פתיחת התפריט הראשי

אליעזר שמשון רוזנטל

רב ישראלי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל (כ"א באלול תרע"ה - ט"ז בטבת תש"ם), יליד גרמניה, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה. בשנת תרצ"ח 1937-38 מונה ליושב ראש ה"וועדה הדתית" של הקיבוץ הדתי בהשתתפות גדליהו אונא, משה אונא ויוסף לוטבק. תפקידה של הוועדה לטפל בשאלות הצפות ועולות, לעסוק בבירורי הלכה ולהשתדל להביא לפתרון אחיד במסגרת הקיבוצים.[1] נמנה עם מייסדי מסגרת הוועדה לעליית הנוער הדתי . ניהל את הסמינריון למדריכים דתיים של עליית הנוער בשכונת בית וגן בירושלים.

אליעזר שמשון רוזנטל
אליעזר שמשון רוזנטל.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1914
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1980 (בגיל 66 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק רב, מחנך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

במאמריו עמד על המתח הקיים בהלכה, כמו בשיטות משפט אחרות, בין מגמת ה'מסורת' השמרנית ובין מגמת ה'חידוש' היצירתית.

אליעזר שמשון רוזנטל נמנה עם הזרם הנאו-אורתודוקסי מייסודם של רש"ר הירש ור' עזריאל הילדסהיימר.

על דרך הרובעריכה

שמשון אטינגר מתייחס במאמרו "דין ויושר" למאמר של "על דרך הרוב" של הרב, הפרופ' רוזנטל. רוזנטל עומד על המשותף והשונה בין אריסטו לבין הרמב"ם. הנושא הוא בעיית היושר אשר נדונה במסגרת סוגיה בתחום היחסים שבין המשפט לבין המוסר. יש לה השלכות הלכתיות ומוסריות – היא מבטאת את אחת השאלות המרכזיות בהתנהלות המשפטית אל מול המוסר: בעיית היושר שהיא בעיה של המוסר עם הדין הכללי מול היחיד היוצא מן הכלל. הכלל משפטי, מעצם טיבו, אחד ממאפייניו הוא כלליותו. הכלל המשפטי חל על כולם – הוא חל על כל תחום, וחל על הכלל – על הציבור, הרוב, על הסטנדרט ועל המכנה המשותף. טיבו, הכלל המשפטי לא לוקח בחשבון את החריג שלא ברוב.

מהדורה מדעית של הירושלמי למסכת נזיקיןעריכה

לקראת סוף ימיו שקד רוזנטל על ההדרת כתב היד אסקוריאל של הירושלמי והבאתו לדפוס במהדורה מדעית. לשם כך הוא נסע בקיץ תשלח לספריית האסקוריאל בספרד וראה את כתב היד המקורי. רוזנטל לא הספיק לסיים את עבודתו לפני שמת, ופרופסור שאול ליברמן המשיך לההדיר את כתב היד. גם ליברמן נפטר במהלך כתיבת הספר, והוא יצא לאור לבסוף בשנת תשמ"ד.[2][3]

קובץ לזכרועריכה

הוצאת ספרים מאגנס - האוניברסיטה העברית פירסמה לזכרו קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, כרך שני, בעריכת משה בר אשר ובנו דוד רוזנטל, בשנת תשנ"ג.

משפחתועריכה

בנו, דוד רוזנטל, הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום עיסוקו הוא חקר התלמוד הבבלי, נוסחו ועריכתו, והוא עוסק בהכנת מהדורה ביקורתית של סדר נזיקין. בן אחר, אברהם רוזנטל, גם הוא חוקר תלמוד. נכדו, ד"ר יואב רוזנטל, משמש אף הוא כמרצה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.

כלתו, ימימה רוזנטל בתו של חוקר הפולקלור היהודי לאו לוי, היא ראש תחום תיעוד וחשיפה בגנזך המדינה שבמשרד ראש הממשלה.

לקריאה נוספתעריכה

  • פרקים - ספר השנה של מכון שוקן - כרך א', בעריכת: אליעזר שמשון רוזנטל, בנושאי: יהדות ומחשבת ישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקור:ארכיון קיבוץ הדתי
  2. ^ א"ש רוזנטל ; שאול ליברמן, ירושלמי נזיקין, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ד
  3. ^ כמתואר בהקדמתם של אברהם ודוד רוזנטל לירושלמי נזיקין, שם, ה-ו.