ספר הרזים

ספר הרזים הוא ספר השבעות ופעולות מאגיות מתקופת התלמוד, אשר מחברו וזמן כתיבתו המדויק אינם ידועים. הספר הושפע רבות מחיבורים מסוימים בספרות ההיכלות והמרכבה אך אינו חלק ישיר ממנה. הספר הוהדר בידי מרדכי מרגליות, וכן בידי החוקרים הגרמניים רביגר ופטר שפר.

ספר הרזים

מידע כללי
מאת	לא ידוע. על פי המסורת – רזיאל המלאך
שפת המקור	עברית

תיאור הספר ומבנהו

הספר מורכב מהקדמה, ומתיאור כל אחד משבעת רקיעי השמים שמהווים את כל אחד מהיחידות הבאות בספר.

כל רקיע נפתח בתיאור ציורי של מראהו ומבנהו של הרקיע, לאחר מכן מפרט המחבר על כל אחד ממחנות המלאכים המצויים באותו רקיע, ומונה את המלאכים הנמצאים בו בשמותיהם, מסביר בקצרה על המומחיות של אותו מחנה, ועובר לתיאור הפרקטי של המעשים המאגיים שניתן לדרוש מהם ושל דרכי הביצוע שלהם.

בתיאור שבספר, הרקיע השביעי מובחן משאר הרקיעים בכך שאין בו מלאכים וקיימת בו רק נוכחותו של אלוהים. במקום הפירוט על המלאכים והבקשות שניתן לבקש מהם, המחבר מונה באריכות את שבחיו של הבורא ואינו מציין לחשים או פרקטיקות כלל.

תוכן הספר

בספר מובאים לחשים מסוגים שונים, מהם לצורכי השחתה, רפואה, גילוי נסתרות ועוד. וכן לחשים הגורמים להגברת מהירות הסוסים, גירוש רוחות, ידיעת עתידות, גרימת אהבה, לחשים הגורמים לאדם להיות רואה ואינו נראה ועוד. לצד אלה כלולים בו גם הטפה ליראת שמים והרחקה מן החטא כגון לשון הרע וגאווה.

בספר מתוארים בפירוט רב שבעת רקיעי השמים ושמות המלאכים והשוטרים שבכל רקיע ורקיע, תוך הבאת מאות שמות של מלאכים הממונים על דברים שונים. לדוגמה המלאך הממונה על הרצת הסוסים קרוי "רהטיאל" ועוזרו סוסיאל.

כמו כן מתוארות בספר פעולות מעשיות הכוללות השבעות מלאכים קמיעים וכשפים. ביצוע פעולות אלו מלווה בדרישות טהרה, כגון הישמרות מאשה, הימנעות מאכילת בשר ויין, מספר ימי טהרה ועוד. בנוסף, יש לבצע את הכישופים בזמנים מיוחדים דווקא, כגון בגילוי הירח, בשעה פלונית בזריחת השמש ועוד.

חלק מפעולות ההשבעה כוללות גם מעשים הנחשבים ביהדות ההלכתית כעבודה זרה כמו פולחן לצבא השמים כגון ניסוך, הקטרה, שחיטת תרנגול לבן ועוד.

בספר מובא תיאור של שבעה רקיעים בסגנון פיוטי:

"שם הרקיע הראשון הנקרא שמים בו מחנות מלאים חמה וכו' ונשמעים לבני אדם בשעת עסקם לכל הלומד לנסך לשמותם ולהזכירם באותותם וכו' ואמור כך: מוסר אני לכם מלאכי אף וחימה את פלוני בן פלוני שתשנקו אותו ותשחיתו אותו ואת מראיהו ותפילוהו במטה"

— רקיע א

• מתוך ספר הרזים
• 
• 
• 
• 
• 

מקור הספר

על פי המחקר הספר הוא חיבור מקורי עברי, הנתון להשפעת הספרות המאגית היוונית ופעמים אף העתיק ממנה קטעים שלמים. כך למשל מובאת בספר תפילה לאל השמש (הליוס) בלשון יוונית ולאחריה התפילה בעברית, דבר שמצביע על העתקה מספר מאגי יווני.

עם זאת, בשונה מהספרות המאגית היוונית והמצרית, לספר יש הקדמה וסיום, והתיאורים שלו הם במובהק תיאורים ממקור יהודי, הן בסיומת שמות המלאכים - אל, הן בדרישת הטהרה הייחודית, והן בתיאור הבורא המופיע בתיאור הרקיע השביעי.

זהות מחבר הספר

בהקדמת הספר מובא ציטוט המייחס את כתיבת הספר לרזיאל המלאך. בקצת מכתבי היד של הספר נכתב כי רזיאל המלאך נתנו לנח:

"זה ספר מספרי הרזים שנתן לנוח בן למך בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם מפי רזיאל המלאך בשנת ביאתו לתיבה לפני כניסתו"

בגרסאות אחרות לספר כתוב שנתנו לאדם הראשון.

