קרקינובה
קרקינובה (בליטאית: Krekenava, קרקנבה; ביידיש: קראַקינאָווע) היא עיירה בת כ-2,100 תושבים במחוז פוניבז' שבליטא, השוכנת על גדת נהר נבז'יס (Nevėžis).
 סמל קרקינובה | |
 | |
| הכנסייה הקתולית בקרקינובה, נבנתה 1902 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | פוניבז' |
| מחוז משנה | פוניבז' |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,636 (2011) |
| קואורדינטות | 55°33′N 24°06′E / 55.55°N 24.1°E |
| http://www.krekenava.lt | |
היישוב נזכר לראשונה בשנת 1372, ומאז שנת 1409 מהווה מרכזו של מחוז אופיטה (Upytė). בשנת 1419 נבנתה ביישוב כנסיית עץ ראשונה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 פעלו ביישוב כמה ממורדי מרד ינואר.
יהודי קרקינובה עריכה
בשנת 1897 נמנו בעיירה 1,505 יהודים. בין מלחמות העולם התקיימה בעיירה פעילות ציונית, ופעל בה בית ספר עברי. בתקופה הסובייטית, מיוני 1940, נאסרה פעילות זו, והולאמו בתי העסק ביישוב.
עם פרוץ מבצע ברברוסה ניסו רבים מיהודי העיירה להימלט ממנה, אך אלו הוחזרו אליה בידי הליטאים. בשלב זה כלאו הליטאים את הצעירים היהודים מהעיירה, ולאחר מכן, הוציאו אותם להורג לאחר עינויים. בד בבד, חטפו הליטאים נערות יהודיות מהעיירה, אנסו אותן, ואז עינו אותן למוות.
את היהודים שנותרו בעיירה ריכזו הליטאים בבית המדרש המקומי. כעבור מספר ימים הוצאו מהמקום הגברים היהודים לעבודות כפייה, בהן נרצחו כולם. הנשים והילדים היהודים שנותרו בעיירה רוכזו בגטו קטן שהוקם סביב בית הכנסת המקומי, בו הוחזקו בתנאי מחיה קשים ביותר. ב-27 ביולי 1941 נלקחו כל יושבי הגטו לסביבת שדה התעופה בפיוסט, ושם נורו למוות.
מרבני קרקינובה עריכה
- רבי משה מישל לוריא
- רבי נתן נטע לוריא - מחבר "אלף המגן" על מסכת הוריות במשותף עם גיסו הרב מרדכי גימפל יפה
- רבי משה חסקין (ה'תר"ס, 1900 - ה'תרע"ה, 1905) - הוא החזיק בעיר גם ישיבה, נאלץ להימלט בשל מלחמת העולם הראשונה
- רבי בנימין צבי מובסס - נהרג בשואה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרקינובה- קרקינובה (Krekenava), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "קרקינובה", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, קרקנבה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1076–1077), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קרקינובה (ליטא), דף שער בספרייה הלאומית
