מינים בסכנת הכחדה

מינים בסכנת הכחדה הם מינים בעולם הטבע שעתידם נמצא באיום קיומי ממשי. מין מוגדר כמין בסכנת הכחדה רק אם הכוונה היא למין כולו, ולא לאוכלוסיות שונות שלו. לדוגמה, אם הנשר המקראי ייעלם מנופה של ישראל הוא לא ייכחד משום שיש רבבות כמותו בעולם ולכן אי אפשר לומר שהנשר נמצא בסכנת הכחדה.

המינוח הנכון לצמצום אוכלוסיות הוא סכנת התמעטות, אך כאשר כל אוכלוסיות המין מצויות בסכנת התמעטות, הרי שהמין כולו נמצא בסכנת הכחדה. המינוח סכנת הכחדה מתאים רק ליצורים שאוכלוסייתם מידלדלת מיום ליום או שהידלדלה מאוד ועתה היא בכמות קבועה שאינה גדלה ויש סכנה, מכיוון שכשיתחיל שלב דלדול נוסף כמו התפשטות מגפה, המין לא ישרוד. ישנם מינים שככל הנראה תמיד קיימו אוכלוסיות זעירות, דוגמת הפרס, שלעיתים מופיע בישראל ולעיתים נעלם ולא רק בישראל.

ישנם מקרים מתועדים בהם מאמצי השימור גרמו ליציאתם של מינים מסכנת הכחדה^[1]^[2].

גורמי סיכון

הכחדות מינים מתקיימות בעקבות שינויים בסביבת המחיה של המין – שינויים שאוכלוסיית המין לא מצליחה להסתגל אליהם^[1]. בין המקרים הנפוצים שמאיימים על מינים בסכנת הכחדה:

בעלי חיים יחידאים נמצאים בסיכון מוגבר (גם כשהם לא בסכנת הכחדה) כי הם עלולים לסרב להזדווג
ציד – ככל שיותר אנשים צדים הסיכון עולה
הקמת יישוב או תעשייה באזור המחיה
מגפה – מחלה מידבקת וקטלנית מאוד שגורמת לסיכון
זיהום אזור המחיה
מינים פולשים המתחרים או הורגים מינים נדירים
גם סדרני הכחדה יכולים לגרום לסיכון
העלמות של המזון

מצבי סיכון

תרשים מצבי השימור לפי ה־IUCN

במדינות רבות, מינים בסיכון המופיעים ברשימה רשמית לאומית נקראים "מינים אדומים"^[3].

פגיע (Vulnerable; VU) – הקטגוריה שמקורה ברשימה האדומה של IUCN מוגדרת על-פי חמישה קריטריונים, המצביעים על סיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע: הידלדלות האוכלוסיות בעבר או בהווה ושיעורה, תחום התפוצה של המין ומאפייניו של תחום זה (תנודות בגודלו, האם הוא מקוטע וכדומה), מספר הפרטים הבוגרים, אוכלוסייה קטנה או מוגבלת, ועוד. בנוסף, מין עשוי להיות מוגדר כ"פגיע" אם ניתוח כמותי מראה כי הסיכוי להכחדה מהטבע במאה הקרובה גבוה מעשרה אחוזים.

לדוגמה: ברדלס, נמר, היפופוטם, דב הקוטב, קרנף הודי, קואלה, גאור, עמלץ לבן, קוברה מלכותית ויאק הבר.

בסכנת הכחדה (Endangered; EN) – הקטגוריה מוגדרת על-פי חמישה קריטריונים, בדומה למצב הקודם, בתנאים חמורים יותר; עמידה בתנאים אלה מצביעה על סיכון גבוה להכחדת המין בטבע. למשל, אחד התנאים במצב VU הוא שמספר הפרטים הבוגרים יהיה קטן מ-1,000. התנאי המקביל במצב EN הוא שמספר הפרטים לא יעלה על 250.

לדוגמה: זאב טלוא, טיגריס, לוטרת ענק, לווייתן כחול, כריש לווייתני, צב ים ירוק, פיל סוואנה אפריקני, שימפנזה מצוי, כלב ים נזירי הוואי, כלב ים נזירי מצוי, למור קטה.

בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered; CR) – הקטגוריה מוגדרת על-פי חמשת הקריטריונים של המצבים VU ו-EN, בתנאים חמורים עוד יותר, המצביעים על סיכון גבוה מאוד להכחדת המין בטבע. לדוגמה, מספר הפרטים בקטגוריה זו אינו עולה על 50 (לעומת 1,000 או 250 במצבים הקודמים).

לדוגמה: קרנף צר-שפה, דישון מקראי, גורילה מערבית, עיט פיליפיני, גמל דו-דבשתי, קונדור קליפורני, קיפודן חרטומני מערבי, תאו הפיליפינים, קאקאפו ודולפין נהרות סיני.