לדעת פרופסור אליעזר שמשון רוזנטל, הספר נכתב בתחילת המאה הרביעית, בסוף תקופת האמוראים על אף האזכור בספר המקדים את זמנו ל"שנת חמש עשרה לחשבון מלכי יוון". יש המשערים כי מחבר הספר התגורר באלכסנדריה שבמצרים, כך עולה מכתובות המאגיות הכוללות שיתוף של שלש אמונות יהודית יוונית ומצרית. השערה נוספת היא שהמחבר התגורר בארץ ישראל במקום בו היו גרים יחד יהודים וגויים, השערה זו באה בעקבות לשון העברית הרהוטה שבספר.

מאז חיבורו נעלם הספר עד המאה התשיעית, בזמן הפולמוס הקראי של דניאל בן משה אלקומיסי, סלמון בן ירוחם יעקב הקרקסאני המנגחים את הרבנים על שברשותם ספרים מעין אלו. בשנת 1963 החוקר מרדכי מרגליות גילה את הספר בספריית אוניברסיטת קיימברידג', והוציאו לאור בשנת תשכ"ז לאחר שלש שנות מחקר.

השפעת הספר

הספר התקבל אצל חלק מחכמי היהודים והשפיע רבות על ספרות ההיכלות. כך למשל בספר ההיכלות מובאים שמותיהם של שבעת השוטרים ראשי שבעת המחנות של הרקיע הראשון. בספר שיעור קומה הועתק עניין הרקיע השביעי כולו תוך הרכבה מרקיע רביעי בספר זה. בעיקר השפיע ספר זה על חסידי אשכנז ובראשם רבי אלעזר מוורמייזא מחבר ספר סודי רזיא המעתיק ממנו חלקים שלמים. גם בספר רזיאל המלאך מובאים קטעים שלמים מספר זה.

השפעת הספר ניכרת גם על ספרות רחבה שהתחברה במאות השנים שלאחר חיבור התלמוד, כגון: ספר חרבא דמשה, ספר אדם, ספר המלבוש (המובא בחלקו בראש ספר רזיאל המלאך). גם מדברי הרמב"ם עולה שהכיר ספר זה, שכן הוא ציין שיש שימוש בהדס בעת העלאת אוב, דבר שנזכר אך ורק בספר זה.^{[דרוש מקור]}

ביקורת

מחבר הספר היה בן לעם היהודי שכן אלהי ישראל מובא בספר כאלוהי האלוהים היושב ברקיע השביעי, בספר אף מובא ציטוט המעריך את חכמי ישראל. ברם להשערת מרדכי מרגליות המחבר היה מין, לדעתו ספר זה הוא "ספר כשפים מתקופת התלמוד", וכך כתב:

מחברנו חי בעולם המאגיה של היוונים המצרים ורחוק היה מרוחם של חכמינו ז"ל, עד כדי כך שהוא מורה לעבור על הרבה איסורי תורה מפורשים, כמו לשאול באוב ולדרוש אל המתים, או לזבח ולקטר ולנסך למלאכים ורוחות, לשמש ולירח ולכל צבא השמים, ואף יש בו תפילה לאל השמש יוליוס, בלי ספק נחשב ספר זה אצל חז"ל בגדר ספרי מינין וספרי קוסמין והשתדלו לעקור זכרו.

מרגליות תמה על רבנים גדולים שהעתיקו מדבריו בלא לחשוש לאיסורים אלו. מנגד דעת הרב מנחם מנדל כשר שאפשר להניח שהיה יהודי שומר תורה ומצוות, אלא שאסף בחיבורו מאגיות אסורות, רק לצורך לימוד, שאופן זה מותר על פי ההלכה, אפשרות נוספת מעלה הרב כשר "שאלה הלשונות שיש בהם דרכי עכו"ם כגון הקטרה וניסוך המה הוספות מאחד המעתיקים".

ראו גם

• ספרות ההיכלות והמרכבה
• ספר רזיאל המלאך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ספר הרזים בוויקישיתוף

• ספר הרזים, עם מבואות והערות מאת מרדכי מרגליות, באתר אוצר החכמה
• יוסף דן, אנגלולוגיה, קוסמולוגיה ומאגיה -ספר הרזים, בתוך "תולדות תורת הסוד העברית בעת העתיקה", כרך ג' פרק שלושים ואחת, הוצאת מרכז שז"ר, ירושלים תשס"ט.
• חן מלול, הצצה ל"ספר הרזים": כך מלאכי עליון ימלאו את מבוקשכם, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מאי 2021
• מידע על ספר הרזים בקטלוג הספרייה הלאומית
• אהרון הלוי פיצצ'ניק, "ספר הרזים" ספר כשפים מתקופת התלמוד, שנה בשנה, הוצאת היכל שלמה, ירושלים תשכ"ח, עמ' 418-424
• ספר כשפים יהודי מהמאה החמש-עשרה, בביצוע גדעון בוהק, הרצאה באתר יוטיוב