מכון ירושלים למחקרי מדיניות

מכון מחקר ישראלי

מכון ירושלים למחקרי מדיניות (בעבר נקרא "מכון ירושלים לחקר ישראל") הוא מוסד אקדמי עצמאי העוסק במחקרי מדיניות, בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים.

מכון ירושלים למחקרי מדיניות
מכון מחקר עצמאי העוסק במחקרי מדיניות בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים
מכון מחקר עצמאי העוסק במחקרי מדיניות בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רד"ק 20, ירושלים
מייסדים טדי קולק, אברהם הרמן
מנכ"ל ד"ר דוד קורן
תקופת הפעילות 1978–הווה (כ־46 שנים)
https://jerusaleminstitute.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל המכון בשמו הקודם

היסטוריה עריכה

'מכון ירושלים למחקר' הוקם בשנת 1978 ביוזמת ראש העיר של ירושלים דאז טדי קולק ובסיועם של ראשי האוניברסיטה העברית והקרן לירושלים. בראשית ימיו עמדו בראש המכון פרופ' דוד עמירן ואורה אחימאיר, ותחומי העיסוק של המכון התמקדו בנושאים הנוגעים לירושלים.

בשנת 1981 הוחלט להרחיב את ההתמחות של המכון אל סוגיות מדיניות הנוגעות למדינת ישראל כולה, ובהתאם לכך שונה שמו של המכון ל'מכון ירושלים לחקר ישראל'. בעשורים הבאים עסק המכון במגוון רחב של תחומי מדיניות - הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תכנון עירוני, חדשנות וצמיחה כלכלית, סוגיות סביבתיות ועוד[1].

בסוף שנת 2016 שינה המכון את שמו ל'מכון ירושלים למחקרי מדיניות'.

לאורך השנים עמדו בראש המכון פרופ' דוד עמירן, אורה אחימאיר, פרופ' עמירם גונן, פרופ' אברהם (רמי) פרידמן, פרופ' יעקב בר סימן טוב, מאיר קראוס וליאור שילת.

החל מדצמבר 2021 מנהל את המכון ד"ר דוד קורן[2].

מבנה המכון עריכה

 
מבנה המכון ב-2017

החל מימיו הראשונים שכן המכון ב"בית חי אלישר" בשכונת רחביה בירושלים. מבנה זה הוקם בסוף שנות העשרים של המאה העשרים על ידי האדריכל ספירו ח'ורי עבור היזם הערבי-פלסטיני עבדאללה נשאשיבי. בשנות השלושים נרכש המבנה על ידי היזם וסוחר הקרקעות חי אלישר, בנו של הרב נסים אלישר ונכדו של הראשון לציון יעקב שאול אלישר.

המבנה המקורי כלל קומה אחת, מרתף וחזית מעוטרת עמודים בסגנון קלאסי. בעל הבית התגורר בקומה העליונה ובמרתף התגוררו משרתיו. בהמשך הוסיף אלישר קומה שנייה ושלישית למבנה.

בתחילת שנות הארבעים עזב אלישר את ירושלים, ובקומות הבית השונות התגוררו בשכירות משפחות פרוידיגר, רנטו ושפיצר – שלושתן משפחות מיוחסות ובעלות שם בירושלים של תקופת המנדט.

בשל היותו ערירי, הוריש חי אלישר את הבית לאחיו יחיאל רפאל אלישר, והאחרון תרם אותו לאגודת השוחרים של האוניברסיטה העברית כדי להקים בו מכון למחקר על ירושלים.

כיום בקומת המרתף מתגורר בן משפחת שפיצר, ושלוש הקומות האחרות משמשות את המכון וחוקריו[3].

פעילות המכון עריכה

המכון עורך פרויקטים מחקריים בשלושה תחומים עיקריים: קיימות ועירוניות, חברה ואוכלוסיות וכלכלה וחדשנות.

