ויקיפדיה

כתבי אוגרית

אוסף טקסטים עתיקים שנתגלו בעיר אוגרית, בצפון כנען
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה, העוסק בכלל הכתבים שנמצאו באוגרית או נכתבו באוגריתית, עם הערך "שירה אוגריתית", העוסק בלוחות השירה העלילתית.

כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני (אנ'). עד כה נמצאו כ־1,500 טקסטים ושברים. הכתבים נכתבו במאות ה־13 וה־12 לפנה"ס.

לוח באכדית שנמצא באוגרית

מיוןעריכה

עד כה נמצאו כ־1,500 טקסטים ושברים, כולם מתוארכים למאות ה־13 וה־12 לפנה"ס.[1] המפורסמים ביותר מבין כתבי אוגרית הם כחמישים השירים האפיים.[1] הכתבים האחרים כוללים 150 לוחות המתארים את הפולחן והטקסים האוגריים, 100 מכתבים, מספר קטן של חוזים וטקסטים משפטיים אחרים (באכדית שנחשבה אז לשפת החוק), ומאות טקסטים מנהליים או כלכליים, בעיקר רשימות שמות וסחורות.[1]

לוחות השירהעריכה

 
לוח מעלילות בעל וענת
  ערך מורחב – שירה אוגריתית

הכתבים הבולטים והארוכים ביותר שנמצאו באוגרית הם לוחות השירה.[2] בין קובצי השירה הבולטים ניתן למנות את עלילות בעל וענת, אגדת כרת ואגדת אקהת, ובלוחות בודדים נמצאו שירת האלים הנעימים והיפים (הולדת שחר ושלם), נישואי ירח וניכּל, וקטעי שירה עלילתיים שקשה לשייכם לקובץ נרחב.

הכתבים הפולחנייםעריכה

 
כתובת על קרדום: "חֿרצנ רב כהנמ", חרצן רב־הכהנים (UT a, AO 11611)[3]

הטקסטים הפולחניים שנמצאו באוגרית הם כתבים שאינם שיריים, ומתארים את הפולחן שננהג בעת כתיבתם. בין כתבים אלה ניתן למצוא רשימות קורבנות: לאלים השונים[4][5][6][7][8][9], להגנת העיר אוגרית,[10] לימים השונים בחודש,[11] ולאלים שונים בתוספת מנחות מתכת.[12] בין סוגי הקורבנות ניתן למנות שֶׂיִים,[4][11][12][13] אלופים,[4][12][13] "גדולות"[4][11][13][14] (בנות בקר[15]) ו"דקות"[4] (בנות הצאן[15]), צאן,[6] שלמים,[13] ציפורים,[7][13] ובין המנחות ניתן למצוא "שקלי כסף טוב"[12] ו"שקלי חרוץ".[12] בין האלים להם מובאים הקורבנות נמנים האלים המרכזיים במיתולוגיה כגון אל,[4][13] רשף,[4][8][9] אשרה,[4][13] ענת,[4] שפש,[4][12][13] ים,[4][13] ירח,[4][12] עשתרת,[5][6][7][9][12][13] בעל,[13][16] כושר,[13] כושרות,[13] דגון,[13][14] ועשתר,[13] אלים זוטרים כגון שכמן ושנם,[4] בעל צפון,[4][13] צמל (אם הנשרים),[4] פדרי,[4][13] ארצי,[13] אל לבנון,[13] ודדמש,[13] קבוצות כגון "דר אל",[4] "פחר בעל"[4] ו"פחר אלים"[13], כלומר קיבוצי אלים זוטרים הכפופים לאל ולבעל או קיבוץ האלים כולם, אלים חוריים,[17] ואף צורות נוף כגון "ארץ ושמים",[13] "צורים (הרים) ועמקים"[13] ו"צפון"[13] לבד. כתובת אחת מתארת את הפולחן בחודש הראשון, כולל החגים, הקרבנות, והמנהגים שנדרש המלך לקיים.[18]

