קשישטוף פנדרצקי

**קשישטוף פנדרצקי**
**Krzysztof Penderecki**
לידה	23 בנובמבר 1933; דמביצה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	29 במרץ 2020 (בגיל 86); קרקוב, רפובליקת פולין
שם לידה	קשישטוף אאוגניוש פנדרצקי
מוקד פעילות	קרקוב, ורשה
תקופת הפעילות	1953–2020 (כ־67 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה של קרקוב, האוניברסיטה היגלונית
עיסוק	מלחין, מנצח
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	פולנית, גרמנית, אנגלית, צרפתית
כלי נגינה	כינור, פסנתר
חברת תקליטים	EMI קלאסיקס
בן או בת זוג	אליזבטה פנדרצקה
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (1996); פרס סיבליוס (1983); אזרח לשם כבוד של קרקוב (2013); פרס גרומאייר להלחנה (1992); מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2005); מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009); מפקד במסדר האריה של פינלנד (2008); מסדר ההצטיינות בתרבות של מונקו (1993); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1992); צלב הקצין של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998); מסדר הצלב של טרה מריאנה (2014); מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998); Romano Guardini award (2002); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (2005); עיטור שלושת הכוכבים (2006); אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה (1964); מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1974); מסדר דניקה חרוווצקה; מסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009); מסדר ברנרדו או'היגינס (2008); Knight Grand Cross of the Order of Merit (2011); מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה ראשונה (2014); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1990); קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2000); מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2003); פרס המוזיקה של דיסבורג (1999); פרס האקדמיה הפולנית לפסקול הטוב ביותר לסרט (2008); מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2008); מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (1993); אביר מסדר העיט הלבן (2005); פרס גראמי של חבר הנאמנים (1968); פרס הרדר (1977); פרס נורדריין-וסטפאליה (2002); עיטור אות הכבוד הארמני (2009); פרס גרומאייר (1992); פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2001); מדליית שירות למולדת (2008); פרימיום אימפריאל (2004); עיטור שלושת הכוכבים, דרגה שלישית (2006); מסדר נס העבודה, דרגה ראשונה; עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית; מסדר נס העבודה; מסדר האמנויות והספרות; Paszport Polityki; דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה היגלונית של קרקוב; פרסי נסיך אסטוריאס; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

קשישטוף אאוגניוש פנדרצקי (בפולנית: Krzysztof Eugeniusz Penderecki;‏ 23 בנובמבר 1933 – 29 במרץ 2020) היה מלחין ומנצח פולני.

ביוגרפיה עריכה

פנדרצקי נולד בדמביצה, הצעיר משלושת ילדיהם של תדאוש פנדרצקי, עורך דין, ושל זופיה ויטגנשטיין. אחד מסביו היה גרמני ואחת מסבותיו, אאוגניה שילקוביץ', הייתה חצי-ארמנית ובילדותו המלחין ליווה אותה לכנסייה הארמנית.^[1] למד קומפוזיציה באופן פרטי. הוא המשיך בלימודי מוזיקה באוניברסיטה של קרקוב ובאקדמיה למוזיקה שם. אחרי סיום לימודיו בשנת 1958, קיבל משרת הוראה באקדמיה.

יצירותיו המוקדמות של פנדרצקי מגלות השפעה מצד אנטון וברן ופייר בולז (ניכרת גם השפעתו של איגור סטרווינסקי). פנדרצקי התחיל לזכות בהכרה בינלאומית בשנת 1959, בפסטיבל הסתיו בוורשה, שם בוצעו לראשונה אחדות מיצירותיו. אבל היצירה שהביאה אותו לכלל מודעות בינלאומית של ממש הייתה "קינה לקורבנות הירושימה", שנכתבה ל-52 כלי מיתר. ביצירה זו מרחיב פנדרצקי את אופני השימוש בטכניקות אינסטרומנטליות (למשל, נגינה על צדו האחר של הגשר, משיכת קשת על הקצה). יש הרבה מרקמים חדשניים ביצירה, שמרבה להשתמש בצבירי טון (צלילים סמוכים, המנוגנים בבת אחת) (ראו Sound mass בוויקיפדיה האנגלית). כותרת היצירה הייתה במקור "8 דקות, 37 שניות", אולי כקריצה ל-4′33″ של ג'ון קייג', אבל פנדרצקי שינה את השם בהשפעת המו"ל שלו, שהציע לתת ליצירה שם ססגוני יותר.

