מרטין גומפרט
מרטין גומפרט (בגרמנית: Martin Gumpert; 13 בנובמבר 1897 – 18 באפריל 1955) היה רופא עור ומין יהודי-גרמני, שהיגר לארצות הברית לאחר עליית הנאצים לשלטון. מחלוצי הרפואה האסתטית והקוסמטית והניתוחים הפלסטיים.
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1897 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באפריל 1955 (בגיל 57) ניו יורק, ארצות הברית |
| תפקידים |
היסטוריון של הרפואה, מרצה באוניברסיטה, היסטוריון, רופא, רופא סופר |
  | |
תולדות חייו עריכה
רפואה אסתטית עריכה
נולד בברלין למשפחה מן המעמד הבינוני-הגבוה, גם אביו היה רופא. במלחמת העולם הראשונה שירת בחזית המזרחית בטורקיה כחובש. מיד לאחר המלחמה השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת היידלברג, אותם סיים ב-1921. הוא התמחה ברפואת עור ומין וחקר את מחלת הסיפיליס. בהסבריו המפורטים על מהלך המחלה השתמש הסופר תומאס מאן בספרו דוקטור פאוסטוס.
במהלך טיפוליו בפצועי מלחמת העולם, הבחין גומפרט כי טיפול בפגעים אסתטיים, בעיקר בפצועים שפניהם הושחתו, גם אם אינם חמורים או מסוכנים מבחינה רפואית, הוביל לשיפור דרמטי בהחלמתם של הפצועים מבחינה פיזית ונפשית גם יחד. גומפרט פיתח שיטות לניתוחים פלסטיים וליצירת תותבות, כולל לאברים רכים כגון אף ואוזניים.
מן הטיפול בפצועים הגיע גומפרט לטיפול כללי. הוא הבחין כי טיפול בפגמים אסתטיים יכול להוציא אנשים מבידוד חברתי ולהוביל לשיפור בתפקודם של מובטלים שלא יכלו לזכות בתעסוקה ההולמת את כישוריהם בשל עיוות גופני. לפיכך הקים ב-1928, יחד עם סוזן נואל, את "תחנת הייעוץ העירונית הציבורית לטיפול בעיוותים קוסמטיים" בברלין. התחנה העניקה טיפולים בחינם או במחיר סמלי, בעיקר למובטלים שסיבת אי-העסקתם הייתה נעוצה בפגם אסתטי חמור (מלידה או כתוצאה מתאונה או מחלה). במקביל פעל גומפרט להעברת חוק ברייכסטאג שיכניס את הטיפול הקוסמטי למובטלים או עריריים אלה למסגרת הביטוח הרפואי שניתן על ידי משרד הרווחה.
גומפרט, שהיה, כאמור, יהודי, טיפל גם במספר בלתי ידוע של יהודים שביקשו להפוך את המראה החיצוני שלהם ליהודי פחות ו"ארי" יותר. מרפאתו של גומפרט נסגרה ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון, אך נפתחה מחדש ב-1938, בהיעדרו וטיפלה באנשים ממוצא ארי שלא נראו "אריים" מספיק[1].
ב-1931 חיבר גומפרט ספר שסקר את כל הידוע על תחום הקוסמטיקה (Die gesamte Kosmetik). הטיפוח הקוסמטי, קבע, מבדיל את האינדיבידואל מן ההמון ומאפשר לאדם נראות. בניגוד לפסיכולוגיה, המנסה לטפל בבעיות הקיום באמצעות חדירה פנימה, ניסה גומפרט להראות שפעמים רבות יכול לבוא מזור נפשי באמצעות טיפול וטיפוח המראה החיצוני. בין היתר סקר גומפרט את הפיתוחים בתחום של מקס פקטור והלנה רובינשטיין.
לאחר עליית הנאצים לשלטון עריכה
ב-1933 נסגרה מרפאתו של גומפרט בהוראת צו והוא התמסר לכתיבה ספרותית וכתיבת ביוגרפיות (בהן Hahnemann - Die abenteuerlichen Schicksale eines ärztlichen Rebellen und seiner Lehre, der Homöopathie, בה סקר בחיוב את ההומאופתיה).
ב-1936 היגר גומפרט לניו יורק. בניו יורק עסק, בנוסף לפעילות במרפאת עור ומין, בכתיבה. הוא כתב ספרי מדע פופולרי, ספרים על חוקרים וכן שימש כיועץ לענייני רפואה לעיתון הניו יורק טיימס וכפרופסור בקולג' לרפואה הומאופתית של ניו יורק (New York Homeopathic Medical college). ב-1940 התפרסם ספרו Heil Hunger! Health under Hitler (הייל רעב! בריאות תחת היטלר) בו תיאר את ניצול מערכת הבריאות במשטר הנאצי. ב-1942 קיבל אזרחות אמריקאית.