שחר (אל)
שחר (באוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה. המקור העיקרי לשני האלים הוא המחזה האוגריתי "הולדת שחר ושלם", המתאר איך נולדו שניהם כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין שתי נשים, ואת מעלליהם לאחר מכן.
| תפקיד | אל הזריחה |
|---|---|
| תרבות | כנענית |
| מקום מגורים | השמים |
| אב | אל |
| אחים | שלם |
| צאצאים | הילל בן שחר? |
  | |
עדויות לאל שחר עריכה
השירה האוגריתית עריכה
הולדת שחר ושלם עריכה
ערך מורחב – הולדת שחר ושלם
היצירה המשמעותית ביותר המזכירה את שחר היא המחזה הולדת שחר ושלם, המתאר את לידת שחר ותאומו שלם ומעלליהם. היצירה מתחילה בכמה קטעים ובהם קריאה למשתתפים, הוראות במה וסצינות מקדימות, ובינהם מופיעה גם קריאה ל"אלים הנעימים [...] והיסמים (היפים)" (כינוי לשחר ושלם, גיבורי העלילה), וכן קריאה ל"לאלים נעימים, גוזרי ים[א], בני ים, יונקי שדי אשרה" (גם הם שחר ושלם). לאחר הקטעים המקדימים, מתחיל עיקר המחזה – בשׁדה אשרה ורחמי (כנראה כינוי לענת), על שפת הים, נמצאים אל ושתי נשותיו, והוא מנסה לקיים איתן יחסי מין; לאחר כמה נסיונות וטקסים, הוא מצליח והן הרות ויולדות. הבשורה מובאת לאל: "נשות אל ילדו, מה ילדו? ילדו שחר ושלם!", ואל מצוה לערוך טקס לשמש ולכוכבים; לאחר מכן חוזר תיאור המשגל, ולאחריו הנשים סופרות את הירחים, ויולדות ביחד "אלים נעימים, גוזרי ים[א], בני ים, יונקי שדי שׂרה[ב]" – ייתכן שהדבר חשוב לאור היותן של האמהות בנות אדם, שבניגוד ל"שרה" שהיניקה אותן (כנראה אשרה) לא היו ראויות להניק את בני אל. על לוחית שנהב שנמצאה באוגרית נחרטה אלה מכונפת (המזוהה עם ענת[3]) המניקה שני בנים, והיו שקישרו בין הלוחית לסצינה בהולדת שחר ושלם.[4] מיד לאחר מכן, המבשר מוסיף שתאבונם עצום והם פוערים פיהם: "שפה לארץ, שפה לשמים, ויערבו (ייכנסו) בפיהם ציפורי שמים ודגי ים... ולא ישבעו". אל קורא קריאות צער, ומצוה לשאתם ולהניחם במדבר קדש, "שם יגרגרו לאבנים ולעצים, שבע שנים תמימות, שמונה תקופות־עד". האלים הנעימים הולכים בשדה, משוטטים בפאת מדבר, ופוגשים נוטר במזרע[ג] וקראו לו: "הוי נוטר, נוטר, פתח!"; הוא פותח "פרץ בעדם", והם נכנסים. הם מבקשים ממנו לחם לאכול ויין לשתות, והוא עונה כי יש לחם ויין. סוף הלוח לא שרד, אך נראה שתם סבלם והם התקבלו בחזרה בקרב האלים.[5]
לוחות אחרים עריכה
בלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, הדמות המרכזית "אם פחל" קוראת לאמה, הדמות המרכזית השנייה, שמש, להוביל קול אל אלים שונים במעונותיהם, כדי להודיעם לחש קסם נגד נשיכת נחשים. לכל קריאה לאל מוקדש קטע ביצירה, כאשר ההבדל בין הקטעים הוא רק בשם האל ומעונו; לשחר ושלם, יחד, מוקדש הקטע העשירי מבין קטעים אלה, ומעונם הנזכר בלוח הוא "שממ" (השמים).[6] בלוח הממשיך את הלוח הזה, בשל ערפל שכיסה את הארץ גברה "חמה" (ארס), ובין האלים הרבים שנזכרו (רובם בזוגות) כאוספי ה"חמה" מוזכרים שוב שחר ושלם.[7]
