מישאל סולימאן
מישאל סולימאן (בערבית: ميشال سليمان, תעתיק מדויק: מישאל סֻלימאן; נולד ב-21 בינואר 1948 בעיירה עמשית שליד ג'ביל) הוא איש צבא ופוליטיקאי לבנוני. כיהן כמפקד צבא לבנון (1998–2008) ולאחר מכן כנשיא לבנון ה-12 (2008 - 2014). סולימאן הוא ערבי-נוצרי-מרוני.
לידה |
21 בנובמבר 1948 (בן 75) עמשיט, לבנון | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | לבנון | ||||
השכלה | האוניברסיטה הלבנונית | ||||
מפלגה | עצמאי | ||||
בן או בת זוג | ופאא סולימאן (1973–?) | ||||
www | |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
קריירה צבאית
עריכהסולימאן התגייס לאקדמיה הצבאית ב-4 באוקטובר 1967, וב-1970 השלים את הכשרתו כקצין והחל לפקד על מחלקה. הוא המשיך להתקדם והגיע על לתפקיד של מפקד גדוד, לאחר מכן מונה לראש האקדמיה הצבאית למש"קים. ב-1979 הוא הועבר למטה הכללי של צבא לבנון לתפקיד המזכיר הכללי. ב-4 בדצמבר 1990 הוא קוּדם לדרגת קולונל ומונה לאחראי על המודיעין באזור הר הלבנון. ב-25 באוגוסט 1991 שב לתפקידו כמזכיר הכללי במטכ"ל. ב-6 ביוני 1993 מונה למפקד הבריגדה ה-11 של חיל הרגלים שהייתה פרוסה באזור רצועת הביטחון של צה"ל בדרום אזור הבקאע ובדרום לבנון. ב-15 בינואר 1996 קוּדם לדרגת גנרל ומונה למפקד בריגדה 6 של חיל הרגלים.
בשל קושי למצוא מועמד שיתאים לנשיאות לבנון ב-1998 מונה אמיל לחוד לתפקיד, תוך שינוי חוקת לבנון כך שתתאפשר בחירתו של ראש המטה הכללי המכהן. כתוצאה ממינוי לחוד לנשיא, קוּדם סולימאן לתפקיד מפקד צבא לבנון ב-21 בדצמבר 1998, תפקיד השמור על פי האמנה הלאומית הלבנונית למרוני.
ב-2005, עם נסיגת צבא סוריה מלבנון, התפרס צבא לבנון בפיקוד סולימאן בחלקים נרחבים של המדינה. במהלך מלחמת לבנון השנייה לא מילא הצבא תפקיד בקרבות, אם כי סולימאן הביע תמיכה מילולית במאבקם של לוחמי החזבאללה.
בחודשים מאי-אוגוסט 2007 עמד הצבא במבחן, כאשר נלחם בהצלחה נגד אנשי ארגון הטרור האיסלמיסטי פתח אל-אסלאם במחנה הפליטים נהר אל-בארד בצפון לבנון.
סולימאן זכה לעיטורים ומדליות רבות מטעם צבא לבנון ולעיטורי כבוד גם מצבא סוריה ומצבא אוקראינה.
מינויו לנשיא
עריכהבשלהי 2007 הסתמן מישאל סולימאן כמועמד פשרה בין הקואליציה והאופוזיציה הלבנונית לתפקיד נשיא לבנון לאור סיום כהונתו של אמיל לחוד ב-23 בנובמבר.[1] עם זאת, מספר ניסיונות לגיבוש הסכמה על מועד עריכת הבחירות לפרלמנט והצבעה על חוק בחירות חדש (שיתרום להגדלת הייצוג המוסלמי בפרלמנט) כשלו במשך יותר משנה של מתיחות פוליטית מתמשכת בין האופוזיציה הפרו-סורית, שהונהגה על ידי חזבאללה ואמל לבין תומכי הממשלה האנטי-סורים - קואליציית 14 במרץ (על שם היום בו הייתה מהפכת הארזים).
במאי 2008 הגיעה המתיחות בלבנון לשיא, כאשר תומכי חזבאללה תקפו את מתנגדיהם - הקבוצות הפרו-מערביות אשר שלטו בקואליציה. הצבא, בפיקודו של סולימאן, נמנע מלהתערב בקרבות. המתיחות התעוררה עקב החלטות של הממשלה להכריז על רשת התקשורת העצמאית של חזבאללה בדרום לבנון כבלתי-חוקית ולהדיח את האחראי על הביטחון בשדה התעופה בביירות, תומך חזבאללה. בפשרה שגובשה לבסוף בין הצדדים בדוחה (ובשל כך זכתה הפשרה לשם "הסכם דוחה") ואושררה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם נכלל מינויו של סולימאן לנשיא, אשר התקבל ברוב גדול בפרלמנט הלבנוני ב-25 במאי 2008. בכך נבחר נשיא חדש ללבנון לאחר שישה חודשים בהם משרה זו לא אוישה, ובא לקצו המשבר הפוליטי בן 18 החודשים ששרר במדינה.
חייו האישיים
עריכהבעל תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה הלבנונית. נשוי לוואפה סולימאן ואב לשלושה. דובר ערבית, אנגלית וצרפתית.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מישאל סולימאן
- ביוגרפיה של סולימאן מאתר צבא לבנון (באנגלית)
- איתמר ענברי, הגנרל שינסה לאחד את לבנון, באתר nrg, 25 במאי 2008
הערות שוליים
עריכה- ^ רויטרס, ייתכן פתרון למשבר בלבנון: הרמטכ"ל יהיה נשיא, באתר ynet, 2 בדצמבר 2007
הקודם: אמיל לחוד |
מפקד צבא לבנון | הבא: ז'אן קהוואג'י |