מירב גרי

שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית

מירב גרי כהן (נולדה ב-11 בספטמבר 1952) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית לשעבר. משנת 2011 מלווה רוחנית במרכז הרפואי שיבא, שיקום נוירולוגי ואורתופדי.

מירב גרי
Meirav Madelyn Gary Cohen
מירב גרי, 1978
מירב גרי, 1978
לידה 11 בספטמבר 1952 (בת 70)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1976–הווה (כ־47 שנים)
עיסוק מלווה רוחנית הוספיס תל השומר
בן או בת זוג אבי כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מיכאל ויעל
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מירב גרי נולדה בירושלים ב-11 בספטמבר 1952, בתם של העיתונאי רוברט גרי ואשת התיאטרון פנינה גרי.

היא למדה תיאטרון שנה בסטודיו למשחק ניסן נתיב, אחר כך למדה תיאטרון אצל נולה צ'לטון, ובגיל 21 נסעה ללונדון ללמוד בית הספר "East 15". עם סיום לימודיה לאחר שלוש שנים, שיחקה במחזה "דרקאולה" בתיאטרון "רויאל קורט"[1]. בשנת 1978 חזרה לישראל והחלה לשחק ב"הבימה".

קריירה בתיאטרוןעריכה

גרי הופיעה במחזות רבים בתיאטראות בישראל. בתיאטרון באר שבע שיחקה במחזות "כולם היו בני", "הוא הלך בשדות", "אנה פרנק", "איך למדתי לרקוד", "גשם שוטף", "אקווס", "חלום אחר", רישיון לחיות", "יש לי כנרת", "ילד משלי"[2], "הימים הכי טובים"[3], "אחרון ימיה" ו"הקיץ האחרון"[4].

בתיאטרון הקאמרי שיחקה ב"תמונות מחייה של אשה"[5], "מקום אחר" ו"איש עם קשרים"[6]; בהבימה שיחקה ב"דייר משנה"[7], ב"ידיים מזוהמות"[8], "כמו צפור בודד על גג"[9], "האוריסטיאה"[10], "תשוקה"[11], ו"מירל'ה אפרת"; ובתיאטרון בית ליסין ב"סיפור אהבה בשלושה פרקים"[12], "חצוצרה בואדי", "ילדה של כולם"[13], "סיבת המוות" "מי מפחד מעמוס חפר" ו"אלטלנה"[14]. בתיאטרון לילדים ולנוער שיחקה בהצגה "שרה גיבורת ניל"י".

בשנת 2004 עלה מחזה שכתבה, "חוזרים", בפסטיבל "פותחים מסך" בבית ליסין[15].

קריירה בקולנוע ובטלוויזיהעריכה

גרי הופיעה בקולנוע בתפקידי משנה בסרטים, "מסג'יסט הצמרת" (1981), "שם נרדף" (1989), "שבעה", שחור" (1994) ו"חלום אחר" (2001)[16]. בטלוויזיה הופיעה במיני סדרה האמריקאית "איראן" (1990)[17] ובסדרת הנעורים "עניין של זמן" (1994).

מלווה רוחניתעריכה

גרי הוכשרה כמלווה רוחנית בעמותת "ברוח" בבית החולים שערי צדק בירושלים, ומאז היא עובדת כ"מלווה רוחנית" בבית החולים השיקומי במחלקות נוירולוגית ואורתופדית בבית החולים תל השומר ובבית האבות הבולגרי בראשון לציון[18].

חיים אישייםעריכה

גרי נשואה לבמאי ואיש הטלוויזיה אבי כהן ואם לשני ילדים: המוזיקאי מיכאל כהן מצמד ההיפהופ "כהן@מושון"[19], ויעל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מירב גרי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רחל פרימור, מירב מול דרקאולה, מעריב, 7 בינואר 1977
  2. ^ מיכאל הנדלזלץ, באושר ועושר עד עצם היום הזה, באתר הארץ, 22 ביולי 2004
  3. ^ מיכאל הנדלזלץ, למה מי נולד?, באתר הארץ, 28 בינואר 2002
    נילי ברקן, ‏טלנובלה סקוטית, באתר גלובס, 28 בפברואר 2002
  4. ^ ציפי שוחט, "הקיץ האחרון" בתיאטרון באר שבע, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2001
  5. ^ שוש אביגל, שנינו יחד מאותה ביצה, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
  6. ^ שוש אביגל, תיאטרון / תאונת עבודה - "איש עם קשרים" - נוסח עברי ובימוי: אילן דר, חדשות, 23 במרץ 1993
  7. ^ הביימרתף היה להבימקור, דבר, 3 בינואר 1978
  8. ^ שוש אביגל, 'ידיים מזוהמות', מאת ז'. פ. סארטר, בהבימה (האולם הגדול): נוסח עברי: יהושע סובול; בימוי: דוד ברגמן: תפאורה " ותלבושות: אלי סיני, כותרת ראשית, 22 ביוני 1983
  9. ^ חוה נובק, בכורת השבוע : "סיפור פשוט" ב"הבימה", דבר, 12 בפברואר 1979
  10. ^ שוש אביגל, זעקות ולחישות גיבוב יקר - 'האורסטיאה' מאת אייסכילוס - 'הבימה', כותרת ראשית, 4 ביולי 1984
  11. ^ שוש אביגל, 'תשוקה', בתיאטרון הבימה (האולם הקטן), כותרת ראשית, 28 בספטמבר 1983
  12. ^ שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - ואריציה על נושא, כותרת ראשית, 16 באוקטובר 1984
  13. ^ שוש אביגל, תיאטרון / "תיאטרון של עיתוני נשים" - 'ילדה של כולם' מאת ג'יין אנדרסון בבית ליסין, חדשות, 7 באפריל 1993
  14. ^ הארץ, בקצרה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2002
  15. ^ ציפי שוחט, פסטיבל קריאת מחזות בבית לסין, באתר הארץ, 3 במאי 2004
  16. ^ רותה קופפר, חורבן חילוני, באתר הארץ, 17 ביולי 2002
  17. ^ ג. עיטור, בחזרה מרודוס, חדשות, 22 בנובמבר 1990
  18. ^ דינה חלוץ, "מלווה רוחני לעולם לא יאמר 'תהיה חזק'. יש שלבים בחיים שאנו חלשים", באתר Xnet
  19. ^   בן שלו, "כהן את מושון" יוצרים היפ־הופ תל אביבי ספוג רגש, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2016