בין הרשימות הרבות שנמצאו ישנן רשימות בעלות זיקה פולחנית, כגון רשימת מקדשים,[19] רשימת אלים,[20] רשימת חמורים למעמדות הכהונה,[21] רשימת סוגי התגלויות של אל[22] ועוד. מקדשי אלים, יחד עם שמות אנשים פרטיים, נזכרים ברשימה של כמויות כסף או יין.[23] לעיתים מעמדות כהונה נזכרים ברשימות מנהלתיות בין גילדות מקצועיות שונות.[24]

דיווחים אסטרונומייםעריכה

בין הכתבים נמצאו גם דיווחים אסטרונומיים.[25]

מכתביםעריכה

 
מכתב באוגריתית, מתלמין ואחֿתמלך לאדוניתם (UT 95; AO 19940)

בארכיוני אוגרית נמצאו מכתבים רבים, בשפות שונות. בין המכתבים באוגריתית נמצאו מכתבים בהם המוען או הנמען הוא המלך או המלכה,[26] התכתבויות בתוך משפחת המלוכה,[27] התכתבויות עם מלכי מקומות אחרים כגון מלכים מעל מלכי אוגרית (מלכי החתים[28] ופרעה[29]) ומלכים שווים להם כגון מלכי כרכמיש[30] וצור,[31] התכתבויות עם אנשי דת,[32] מכתבים מִן או לִפקידים גבוהים,[33] מכתבים בתוך המשפחה,[34] מכתבים בין אנשים שמעמדם לא מובהר,[35] ומכתבים שתכנם פגום ומעורפל.[36]

הנושאים הנפוצים הנידונים במכתבים הם דרישות שלום (מעבר לברכת הנימוס הרגילה הפותחת מכתבים רבים),[37] נושאים כלכליים,[38] שחרור עבדים/משרתים,[39] ענייני ספנות,[40] ודיפלומטיה.[41] המכתבים נקראים, כמו במקרא,[42] "ספר".[43]

כתבים מנהלייםעריכה

 
רשימת בעלי מקצועות באוגריתית (UT 80; AO 19962)

הכתבים המנהליים האוגריתיים כוללים בעיקר רשימות, כגון רשימות שמות אנשים למטרות שונות,[44] רשימות הקשורות בגילדות,[45] מיסים מיישובים[46] או מאנשים,[47] תשלומים,[48] רשימות צבאיות,[49] רשימות הקשורות בספנות,[50] רשימות הקשורות במזון,[51] שמות בעלי שדות, כרמים, אדמות חקלאיות או נחלות,[52] אורך השירות שהתקבל מיישובים,[53] מפקדי אוכלוסין,[54] סחורות,[55] רשימות קשורות ביין,[56] בשמן,[57] חטים[58] ושעורים,[58] אנשים בעלי תלמידים,[59] שמות אנשים והממונים עליהם,[60] לבוש,[61] מחירוני סחורות (באוגריתית "חתֿבנ", כלומר חשבון)[62][63] ועוד.

כתבים אחרים שאינם רשימות כוללים חוזים,[64] שטרות הענקת שדות מהמלך,[65] הוראות מלכותיות,[66] שמות על חותמי גליל ("מאַדֿמנ" באוגריתית),[67] וכתובות שיוך לאדם או לאנשים.[68]

תרגילי כתיבהעריכה

 
לוח תרגול כתיבה שנמצא באוגרית

בין הלוחות נמצאו תרגילי כתיבה שונים, כגון סדר האלפבית האוגריתי,[69] רשימת מילים המתחילות באות י',[70] מבחן כתיבה[71] ולוח הכולל העתקה חלקית של מכתב יחד עם כמחצית מאותיות הא"ב לפי סדרן פעמיים וכמה מילים ואותיות ללא הקשר בסוף.[72]

כתבים בשפות אחרותעריכה

 
לוח חורי באלפבית אוגריתי

בין הכתובות הזרות באוגרית נמצאו כתובות פולחניות בחורית באלפבית האוגריתי בהם נזכרים אלים כנענים כגון אל, ענת, וכן אלים חוריים כגון כומרבי (אנ'), נובדיג (אנ'), חבת ועוד.[73] הטקסט המוזיקלי העתיק בעולם (ככל הנראה) נמצא באוגרית, ונכתב בחורית ואכדית.[74]