בלוח מלוחות עלילות בעל וענת מופיע "שחר" בתקבולת ל"קדם", כנראה במשמעות של "זריחה".[8]
עדויות אחרות עריכה
"שחר ושלם" מופיעים ברשימת אלים אוגריתית בלוח שתוכנו תפילה או תרגיל כתיבה.[9]
שם האל שחר מופיע כרכיב תיאופורי בכתבי אוגרית בשם 𐎛𐎍𐎌𐎈𐎗 (אִלשחר),[10] וכן בשמות התאופוריים הפיניקיים 𐤔𐤇𐤓𐤁𐤏𐤋 (שחרבעל)[11] ו-𐤏𐤁𐤃𐤔𐤇𐤓 (עבדשחר).[12] המלה "שחר" מופיעה בהקשר מקוטע מאוד ממכתב מאוגרית.[13]
במקרא ישנם מספר תיאורים מואנשים של השחר, בלא ה"א הידיעה כאילו היה שם פרטי: "אעירה שחר"[14], "כנפי שחר"[15], "כעפעפי שחר"[16]. ייתכן שההאנשה המטפורית היא שריד לתפיסה קדומה יותר של שחר כאלוהות.[17]
ייתכן ששחר נזכר בתנ"ך בספר ישעיה: ”אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ - חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם” (ישעיהו, י"ד, י"ב). ישעיהו מלגלג על מלך בבל, אשר ראה עצמו כ"הילל בן שחר" – צאצאו של שחר.[18]
ראו גם עריכה
ביאורים עריכה
- ^ 1 2 במקור: "אַגזרימ"; זה הוא כינוי לשחר ושלם, ומשמעותו אולי "השוטפים עלי ים" ואולי "גוזרי הים" (בקידומת אַ' להפלגה, כמו בכינוי "אַלאִין" לבעל).[1]
- ^ במקור: "שת", וזאת במקום "אַתֿרת" (אשרה) בפעם הקודמת שרצף הכינויים הזה הופיע בלוח. "שת" באוגריתית הוא, כנראה, "גבירה".[2]
- ^ שדה זרוע, ראו ישעיהו, י"ט, ז'
הערות שוליים עריכה
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 376, 415
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 115, 420, וראו גם Stephanie Lynn Budin, "Phallic Fertility in the Ancient Near East and Egypt", in: Nick Hopwood, Rebecca Flemming, Lauren Kassell (eds.), Reproduction: Antiquity to the Present Day, Cambridge University Press, 2018, pp. 35–36, doi:10.1017/9781107705647.006
- ^ שמואל אפרים ליונשטם, שמואל אחיטוב, אנציקלופדיה מקראית ו', מוסד ביאליק, 1981, עמ' 315, ערך "ענת"
- ^ Jacqueline Gachet-Bizollon, Le panneau de lit en ivoire de la Cour III du Palais Royal d'Ougarit, Syria 78, 2001, עמ' 36 doi: 10.3406/syria.2001.7698, JSTOR 4199378
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 401–411
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 682-690 – לוח UT 607
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 699, 703 – לוח UT 608
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 383
- ^ KTU2 1.123
- ^ KTU2 4.110
- ^ CIS I 287
- ^ RÉS 326
- ^ KTU2 2.8
- ^ ספר תהילים, פרק נ"ז, פסוק ט'
- ^ ספר תהילים, פרק קל"ט, פסוק ט'
- ^ ספר איוב, פרק מ"א, פסוק י'
- ^ John W. McKay, "Helel and the Dawn-Goddess: A Re-examination of the Myth in Isaiah XIV 12-15", Vetus Testamentum 20 (1970), pp. 456-460. מקקיי סבור ששחר נודעה כאלוהות נקבית באזור יהודה.
- ^ ברוך מרגלית, תהלים סח, יח–יט ומסורת מרי בני־אל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח