יהודי האיגבו
יהודי האִיגְבּוֹ (Igbo Jews) או בשמם האחר "אִיבּוֹ בני-ישראל", הם קהילה דתית בתוך הקבוצה האתנית של בני האיגבו שבניגריה, אשר חלק מחבריה פועלים על פי הדת היהודית לאחר שאימצו את היהדות לאחרונה, וחלקם טוענים כי אבותיהם היו יהודים אשר היגרו מארץ ישראל לפני אלף חמש מאות שנים למערב אפריקה.
יהודי האיגבו אינם היחידים אשר טוענים לזיקה ליהדות ולהיותם צאצאים ליהודים במערב אפריקה. קיימות קהילות נוספות באזור זה המנהלות פולחן ואורח חיים יהודי. בין קהילות אלו ניתן למצוא את הקהילה היהודית ביורובאלאנד (אנ'), יהודי בית ישראל מגאנה, וכן קבוצות המשלבות נצרות באמונתם כמו בני היהדות המשיחית הטוענים שהם יהודים לכל דבר אך מאמינים בישו ולכן לא מוכרים כיהודים על ידי רוב הזרמים ביהדות ובישראל.
היסטוריה עריכה
מספר מקורות טוענים שנוכחות יהודית הייתה קיימת בניגריה עוד משנת 638 לפנה"ס.[דרוש מקור] ההשערה היא שיהודים גלו לאפריקה לאחר חורבן שני בתי המקדש בירושלים והקימו קהילות בכל רחבי אפריקה. האוכלוסייה היהודית המשיכה להתפרס דרומה לאפריקה הדרומית לסהרה, ומערבה לרוחבה של צפון היבשת, ככל הנראה בעקבות הכיבושים הערביים. אחת ההשערות היא, כי מקורם של יהודי האיגבו הוא מיהודים שנדדו אל האי ג'רבה שבתוניסיה לאחר חורבן בתי המקדש ומשם לשאר צפון אפריקה.
כיום קיימת ביקורת בתוך חברת האיגבו הלא-יהודית על יהודי האיגבו. חוקרים מסוימים בני האיגבו טוענים שעל האיגבו להיות גאים במוצאם הניגרי המקומי ולא לייחס לעצמם מוצא זר מכיוון שמוצאם הוא משבטים שחיו בניגריה לפני כ-5000 שנה ולא מגולי ישראל ויהודה. לדבריהם, הקשר הראשוני בין בני האיגבו לסיפורי המקרא ולעם ישראל נוצר עם הגעת המיסיון הנוצרי שהמיר את דת המקומיים לנצרות, וש"כיום רבים רוצים לטעון לקשר לעם ישראל בגלל שהתנ"ך הוא ב"אופנה".[1]
בני האיגבו מייחסים את עצמם לשלושה מתוך שנים עשר שבטי ישראל והם: שבט גד, שבט זבולון, ושבט מנשה. ההיסטוריה שבעל פה של בני השבט מדברת על לוחם אגדי בשם עֵרִי שהגיע מארץ ישראל. יהודי איגבו מייחסים זאת לעיתים לערי, בנו של גד ונכדו של יעקב, כפי שכתוב בספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ט"ז.[2] חלק מהאיגבו טוענים שישנן משפחות בקרב יהודי האיגבו שהן צאצאים של משפחות הכהנים והלווים.
זיקה ליהדות - אמונות ומנהגים עריכה
המנהגים הדתיים של יהודי האיגבו כוללים:
- ברית מילה שמונה ימים לאחר הולדתו של בן זכר.
- שמירה על כשרות של מזון.
- פרידה בין הגבר לאישה בעת נידה.
- לבוש טלית וחבישת כיפה.
- חגיגת חגים המצוינים בתורה. לדוגמה - ראש השנה, יום כיפור ועוד.
- לאחרונה אימצו הקהילות היהודיות בניגריה גם חגים מאוחרים יותר שאינם מצוינים בתורה, ביניהם את חנוכה ופורים, חגים אשר מוסדו ביהדות רק לאחר ששבטי ישראל הוגלו.
האיגבו היום עריכה
כיום ישנם 26 בתי כנסת ברחבי ניגריה ויהודי האיגבו מונים בהערכה בין 3,000 ל-40,000 איש, מתוך כ-210 מיליון אזרחי המדינה. ריכוזי היהודים הגדולים בניגריה נמצאים במרכז גיחון באבוג'ה, ובדרום המדינה - בעיקר בפורט הרקורט. המנהיג המוביל את יהודי האיגבו הוא רבי הווארד גורין הקונסרבטיבי, בוגר הסמינר היהודי לתאולוגיה בשנת 1976.[3]
קשר עם ישראל עריכה
הקשר הראשון של יהדות ניגריה עם שאר העולם היהודי קיבל מעמד רשמי בין השנים 1995 ל- 1997, לאחר שראש ממשלת ישראל, יצחק רבין שלח צוות חוקרים לניגריה בחיפוש אחר עשרת השבטים האבודים.[4]
מדינת ישראל ובג"ץ לא הכירו בקהילת יהודי האיגבו כצאצאי השבטים האבודים, הרבנות לא הכירה בהם כיהודים, ועל כן לא-חל עליהם חוק השבות.
קשר עם יהדות התפוצות עריכה
רבנים ומחנכים מארצות הברית ביקרו לעיתים את הקהילה וקהילות יהודיות רבות תומכות ביהדות ניגריה על ידי שליחת ספרים, מחשבים ומאמרים יהודיים.[5][6] יהודי האיגבו פועלים לחיזוק קשרים עם הקהילה היהודית בבוסטון ונהנים מתמיכתה בהם.[2]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- האם נמצא שבט יהודי אבוד בניגריה אריאל שמידברג, NFC, 17.5.2007
- Re-Emerging: The Jews of Nigeria
- Jews of Nigeria and Uganda (אורכב 26.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
- Packing for Nigeria
- The Economist - Reading the Torah in Abuja
הערות שוליים עריכה
- ^ Nigeria's Igbo Jews: 'Lost tribe' of Israel? כתבה בנושא באתר CNN.
- ^ 1 2 האם נמצא שבט יהודי אבוד בניגריה אריאל שמידברג, NFC, 17.5.2007.
- ^ Joanne Palmer, "How a Nice Jewish Boy Became a Chief Rabbi in Nigeria", United Synagogue of Conservative Judaism, 2006.
- ^ Adeze Ajukwu "Interview with Sir Nat Okafor-Ogbaji" Kwenu June 8 2004.
- ^ "Rabbi Returns to Nigeria for 3-Week Mission.." Tikvat Israel February 13 2006
- ^ "Tikvat Israel ships scripture to Nigeria" Tikvat Israel January 11 2006.