בחלק מהטקסטים האוגריתיים משולב מעט טקסט בכתב יתדות אכדי; ברוב המקרים מדובר במספר מצומצם של מילים בסוף רשימה לצורך זיהוי תוכן הרשימה או לסכמה.[75] בין הלוחות נמצא גם לוח פגום, המשווה אותיות אוגריתיות למקבילותיהן האכדיות העיצוריות.[76] ייתכן שמספר טקסטים כתובים באכדית בכתב היתדות האוגריתי.[77] בדומה לרשימות הרבות שנכתבו באוגריתית, מספר רשימות שנמצאו באתר נכתבו באכדית, על לוחות עליהם נכתב גם טקסט אוגריתי. דוגמות לכך הם לוח עם רשימה קצרה של בדים ומספרים באכדית,[78] או רשימת כמויות שמן באכדית.[79]

כתבים אחרים באכדית בלבד כוללים מכתבים,[80][81] רשימות מנהליות,[80][82][83][84] חוזים,[85][86] טקסטים מילוניים,[87][88] ועוד.

באוגרית נמצאו גם כתבים רבים בשומרית,[89] מצבה[90] וחרפושיות[91] במצרית עתיקה, ממצאים עם הירוגליפים חתיים,[92] ולוח בקיפרו־מינואית (אנ').[93] שני חצים עם כתובות שיוך באלפבית פיניקי נמצאו בעיר.[94]

מחוץ לאוגריתעריכה

 
הלהב שנמצא בנחל תבור, מוצג במוזיאון ישראל

שני ממצאים כתובים באוגריתית נמצאו מחוץ לאוגרית, בדרום כנען. האחד הוא להב מנחל תבור ועליו כתובת באלפבית האוגריתי "ל[צ]לבעל ב[ן] פלצבעל".[95] השני הוא לוח חרס פגום כתוב באלפבית אוגריתי שנמצא בבית שמש. לא ברור מה תכנו של הלוח, אך הוא כנראה דתי.[96][97] שתי הכתובות כתובות מימין לשמאל, בניגוד למרבית הכתבים שנמצאו באוגרית.[95][97]

המכתב מאוגרית בתל אפקעריכה

בתל אפק נמצא מכתב מאוגרית בארמון המושל שבתל. המכתב עוסק במשלוחי חיטה מדרום כנען לאוגרית. חיטה מיבולי כנען נשלחת אליה, באמצעות נציב מצרים בכנען, משתי ערי הנמל העיקריות שלו, יפו ועכו, הנזכרות במכתב, ובתיווכה החיטה עוברת לאימפריה החתית.[98][99][100]

חשיפהעריכה

הגילוי הראשוניעריכה

 
הארמון במלכותי באוגרית

בחפירות העיר אוגרית, שנמצאה במקרה בשנים 1928–1929 בראס שמרה מצפון ללטקיה, נמצאו כמה מרבצים של לוחות חרס בכתב יתדות; כולם מתוארכים לשלב האחרון של אוגרית, בסביבות 1200 לפנה"ס. [1] נמצא כי הטקסטים נכתבו בשפה שמית צפון־מערבית לא ידועה.[101] לוחות אחרים שנמצאו באתר נכתבו בשפות אחרות של כתב יתדות (שומרית, חורית ואכדית), כמו גם הירוגליפים מצריים וחתיים, וקיפרו־מינואית.[101]

הלוחות נמצאו בספריית ארמון, ספריית מקדש ובשתי ספריות פרטיות, כנראה ייחודית בעולם באותה תקופה – האחת שייכת לדיפלומט בשם רפאנו. הספריות באוגרית הכילו כתבים דיפלומטיים, משפטיים, כלכליים, מנהליים, לימודיים, ספרותיים ודתיים.[101]

חפירות 1958עריכה

במהלך חפירות 1958, נחשפה ספריית לוחות נוספת. עם זאת, אלה נמכרו בשוק השחור ולא הוחזרו מיד. "לוחות קלרמונט – ראס שמרה" נמצאות כעת במכון לעתיקות ונצרות, בית הספר לדת, אוניברסיטת קלרמונט, קלרמונט, קליפורניה. הם נערכו על ידי לורן ר. פישר בשנת 1971.[102]

