מדד השלום העולמי
מדד השלום העולמי (באנגלית: Global Peace Index; בראשי תיבות: GPI) הוא דו"ח שמופק על ידי המכון לכלכלה ושלום (אנ') (IEP) המודד את רמת השלום של מדינות העולם. הגורמים העיקריים המשפיעים על המדד הם רמת האלימות והפשע בתוך גבולות המדינה, ורמת האיום החיצוני עליה מפני מדינות וגורמים אחרים.
המדד פורסם לראשונה בשנת 2007 ביוזמת יזם הטכנולוגיה האוסטרלי סטיב קיללי (אנ') והוא הראשון המדרג 163 מדינות בעולם על פי מידת השלום והשלווה השוררים בהן. פרסום מדד השלום העולמי נתמך בידי דמויות ציבוריות בעלות שם עולמי כגון קופי אנאן, הדלאי למה, דזמונד טוטו, מוחמד יונוס, ג'ימי קרטר ואחרים.
מתודולוגיה עריכה
הניסיון למדוד ולכמת את רמת השלום והשלווה של מדינה כלשהי קשור בעיקר לרמת האלימות והקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שבהם היא מעורבת. בנוסף לכך מתבצעת הערכה של רמת ההרמוניה והלכידות החברתית הפנימית שלה. הפרמטרים השונים מעריכים את רמת הביטחון האישי בקרב האזרחים בחברה כאשר הנחת המוצא היא שרמת פשע ואלימות נמוכה, מיעוט תקריות טרור, הפגנות אלימות ומבנה פוליטי יציב, משקפות היטב את ההרמוניה החברתית והשלווה.
איסוף הנתונים מתבסס על עבודתם של מספר גופי מחקר והערכה ביניהם "תוכנית נתוני קונפליקט של אופסלה (אנ')" (UCDP) באוניברסיטת אופסלה בשוודיה, "יחידת המודיעין של האקונומיסט (אנ')" (EIU), "מרכז המידע של האו"ם לעניין פשיעה ופעילות פלילית" (UNSCT), מסד הנתונים המקוון (אנ'), "תקציר בתי הסוהר העולמי (אנ')" בחסות המכון לחקר מדיניות פשיעה ומשפט (ICPR) בבירקבק קולג', אוניברסיטת לונדון, "המכון הבין-לאומי למחקרים אסטרטגיים (אנ')" (IISS) ו"המכון הבין-לאומי לחקר השלום בסטוקהולם" (SIPRI).
רשימת המדדים הנבדקים עריכה
- המספר הנומינלי של עימותים פנימיים וחיצוניים
- מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים חיצוניים
- מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים פנימיים
- רמת הארגון של העימותים הפנימיים
- אופי יחסי החוץ של המדינה עם שכנותיה
- רמת הפעילות הפלילית בחברה
- כמות הפליטים והעקורים ביחס לכלל האוכלוסייה
- רמת היציבות הפוליטית
- רמת פעילות הטרור
- רמת פעילות הטרור הפוליטי
- כמות מעשי הרצח לכל 100,000 איש
- רמת האלימות הפלילית
- כמות ההפגנות האלימות
- כמות האסירים לכל 100,000 איש
- מספר אנשי משטרה וביטחון פנים לכל 100,000 איש
- רמת ההוצאה הצבאית ביחס לתל"ג
- מספר אנשי כוחות הביטחון השונים
- מספר כלי הנשק הקונבנציונלים שיובאו לכל 100,000 איש
- מספר כלי הנשק הקונבנציונלים שיוצאו לכל 100,000 איש
- רמת התמיכה הכספית של המדינה בכוחות שמירת השלום של האו"ם
- כמות כלי הנשק הכבדים והגרעיניים
- קלות הגישה של אזרחים לנשק קל.
מדדים נוספים לבחינת רמת השלום והשלווה במדינה אשר לא מובאים בחשבון אך בעלי משמעות והשפעה מהותית עליה הם:
- רמת המשילות והתפקוד של גורמי הממשל השונים
- רמת העוינות כלפי מיעוטים
- רמת האמונה הדתית של התושבים ושילובה בחיים הלאומיים
- רמת השחיתות
- רמת חופש העיתונות והתקשורת
- רמת התל"ג לנפש.
ממצאים עריכה
הממצאים העיקריים העולים ממדד השלום והשלווה העולמי הם:
- קיים מתאם חיובי בין רמת השלום והשלווה במדינה מסוימת לבין רמת ההכנסה, ההשכלה, והלכידות החברתית בקרב אזרחיה.
- במדינות שבהן שוררת רמה גבוהה של שלום ושלווה מתקיימת גם רמה גבוהה של שקיפות שלטונית ורמה נמוכה של שחיתות.
- מדינות המתאפיינות ברמה גבוהה של שלום ושלווה הן בדרך כלל קטנות, יציבות ומהוות חלק מברית אזורית.
על פי הדוח העדכני לשנת 2023 המדינה שבה רמת השלום והשלווה היא הגבוהה בעולם היא איסלנד, והיא שומרת על מעמדה זה ברציפות מאז 2008. אחריה בדירוג דנמרק, אירלנד, ניו זילנד, ואוסטריה. ארצות הברית מדורגת במקום ה-131, וישראל במקום ה-143. המדינה שמדורגת הכי נמוך היא אפגניסטן, שמדורגת במקום ה-163 ומעליה תימן וסוריה שמדורגות במקום ה-162 וה-161 בהתאמה.
ביקורת עריכה
לטענת האקונומיסט, המדד מוטה לטובת מדינות אשר רמת ההוצאה הצבאית שלהן נמוכה מאוד או לא קיימת כלל, וזאת מכיוון שמדינות אחרות הדואגות לביטחונן, ולשם כך מקיימות רמת הוצאה צבאית גבוהה יותר. האקונומיסט טוען עוד יש לתת משקל בעיקר למגמות המדד בהקשר של רמת השלווה במדינה כלשהי.
ביקורת נוספת היא שהמדד אינו משקלל אלימות נגד נשים וילדים, ובכך מטה כלפי מעלה את מיקומן של מדינות דוגמת מצרים וסין.
לעומת זאת פרופסור ג'פרי זאקס משבח את פרסום המדד אשר מסב את תשומת לב העולם לבזבוז המשאבים הנובע מעימותים אלימים, אשר יכלו להיות מופנים לקידום החינוך, הבריאות, מניעת עוני, ושמירה על משאבי הטבע והסביבה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
מדד השלום העולמי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