"סנט לוקאס פאסיון" (1963–1966) חיבבה את פנדרצקי על הציבור, לא במעט על שום היותה יצירה דתית חשובה, בשפה מוזיקלית חדשנית, שחוברה בתוככי אירופה המזרחית הקומוניסטית. קהל המאזינים המערבי ראה בכך קריאת תִּגָּר על השלטונות הסובייטיים, שזכתה לתמיכתם הנלהבת. מגוון סגנונות מוזיקליים מופיע ביצירה. המרקמים הנסיוניים, כמו אלה שנראו ב"קינה", מתאזנים בצורת הבארוק של היצירה ובשימוש, מדי פעם, בכתיבה הרמונית ומלודית מסורתית יותר. פנדרצקי עושה שימוש בסריאליזם ביצירה זו ואחת משורות הצלילים שהוא משתמש בה כוללת את מוטיב BACH, הפועל כגשר בין יסודות מקובלים לאחרים, נסיוניים יותר. פרק ה"סטאבט מאטר" לקראת סוף היצירה מסתיים באקורד מז'ורי פשוט של רה מז'ור, ומחווה זו חוזרת בסיום היצירה ממש, הנסגרת באקורד מי מז'ור חוגג ניצחון. אלה הן ההרמוניות הטונאליות היחידות ביצירה, ושתיהן באות כהפתעה למאזין; השימוש שעושה פנדרצקי בטרצות טונאליות כאלה עודנו היבט שנוי במחלוקת של היצירה.

בערך באמצע שנות ה-70 התחיל סגנונו של פנדרצקי להשתנות. הקונצ'רטו לכינור מס' 1 מותיר מאחוריו, במידה רבה, את מקבצי הצלילים הדחוסים שנקשרו בשמו של פנדרצקי ומתמקד תחת זאת בשני מרווחים מלודיים: חצי-טון וטריטון. היו פרשנים שהרחיקו לכת עד כדי להשוות את הכיוון החדש הזה אל אנטון ברוקנר.

מגמה זו נמשכה בסימפוניה השנייה, "חג המולד" (1980), הגלויה ופשוטה מנקודת ראות הרמונית ומלודית, יחסית למלחין, שהיה מן הניסיוניים ביותר באירופה. בסימפוניה נעשה שימוש רב בנעימת מזמור חג המולד, "לילה שקט".

בשנת 1980 הזמינה תנועת סולידריות אצל פנדרצקי יצירה שנועדה ללוות את הסרת הלוט מעל פסל במספנות של גדנסק, לזכר הנספים בהפגנות נגד הממשלה, שהיו שם בשנת 1970. פנדרצקי נענה ב"לקרימוזה", שאותה הרחיב בהמשך לאחת היצירות הנודעות ביותר של תקופתו המאוחרת, "הרקוויאם הפולני" (1980–1984), שעובד בשנת 1993. גם כאן ההרמוניות עשירות, אם כי יש גם רגעים, המעלים בזיכרון את יצירותיו המוקדמות, משנות ה-60. בשנותיו האחרונות, מכל מקום, הוא נטה לעבר רומנטיות שמרנית יותר, כפי שאפשר לראות ביצירות כמו הקונצ'רטו לצ'לו מס' 2 וה"קרדו". בפברואר 2014 ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את "הרקוויאם הפולני" בניצוח המלחין.

ב-1987 זכה בפרס וולף באמנות על הישגיו וחידושיו בשדה ההלחנה.

נפטר ב-29 במרץ 2020 בגיל 86 לאחר מחלה ממושכת.^[2]

עוד מיצירותיו עריכה

"גן העדן האבוד" (אופרה) (שיקגו, 1978)
"שיר השירים אשר לשלמה" (ליסבון, 1973)
מגניפיקט, (קתדרלת זלצבורג, 1974)
סימפוניה מס' 1 (קתדרלת פטרבורו, 1973)
קונצ'רטו לכינור (בזל, 1977)
פעולות להרכב ג'אז (פסטיבל דונאואשינגן, 1971)
קונצ'רטו לחליל (לוזאן, 1993)
סימפוניה מס' 5 (מינכן, 1995)

ראו גם עריכה

רשימת יצירות מלאה בוויקיפדיה האנגלית.