חפירות 1973עריכה

לאחר 1970, היורש של קלוד שפר (חופר אוגרית) היה אנרי דה קונטנסון, ואחריו ז'אן מרגרון, מרגרט יון, ולאחר מכן איב קלבה ובסאם ג'מוס, שמאז 2005 מכהן בתפקיד המנהל הכללי של עתיקות ומוזיאונים.[103] בשנת 1973 התגלה במהלך חפירות הצלה ארכיון המכיל כ־120 לוחות.[103]

חפירות 1994עריכה

בשנת 1994 התגלו יותר מ־300 לוחות נוספים המתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת, בתוך בניין גזית גדול.[104]

חשיבות הכתביםעריכה

הלוחות שימשו חוקרי התנ"ך להבהרת טקסטים עבריים מקראיים וחשפו הקבלות רבות, תרבותיות, דתיות ולשוניות, בין ישראל ויהודה הקדומות לתרבויות השכנות.[105] הלוחות חושפים הקבלות למנהגים הישראלים המתוארים במקרא; לדוגמה, הענקת חלק גדול יותר מהירושה לבן הבכור, ייבום ופדיון הבן היו מנהגים נפוצים גם בקרב האוגריתים.[106] רשימות מסוימות הקשורות בחקלאות[107] ובמרעה[108] הושוו לפקידים המלכותיים של דוד המלך המפורטים בדברי הימים (פרק כ"ז, פסוקים כ"ו–כ"ח וכ"ט–ל"א).[109]

ייחודיים בין הטקסטים האוגריתיים הם הכתבים האקרוסטיכונים האלפביתיים הקדומים ביותר הידועים, רשימות אותיות בכתב יתדות אלפביתי, שבהן ניתן לראות לא רק את הסדר הקאנוני של הכתב העברי־פיניקי, אלא גם השמות המסורתיים לאותיות האלפבית.[101]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

פרסומים קיבוציים של הלוחותעריכה

לפרסומי לוחות השירה בלבד, ראו שירה אוגריתית#לקריאה נוספת.

  • Manfried Dietrich; Oswald Loretz; Joaquín Sanmartín (1995). The Cuneiform alphabetic texts: from Ugarit, Ras Ibn Hani and other places ("CAT"). Ugarit-Verlag. – ההוצאה השנייה (והראשונה באנגלית) נחשבת לעיתים לאוסף הסטנדרטי של הכתבים האוגריתיים[110]
  • Manfried Dietrich (1976). Die keilalphabetischen Texte aus Ugarit: einschließlich der keilalphabetischen Texte außerhalb Ugarits ("KTU"). Butzon & Bercker. – ההוצאה הראשונה של האוסף הסטנדרטי של הכתבים האוגריתיים[110]
  • Cyrus H. Gordon (1965). Ugaritic Textbook: Grammar, Texts in Transliteration, Cuneiform Selections, Glossary, Indices ("UT"). Pontifical Biblical Institute.

פרסומי לוחות ראשונייםעריכה

באוגריתיתעריכה

לפרסומים ראשוניים ללוחות השירה, ראו שירה אוגריתית#פרסומים ראשוניים של לוחות השירה.

