מיקי מלץ
מִיקִי מָלְץ (נולדה ב-11 באוגוסט 1964) היא סופרת, משוררת, מחזאית, מתרגמת, עורכת ועיתונאית ישראלית.
 | |
| לידה |
11 באוגוסט 1964 (בת 59) קריית מוצקין, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | משוררת, סופרת, מחזאית, עורכת, מתרגמת, עיתונאית |
| שפות היצירה | עברית |
| תחום כתיבה | סיפורת, שירה, מחזאות, עיתונאות |
ביוגרפיה
עריכהמיקי מלץ נולדה בשנת 1964 בקריית מוצקין לנעמי, ילידת חיפה, אחות במקצועה, וגד, יליד קריית מוצקין, קבלן. הוריה נפרדו בזמן שירותה הצבאי.
בבית למדה לאהוב שירה וספרות ומגיל צעיר התחילה לחבר שירים וסיפורים, גם לפני שידעה לכתוב.
בגיל 9 השתתפה בתחרות שירי שלום שכתבו ילדים וזכתה במקום השני עם שירהּ "מתי יבוא אדון אביב", שנכתב ביום ההחלטה על הפרדת כוחות בחזית הדרום, לאחר מלחמת יום הכיפורים. את הפרס העניק לה נשיא המדינה, מר אפרים קציר ובגיל 11 היא הוציאה בהוצאת "טרקלין" את ספר השירים הראשון שלה, ששמו "מתי יבוא אדון אביב".[1][2] להפקת הספר נרתמו חבריו של אביה למילואים ביחידת הצנחנים.[3] אחד החברים, גבי פלינט, כתב את הספר כולו בכתב ידו בעזרת ענף שגילף את קצהו וטבל בדיו. בשנת 1977 זכתה בפרס הראשון בתחרות שירי ילדים לכבוד שבוע הילד על שירהּ "קשה להיות ילד". את הפרס העניקה לה נינה קציר,[4] אשת נשיא המדינה. מיקי למדה בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין והייתה כתבת נוער בעיתון "מעריב לנוער". היא השלימה את לימודיה בבית הספר התיכון "אורט מוצקין" במגמה עיונית.
בשנת 1982 התגייסה לצבא הגנה לישראל והייתה כתבת צבאית בעיתון "במחנה" שם גם כתבה וערכה את המדור הסאטירי "פרה קדושה" יחד עם יאיר לפיד ויזהר כהן.[5]
מיד עם שחרורה בשנת 1984 החלה לעבוד במוסף "תל אביב" של ידיעות תקשורת.
בין השנים 1988 ל-1995 הייתה חברת מערכת בעיתון "העיר",[6] שם היה לה טור אישי וטור ביקורת טלוויזיה.
באמצע שנות ה-90' כתבה במהדורה הישראלית של מד מגזין,[7] בין השאר גם את הסינרומן "בנפתולי הנפתולים". את התמונות צילמה אפרת בלוססקי, וערכו רותו מודן וירמי פינקוס. באותן שנים כתבה גם ב"סופשבוע" של עיתון "מעריב" ובמגזין "כותרת ראשית".
בשנת 1995 עברה לעיתון "את" שם עבדה כעורכת עד שנת 2000, ובמקביל פרסמה כתבות מגזין במוסף "סופשבוע" של מעריב. בין 2001 ל-2003 פרסמה כתבות מגזין בעיתונים "לאשה" ובלייזר". בשנת 2003 החלה לערוך מדורים שונים בעיתון "לאשה" עד שמונתה לעורכת מדור הספרים בעיתון.[8] בשנת 2016 עזבה את העיתון והוציאה את ספר השירים השני שלה, "מגיע זמן".
במהלך השנים, שיריה התפרסמו בעיתונים שונים וביניהם, "כותרת ראשית"[9][10] ו"הארץ".
משנת 2016 היא מתרגמת עצמאית ועורכת ספרות עצמאית (מקור ותרגום).
בשנת 2024 הוציאה בהוצאת "שתיים" את רומן הביכורים שלה: "אהבה בקריות".[11] בספר, נער בן 16 שגדל בקריית מוצקין בשנות השבעים, נאבק במשיכה גורלית ועזה לחברו הטוב ביותר. הסיפור מתרחש בתוך מסגרת זמן של שישה חודשים, על רקע עלייתה של מכבי תל אביב בכדורסל לגמר גביע אירופה לאלופות, לראשונה בתולדותיה.
מתוך הספר: "נפל בחלקי הכבוד להגיע למדור מיוחד בגיהינום, מדור שמספק לך – בזמן שאתה נשרף באש התופת הנצחית – גם תצפית ישירה, מופלאה מאין כמותה, על נחליו הקרירים של גן העדן: לכוד בכבלי ידידות אפלטונית עם מושא אהבתי ותשוקותיי."
באותה שנה התפרסם "לנצח",[12] סיפור קצר שכתבה ויצא לאור במארז אנתולוגיית זמן.[13]
משנת 2016 מתגוררת בקריית מוצקין.
ספריה
עריכה- אהבה בקריות (2024): רומן ביכורים. הוצאת שתיים.
- מגיע זמן (2016): שירה. הוצאה עצמית.
- מתי יבוא אדון אביב (1974): אוסף שירי שלום. הוצאת טרקלין.
קישורים חיצוניים
עריכה- מיקי מלץ בספרייה הלאומית.
רונן טל, הסופרת מיקי מלץ: "שיכחישו עד מחר: נשים רוצות שגברים ירצו אותן", באתר הארץ, 20 בפברואר 2024- המתלהבת, עטרה אופק: אהבה בקריות, מיקי מלץ.
- הילה רגב, מבקרי מוסף הספרים של ישראל היום: אלה הם ספרי הביכורים הטובים ביותר, באתר ישראל היום, 11 ביוני 2024
- הוצאת שתיים: אהבה בקריות.
הערות שוליים
עריכה- ^ מיקי מלץ, מתי יבוא אדון אביב, עקד-טרקלין, 1974, עמ' 48
- ^ Research Catalog | NYPL, Research Catalog | NYPL (באנגלית)
- ^ עמוס חנוך, מיקי, המשוררת הקטנה וידידיה הצנחנים | מעריב | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il, 11 ביולי 1976
- ^ ציורי ילדים בנושא "אני ועולמי" ב״שבוע הילד" | על המשמר | 19 מאי 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דפנה לוי, ג'נטלמן בריטי בגלות, באתר ynet, 12 בדצמבר 2008
- ^ אני ורוד | כותרת ראשית | 10 פברואר 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il, 10 בפברואר 1988
- ^ אלי אשד, "מאד" בשפה העברית : המגזין בשפת אימנו -הגירסה העברית של המגזין הסטירי מארה"ב, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 24 בנובמבר 2017
- ^ אלכסנדר כץ, מינויים ב'לאשה': גילת דרוראני תערוך את מדור הבריאות, מיקי מלץ את הספרים, באתר אייס
- ^ מיקי מלץ, ראשנו הקטן | כותרת ראשית | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il, 27 במאי 1987
- ^ אמרה שירלי טמפל | כותרת ראשית | 9 ספטמבר 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מיקי מלץ, אהבה בקריות, באתר הספריה הלאומית
- ^ לנצח, באתר "עברית"
- ^ מארז אנתולוגיית זמן, באתר עברית, מאי, 2024