פעמון הזכוכית

ספר מאת סילביה פלאת'
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פעמון הזכוכית (באנגלית: The Bell Jar) הוא הרומן היחיד שכתבה המשוררת והסופרת האמריקאית סילביה פלאת'[1]. הספר יצא לאור בבריטניה בשנת 1963 ופלאת' הזדהתה תחת שם העט "ויקטוריה לוקאס". הספר נחשב לרומן מפתח, המבוסס ככל הנראה על אירועים מחייה של המחברת ועל ההתמודדות שלה עם דיכאון קליני. עלילת הרומן נפתחת בתחילת התמחותה של הגיבורה, אסתר גרינווד, ככותבת במגזין אופנה נחשב בניו יורק.

פעמון הזכוכית
פעמון הזכוכית
פעמון הזכוכית
מידע כללי
מאת סילביה פלאת' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא פמיניזם, התאבדות, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון קליני, ניו יורק, פסיכיאטריה, ארצות הברית, שיגעון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ניו יורק, בוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה היינמאן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 14 בינואר 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 288 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פלאת' התאבדה כחודש לאחר צאת המהדורה הראשונה של הספר בבריטניה. הספר פורסם בשמה לראשונה בשנת 1967. הספר ראה אור לראשונה בארצות הברית בשנת 1971. בהתאם לבקשתם של אמה ושל בעלה, המשורר טד יוז. הספר תורגם לשפות רבות ונחשב לאחד הספרים המשפיעים במאה העשרים[2].

תקציר העלילה עריכה

אסתר גרינווד, עלמה צעירה ומבטיחה מפרוורי בוסטון, זוכה להתמחות בת חודש ימים ככותבת בירחון אופנה נחשב בניו יורק. ההתמחות ניתנה לשתים עשרה נשים צעירות מכל רחבי ארצות הברית כפרס מטעם ירחון האופנה, והיא מלווה באירועים נוצצים, פגישות עם אנשים חשובים ומתנות רבות. אסתר חווה את ניו יורק ואת הפעילויות מטעם הירחון באופן שלילי. העיר נתפסת בעיניה כמקום מאיים והיא אינה מתרגשת או מתלהבת כמצופה מאישה בגילה מאורח החיים המפואר ומן המתנות שמרעיפים עליהן. בניו יורק היא פוגשת את אחת עשרה הבנות האחרות שמתמחות איתה ומוצאת מכנה משותף עם דורין, נערה בהירת שיער, פיקחית ושנונה מקולג' לבנות החברה הגבוהה בדרום. הן מבלות יחד את רוב זמנן בניו יורק. רוב הנערות האחרות נראות בעיניה משועממות להחריד והיא לא מתחברת אליהן.

אסתר מתארת בפירוט סדרת אירועים המתרחשים במהלך תקופת התמחותה בניו יורק, ביניהם תצוגות אופנה נוצצות של החברה הגבוהה. תיאורים השזורים בהתפתחויות בתהליך הוצאתם להורג של הרוזנברגים (בני הזוג יוליוס ואתל רוזנברג, שהוצאו להורג באשמת ריגול) ובהעלאת זיכרונות מבאדי וילארד, בחור צבוע מעיירת מגוריה שיצאה איתו בעבר ומחשיב עצמו כארוס דה-פקטו שלה. לקראת סיום ההתמחות היא הולכת יחד עם דורין למסיבה בה היא פוגשת גבר בשם מרקו שכמעט ואונס אותה. היא מכה בפניו באגרופה ומצליחה להימלט. למחרת היא עולה לגג המלון בו שיכנו את תריסר הבנות ומשליכה משם את כל בגדיה.

בתום חודש ההתמחות היא חוזרת לבית הוריה בבוסטון ושם מצבה הנפשי מחמיר. היא מנסה לקבל מלגת כתיבה יוקרתית אך ללא הצלחה. כשתוכניותיה משתבשות היא מנסה לכתוב רומן אך מרגישה חוסר ביטחון לאור ניסיונה הדל וכתיבתה הלא משכנעת. היא חוששת מהיום בו תצטרך לעזוב את לימודיה מכיוון שכמעט כל חייה וזהותה סבבו סביב הישגיה האקדמיים, היא תוהה אילו יכולות רכשה בחייה מלבד להשיג ציונים גבוהים ודבר זה מעורר בה פחדים. היא לא מרגישה מסופקת מאף אחת מן האפשרויות המוצעות להמשך חייה, והמגולמות בדמויות של שכנותיה (אימהות וקריירות "נשיות" המוצעות לה כגון קצרנות). הדיכאון שהיא חשה מתגבר והיא מתקשה לתפקד, לכן היא נשלחת לדוקטור גורדון, שנדמה לה שלא ממש מקשיב לה, ועסוק בעיקר בלהיות מושלם מדי. הוא מטפל בה בנזעי חשמל, שלאחריהם היא מודיעה לאמה שלא תחזור להמשך טיפול שכזה.

מצבה הנפשי של אסתר מידרדר עד לכדי ניסיונות התאבדות. לפני ניסיון רציני היא משאירה פתק בו כתבה שהיא יוצאת להליכה כשלמעשה היא זחלה אל תוך חור במרתף ובלעה שם כדורי שינה רבים. לאחר זמן רב היא נמצאת ושורדת את הניסיון הזה. היא נשלחת למספר בתי חולים לבריאות הנפש עד שהפטרונית שלה (המממנת את לימודיה בקולג') מממנת לה טיפולים בבתי חולים פרטיים טובים יותר. שם היא מטופלת על ידי ד"ר נולאן, רופאה שמטפלת בה טוב וקשובה לצרכיה. תחת טיפולה של ד"ר נולאן, הכולל בין השאר נזעי חשמל וטיפול בהלמי-אינסולין, מצבה של אסתר משתפר. בבית החולים היא פוגשת בג'ואן, חברה לשעבר נוספת של באדי וילארד, הן נעשות חברות עד שג'ואן תולה את עצמה. היא מתארת את חייה בצל הדיכאון כמי שלכודה תחת פעמון זכוכית ונושמת שוב ושוב את האוויר המעופש של עצמה. בתקופה הזו אסתר מאבדת את בתוליה והיא משתחררת מהלחץ להינשא (ובמיוחד מן הלחץ להינשא לגבר הלא נכון) ומפחדיה מן ההשלכות של קיום יחסי מין. הספר מסתיים עם כניסתה של אסתר לריאיון שיקבע אם תוכל להשתחרר מן הטיפול ולחזור לאורח חיים רגיל.