באכדיתעריכה

חומרים על תוכן הכתביםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לוחות חמר מאוגרית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Huehnergard 2012, p. 3.
  2. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 9
  3. ^ ח. א. גינזברג, כתבי אוּגרית, מוסד ביאליק, 1936, עמ' 7
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 UT 1
  5. ^ 1 2 UT 19
  6. ^ 1 2 3 UT 22
  7. ^ 1 2 3 UT 23
  8. ^ 1 2 UT 144
  9. ^ 1 2 3 UT 1004
  10. ^ UT 2
  11. ^ 1 2 3 UT 3
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 UT 5
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 UT 609
  14. ^ 1 2 UT 9
  15. ^ 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 715
  16. ^ UT 9
  17. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 723-730
  18. ^ UT 173
  19. ^ UT 14
  20. ^ UT 17
  21. ^ UT 63
  22. ^ UT 107
  23. ^ UT 1088, 1090
  24. ^ UT 81, 82
  25. ^ UT 143
  26. ^ UT 1005, 1007, 1011, 1012, 1014, 2008, 2010, 2062, 2063, 2064
  27. ^ UT 89, 95, 117, 1013, 1016, 2009, 2061
  28. ^ UT 118, 2060
  29. ^ UT 1018
  30. ^ UT 1011
  31. ^ UT 2059
  32. ^ UT 18
  33. ^ UT 100, 2008
  34. ^ UT 1021
  35. ^ UT 54, 138, 1015, 1017, 1019, 1020, 1021, 1023, 2065
  36. ^ UT 13, 20, 21, 26, 101
  37. ^ UT 89, 95, 100, 1015, 1018
  38. ^ UT 118, 1016, 1017, 1022, 1023
  39. ^ UT 1005, 1012, 1020
  40. ^ UT 2008, 2059, 2061
  41. ^ UT 118, 1018, 2059, 2060, 2065
  42. ^ שמואל ב', י"א, י"ד–ט"ו; מלכים א', כ"א, ח'–ט'; מלכים ב', ה', ה'–ז'; שמואל ב', י"א, י"ד; מלכים ב', י', א'–ז'; מלכים ב', י"ט, י"ד וישעיהו, ל"ז, י"ד; מלכים ב', כ', י"ב וישעיהו, ל"ט, א'; ירמיהו, כ"ט, א'; ירמיהו, כ"ט, כ"ה; ירמיה, כ"ט, כ"ט; ירמיהו, נ"א, ס'; ירמיהו, נ"א, ס"ג; ועוד.
  43. ^ UT 54, 138, 1005, 1022
  44. ^ UT 10, 15, 64, 66, 80, 91, 151, 153, 155, 162, 311, 313, 315, 316, 322, 323, 327, 328, 1061, 1064, 1065, 1066, 1067, 1069, 1070, 1071
  45. ^ UT 169, 1038, 81, 82, 113, 147, 170, 300, 303, 304, 305, 306, 312, 314, 324, 325, 400, 1024, 1028, 1029, 1030, 1031, 1032, 1033, 1034, 1035, 1036, 1037, 1039, 1042, 1043, 1044, 1047
  46. ^ UT 65, 110, 111, 112, 159, 1046, 1082
  47. ^ UT 326, 1060
  48. ^ UT 303, 307, 308, 324, 325, 330, 400, 1024, 1055, 1059, 1062
  49. ^ UT 113, 306, 321, 1121, 1122, 1123, 1124, 1125
  50. ^ UT 83, 319
  51. ^ UT 12, 57, 84, 92, 93, 171, 1099, 1101, 1126, 1128
  52. ^ UT 85, 146, 300, 1063, 1079, 1081, 1102
  53. ^ UT 109, 110
  54. ^ UT 119, 329, 1080
  55. ^ UT 96, 120, 145, 310, 1128
  56. ^ UT 87, 301, 1084, 1085, 1086, 1087, 1089, 1090, 1091, 1092, 1093, 1099, 1126
  57. ^ UT 1094, 1095, 1096, 1126, 1127
  58. ^ 1 2 UT 1099
  59. ^ UT 1048, 1049, 1050, 1051, 1052, 1053, 1099
  60. ^ UT 1076
  61. ^ UT 164, 1106, 1107, 1108, 1109, 1110, 1111, 1112, 1113, 1114, 1115, 1117
  62. ^ UT 1127
  63. ^ Dennis Pardee, Trois comptes ougaritiques RS 15.062, RS 18.024, RIH 78/02, Syria 77, 2000, עמ' 23–67
  64. ^ UT 1006
  65. ^ UT 1008, 1009
  66. ^ UT 1010
  67. ^ UT c, 168
  68. ^ UT 59, 165, 166, 167
  69. ^ UT 141, 320, 401, 1186, 1188; ראו לוח אלפביתי באתר המוזיאון הלאומי של דמשק
  70. ^ UT 16
  71. ^ UT 142
  72. ^ UT 1019
  73. ^ UT 4, 7; ראו גם AO 11999, AO 12011, AO 12016, AO 17269, AO 17291 במוזיאון הלובר
  74. ^ לוח מוזיקלי באתר המוזיאון הלאומי של דמשק
  75. ^ UT 81, 108, 110, 113, 119, 170, 301, 307, 321, 324, 400, 1046, 1181, 2019
  76. ^ UT 1189