קישורים חיצוניים עריכה

אתר האינטרנט הרשמי של קשישטוף פנדרצקי

קשישטוף פנדרצקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר AllMovie (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר אייטונס (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר ספוטיפיי
קשישטוף פנדרצקי, באתר Last.fm (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
קשישטוף פנדרצקי, באתר AllMusic (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר Discogs (באנגלית)
קשישטוף פנדרצקי, באתר Songkick (באנגלית)
נעם בן זאב, קז'ישטוף פנדרצקי: איש ממלחיני האוונגרד לא הלך רחוק יותר ממני, באתר הארץ, 7 בפברואר 2014
לירן גורקביץ', על שואה, סקורסזה ורדיוהד: המלחין קז'ישטוף פנדרצקי שובר מוסכמות, באתר nrg‏, 10 בפברואר 2014
קשישטוף פנדרצקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ ריאיון עם פנדרצקי מאת מרק גריגוריאן באתר Culture.pl פורסם ב-1.4.2019
^ Lewis, Daniel (2020-03-29). "Krzysztof Penderecki, Polish Composer With Cinematic Flair, Dies at 86". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-29.

[1] ריאיון עם פנדרצקי מאת מרק גריגוריאן באתר Culture.pl פורסם ב-1.4.2019

[2] Lewis, Daniel (2020-03-29). "Krzysztof Penderecki, Polish Composer With Cinematic Flair, Dies at 86". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-29.

[1]

[2]


לידה	23 בנובמבר 1933 דמביצה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	29 במרץ 2020 (בגיל 86) קרקוב, רפובליקת פולין
שם לידה	קשישטוף אאוגניוש פנדרצקי
מוקד פעילות	קרקוב, ורשה
תקופת הפעילות	1953–2020 (כ־67 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה של קרקוב, האוניברסיטה היגלונית
עיסוק	מלחין, מנצח
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	פולנית, גרמנית, אנגלית, צרפתית
כלי נגינה	כינור, פסנתר
חברת תקליטים	EMI קלאסיקס
בן או בת זוג	אליזבטה פנדרצקה
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (1996) פרס סיבליוס (1983) אזרח לשם כבוד של קרקוב (2013) פרס גרומאייר להלחנה (1992) מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2005) מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009) מפקד במסדר האריה של פינלנד (2008) מסדר ההצטיינות בתרבות של מונקו (1993) העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1992) צלב הקצין של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998) מסדר הצלב של טרה מריאנה (2014) מסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי (1998) Romano Guardini award (2002) עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (2005) עיטור שלושת הכוכבים (2006) אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה (1964) מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1974) מסדר דניקה חרוווצקה מסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג (2009) מסדר ברנרדו או'היגינס (2008) Knight Grand Cross of the Order of Merit (2011) מסדר הצלב של טרה מריאנה, דרגה ראשונה (2014) צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1990) קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2000) מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2003) פרס המוזיקה של דיסבורג (1999) פרס האקדמיה הפולנית לפסקול הטוב ביותר לסרט (2008) מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2008) מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (1993) אביר מסדר העיט הלבן (2005) פרס גראמי של חבר הנאמנים (1968) פרס הרדר (1977) פרס נורדריין-וסטפאליה (2002) עיטור אות הכבוד הארמני (2009) פרס גרומאייר (1992) פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2001) מדליית שירות למולדת (2008) פרימיום אימפריאל (2004) עיטור שלושת הכוכבים, דרגה שלישית (2006) מסדר נס העבודה, דרגה ראשונה עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית מסדר נס העבודה מסדר האמנויות והספרות Paszport Polityki דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה היגלונית של קרקוב פרסי נסיך אסטוריאס בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרופיל ב-IMDb
חתימה