דמויות עריכה

  • אסתר גרינווד - גיבורת הספר, עלמה צעירה מפרוורי בוסטון, תלמידה מצטיינת שמגיעה לניו יורק להתמחות במגזין האופנה. השהות בניו יורק מערערת את מצבה הנפשי עד כדי חוסר תפקוד וניסיונות התאבדות. היא מרגישה חוסר התאמה למסלול החיים בו היא מוצאת עצמה צועדת.
  • דורין - דורין היא נערה לבנת שיער וכחולת עיניים, בת גילה של אסתר, המגיעה מדרום ארצות הברית. היא אחת מתריסר הבנות המתמחות במגזין האופנה, והחברה הטובה ביותר של אסתר שם, זאת הודות לשנינותה, פיקחותה ויצר ההרפתקנות שלה. לרוב היא זו שיוזמת את ההרפתקאות והבילויים שלה ושל אסתר. במסיבה הראשונה אליה הן יוצאות לבדן היא פוגשת את לני שפרד, שדרן רדיו מפורסם מתחנה מקומית, והשניים מתחילים לצאת. זה גורם לה להיעדר מפעילויות מטעם המגזין ולהתרחק במידת מה מאסתר.
  • באדי וילארד - באדי הוא סטודנט לרפואה והחבר לשעבר של אסתר, הם יצאו כשהיא למדה בתיכון ובקולג' לאחר תקופה של חמש שנים שהיא הייתה מאוהבת בו והוא לא התייחס אליה. הוא רוצה להתחתן עם אסתר ומצפה ממנה להיות דומה לאמא שלו, שעל פי אסתר נמחקה כמעט לחלוטין והפכה לצל תומך לבעלה ולילדיה. לאחר שהם מתחילים לצאת הוא מתגלה כצבוע המעמיד פני שה תמים וטהור כשלמעשה הוא כלל לא בתול (וזאת חרף הכבוד שהוא ובמיוחד אמו רוכשים לשמירת הבתולין עד החתונה, והציפייה המרומזת מאסתר להיות כזאת). נוסף על כך הוא מנצל אותה רגשית ומינית ומתנהג כאילו היא פיתתה אותו. הוא נדבק בשחפת ואת רוב התקופה בה מתרחשת העלילה הוא מעביר בבית הבראה מרוחק, בגלל השחפת אסתר לא מצאה זמן טוב להגיד לו את מה שהיא חושבת עליו ולהיפרד ממנו באופן רשמי ועל כן נאלצת לבקר אותו שם יחד עם הוריו, שגם הם רואים בה כלתם לעתיד. הוא מציע לה נישואין והיא מסרבת מכיוון שהחליטה שלא תינשא, הוא טוען שזה טירוף.
  • מר וגברת וילארד - ההורים של באדי. אביו חבר ותיק של משפחת גרינווד. גברת וילארד היא עקרת בית שמסורה לחלוטין לבעלה ולגידול ילדיה. היא רוצה מאוד בנישואיהם של באדי ואסתר.
  • גברת גרינווד - אמה של אסתר, מנסה לגרום לבתה להשתלב בחברה ולחיות בהתאם לאידיאל הנשיות של בנות המעמד הבינוני ולחיי אמהות בפרוורים.
  • ג'יי סי - העורכת של אסתר במגזין האופנה. מנהלת קשוחה אך מקצוענית וחכמה, מייעצת לאסתר לגבי הקריירה גם מעבר למסגרת ההתמחות.
  • ד"ר גורדון - הרופא הראשון המטפל באסתר. מושלם מדי, מרוכז בעצמו ובעל גישה פטרונית, כתוצאה מכך הוא אינו קשוב. הוא מטפל באסתר בנזעי חשמל, והטראומה מן הטיפול מלווה אותה מאז.
  • ד"ר נולאן - רופאה בבית החולים הטוב. אישה יפה ודואגת ועם זאת מקצוענית ומצוינת. גם היא מטפלת באסתר בנזעי חשמל אך בצורה טובה וקשובה, והטיפול שלה מוביל לתוצאות חיוביות ולהשתקמות.
  • קונסטנטין - מתורגמן באו"ם בעל מבטא זר, אסתר יוצאת איתו לדייט בניו יורק ונכונה לשכב איתו אך הוא לא נמשך אליה.
  • אירווין - בחור גבוה ומכוער, פרופסור למתמטיקה המזמין את אסתר לקפה, הם יוצאים ולאחר מכן שוכבים ואסתר מאבדת את בתוליה. יחסי המין גורמים לה לדימום חמור והם נאלצים ללכת לבית חולים על מנת להפסיקו.
  • לני שפרד - שדרן רדיו מתחנה מקומית בניו יורק, הוא פוגש את דורין ואסתר במסיבה ולאחר מכן הוא ודורין מתחילים לצאת, מה שמרחיק את דורין מאסתר ומהפעילויות מטעם המגזין.
  • פילומינה גינאה - סופרת מבוגרת, מצליחה ועשירה. היא זו שמממנת את מלגת הלימודים של אסתר. אסתר חויבה על ידי הקולג' לשלוח לה מכתב תודה על המלגה ובתגובה היא הזמינה את אסתר לארוחה בביתה. היא משלמת על בית החולים הפרטי בו אסתר מטופלת ומתגלה שגם היא אושפזה בעברה בבית חולים לבריאות הנפש.
  • ג'ואן גילינג - ג'ואן היא מכרה של אסתר מתקופת הילדות. היא נערה ממשפחה מבוססת שלמדה איתה בבית הספר וגם יצאה עם באדי בשלב מסוים. הן נפגשות מחדש בבית החולים ומתחברות זו לזו עד שג'ואן שמה קץ לחייה.
  • מרקו - חבר ממוצא פרואני של לני שפרד, שמפגיש ביניהם, הם יוצאים יחד למסיבה והוא ניסה לאנוס את אסתר, שחבטה בפניו ונמלטה.
  • בטסי - נערה טובה מקנזס המתמחה יחד עם אסתר ודורין במגזין האופנה. אסתר מביעה הזדהות איתה ושואפת להיות כמוה במובנים מסוימים. מהווה ניגוד לדמותה של דורין בכמה נקודות בספר ובהן אסתר נקרעת בין שני קצוות אישיותיים והתנהגותיים.
  • הילדה - נערה נוספת שמתמחה במגזין האופנה, מעצבת כובעים ובעלת שליטה גבוהה מאוד במלאכות יד. אסתר ניסתה להתחבב עליה באמצעות פתיחה בשיחה אקטואלית על הרוזנברגים וכמה שזה נורא, אך אז גילתה שהילדה תומכת בהוצאתם להורג, מאז הן לא ממש מסתדרות.