  77. ^ UT 102-105
  78. ^ UT 1116
  79. ^ UT 2034
  80. ^ 1 2 Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247–276
  81. ^ François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193
  82. ^ Charles Virolleaud, Les villes et les corporations du royaume d'Ugarit, Syria 21, 1940, עמ' 123–151
  83. ^ François Thureau-Dangin, Un comptoir de laine pourpre à Ugarit, d'après une tablette de Ras-Shamra, Syria 15, 1934, עמ' 137–146
  84. ^ Édouard Dhorme, Petite tablette accadienne de Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 194–195
  85. ^ Charles Virolleaud, Six textes de Ras Shamra provenant de la XIVe campagne (1950), Syria 28, 1951, עמ' 163–179
  86. ^ François Thureau-Dangin, Trois contrats de Ras Shamra, Syria 18, 1937, עמ' 245–255
  87. ^ François Thureau-Dangin, Vocabulaires de Ras-Shamra, Syria 12, 1931, עמ' 225–266
  88. ^ François Thureau-Dangin, Nouveaux fragments de vocabulaires de Ras Shamra, Syria 13, 1932, עמ' 233–241
  89. ^ לוחות שומריים במוזיאון הלובר: AO 17194, AO 17200, AO 17201, AO 17202
  90. ^ AO 13176 במוזיאון הלובר
  91. ^ AO 19290, AO 19287, AO 19292, AO 19294, AO 19295, ועוד במוזיאון הלובר
  92. ^ AO 13162, AO 18558, AO 21091, AO 28064 במוזיאון הלובר; לוח מלכותי באתר המוזיאון הלאומי של דמשק
  93. ^ Marguerite Yon, The City of Ugarit at Tell Ras Shamra, Eisenbrauns, 2006, עמ' 126-127
  94. ^ AO 29856, AO 29857 במוזיאון הלובר
  95. ^ 1 2 פרסום הלהב באתר רשות העתיקות, ופרסום הלהב באתר מוזיאון ישראל
  96. ^ פרסום הלוח באתר רשות העתיקות
  97. ^ 1 2 George A. Barton, Notes on the Ain Shems Tablet, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1933, עמ' 5–6 doi: 10.2307/1355440
  98. ^ משה כוכבי, איתמר זינגר, נדב נאמן וישראל פינקלשטיין, ‏דיון: אבן העזר הישראלית ואפק הכנענית, קתדרה 27 בדצמבר 1982, עמ' 22-26
  99. ^ משה כוכבי, אפק - אנטיפטויס חמשת אלפים שנות היסטוריה, רעננה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989, עמוד 73
  100. ^ המכתב באתר רשות העתיקות
  101. ^ 1 2 3 4 Aaron Demsky, 1977. "A Proto-Canaanite Abecedary dating from the period of the Judges and its implications for the history of the Alphabet", Tel Aviv 4:47ff.
  102. ^ Loren R. Fisher, The Claremont Ras Shamra Tablets, Loyola Press, 1972, מסת"ב 978-88-7653-248-1
  103. ^ 1 2 Henri de Contenson, Préhistoire de Ras Shamra, Ras Shamra-Ougarit VIII, 2 volumes, ERC, 1992; Marguerite Yon, The City of Ugarit at Tell Ras Shamra, Eisenbrauns, 2004, מסת"ב 1-57506-029-9 (Translation of La cité d'Ugarit sur le Tell de Ras Shamra 1979)
  104. ^ Malbran-Labat, F. 1995. Les archives de la maison d'Ourtenou, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres, pp. 443–451 and La découverte épigraphique de 1994 à Ougarit, Studi micenei ed egeo-anatolici 36: 103–11
  105. ^ Greenstein, Edward L. (בנובמבר 2010). "Texts from Ugarit Solve Biblical Puzzles". Biblical Archaeology Review (באנגלית). 36 (6): 48–53, 70. נבדק ב-22 באפריל 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  106. ^ Schniedewind & Hunt 2007, pp. 28–30.
  107. ^ UT 2013
  108. ^ UT 2018
  109. ^ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 280
  110. ^ 1 2 Huehnergard 2012, p. 6.
  111. ^ כל המאמרים מכתב העת "Syria" נמצאים גם באתר JSTOR, לעיון: https://www.jstor.org/journal/syria
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כתבי_אוגרית&oldid=35285658"