוגל
- ^ "Google Doodle honors pioneering female war photographer Gerda Taro" Musil, Steven (31 July 2018)מתוך אתר CNET