קווי דמיון לחיי המחברת עריכה

הספר מכיל אזכורים רבים לאירועים ולדמויות מחייה של פלאת'. בדומה לגיבורת הספר, סילביה פלאת' התמחתה בקיץ 1953 במערכת מגזין הנשים מדמווזל בניו יורק[3]. מדמווזל, כמו הירחון בו מתמחה אסתר, היה מגזין אופנה בעיקרו אך פרסם גם מאמרים וסיפורים קצרים. דמותה של פילומינה גינאה מבוססת על פטרוניתה של פלאת', אוליב היגינס פראוטי (Olive Higgins Prouty), אשר מימנה את מלגת לימודיה בסמית' קולג'. דמותה של ד"ר נולאן מבוססת על הרופאה שטיפלה בפלאת', ד"ר רות בוישר (Ruth Beuscher), השתיים אף שמרו על קשר לאחר שפלאת' שוחררה מבית החולים.

בריאיון בשנת 2006 סיפרה המחברת האמריקנית ג'ואן גרינברג ששוחחה עם אחת הבנות שהתמחו עם פלאת' במערכת מדמווזל, וזו סיפרה לה כי פלאת' כתבה עליהן בפירוט ב"פעמון הזכוכית", עד כדי כך שלטענתה הן (תריסר הבנות) לא מסוגלות לראות יותר זו את זו. היא אף טענה שכתוצאה מכך גם נהרסו נישואיה וייתכן שגם יחסיהן של הבנות האחרות עם בני זוגן נפגעו[4].

תרגום לעברית עריכה

הספר ראה אור בעברית לראשונה בשנת 1975 בהוצאת ספרית פועלים בתרגומו של יואב לויטס הלוי.

בשנת 2019 פורסמה מהדורה חדשה בהוצאת הכורסא, בתרגום מחודש מאת אורטל אריכה[5][6].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Bell Jar Analysis, www.shmoop.com
  2. ^ Stephanie Tsank, The Bell Jar: A Psychological Case Study, Plath Profiles: An Interdisciplinary Journal for Sylvia Plath Studies 3, 2010-06-21, עמ' 166–177
  3. ^ Sylvia Plath, Modern American Poetry
  4. ^ ג'ואן גרינברג, "'Appearances' in a 'Rose Garden'? Author Joanne Greenberg on her writing, her life, and mental illness", ריאיון לרדיו על ידי קלאודיה קרג, ‏5 באפריל, 2006
  5. ^   תהילה חכימי, תרגום חדש ל"פעמון הזכוכית": לאפשר לסילביה פלאת את הזכות לבדיון, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2019
  6. ^ Peter K. Steinberg, Textual Variations in The Bell Jar Publications, Plath Profiles: An Interdisciplinary Journal for Sylvia Plath Studies 5, 2012-06-21, עמ' 104–139