בין הפרויקטים המרכזיים של המכון נמנים:

מאגרי נתונים על ירושלים עריכה

המכון אוסף, מרכז ומנגיש מאגר רחב של נתונים סטטיסטיים על ירושלים. האמצעי המרכזי להנגשת הנתונים הוא השנתון הסטטיסטי לירושלים בעריכת ד"ר מאיה חושן. החל מ-1982, השנתון יוצא לאור מדי שנה לקראת יום ירושלים, והוא כולל תמונת מצב סטטיסטית על המתרחש בעיר במגוון תחומים ועל מגמות השינוי[4].

פיתוח כלכלי של ירושלים עריכה

המכון עורך פרויקטים מחקריים שמטרתם לקדם את הפיתוח הכלכלי של ירושלים, למשל באמצעות בניית תוכנית אסטרטגית לטיפוח חדשנות ויצירתיות בסקטורים נבחרים בעיר[5]. החל משנת 2017 המכון מספק ליווי מחקרי ל'תוכנית היובל' הממשלתית, המתמקדת בפיתוח מנועי הצמיחה העיקריים של ירושלים: תיירות, תעסוקה איכותית והשכלה גבוהה[6].

עיר ממשל עריכה

עיר ממשל מוצלחת היא עיר בירה שבה המגזר הממשלתי הוא חלק מרכזי במרקם העירוני, וסביבו מתקיימת מערכת שלמה של מרכיבים עוטפים[7]. פרויקט עיר ממשל נערך במטרה לזהות חסמים להפיכתה של ירושלים לעיר ממשל משגשגת, ובמסגרתו מוגשות המלצות בנוגע לסוגיות תכנוניות בקריית הלאום, שיתופי פעולה עם החברה האזרחית, תשתיות תחבורה ציבורית, נוכחות ממשלתית ועוד[8].

פיתוח מזרח ירושלים עריכה

המכון פועל לקידום אסטרטגיה חברתית-כלכלית, מוניציפלית ומדינית למזרח ירושלים על מנת לשפר את איכות החיים של התושבים. לאורך השנים המכון היה מעורב בפרויקטים רבים העוסקים בהיבטים שונים של חיי תושבי מזרח העיר, כגון בחינת המעמד המשפטי של תושבי מזרח ירושלים והשלכותיו[9]. החל משנת 2018 המכון מספק ליווי מחקרי לביצוע החלטת הממשלה מס' 3790, המתפרסת על פני חמש שנים ומתמקדת בפיתוח כלכלי וצמצום פערים חברתיים-כלכליים במזרח ירושלים[10].

מחקרי החברה החרדית עריכה

השפעתו של המגזר החרדי ניכרת ברבדים שונים של החברה הישראלית, והוא מציב בפניה אתגרים המעוררים דיון ציבורי נרחב. לאור זאת, המכון עוסק בסוגיות הנוגעות בהיבטים חיים מגוונים של החברה החרדית בירושלים ובישראל במטרה להבין את צריכה ומניעיה של אוכלוסייה זו ולסייע במימוש הפוטנציאל הגלום בה[11].

מקומות קדושים עריכה

אחד המרכיבים הייחודיים של ירושלים נוגע לחשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות ולריבוי האתרים הקדושים הממוקמים בה. לאור זאת, המכון עוסק בחקר המקומות הקדושים והסכסוכים המתגלעים בהם בדגש על הר הבית והשפעותיו על הציבורי היהודי והמוסלמי בעיר[12].

הגירה ואיכות חיים עריכה

החל משנותיו הראשונות נערכו במכון מחקרים הבוחנים את היקף ההגירה לירושלים וממנה, את מאפייני המהגרים ואת המניעים להגירה. במקביל למחקרים אלו, וכפועל יוצא ממסקנותיהם, המכון עוסק בגיבוש מדדים לאיכות חיים בעיר ובחינתם בשטח[13].

מרחבים משותפים עריכה

לאור האתגרים שעימם מתמודדת ירושלים כעיר מעורבת, פרויקט מרחבים משותפים עוסק בבחינת השימוש של קבוצות אוכלוסייה שונות במרחב הציבורי בירושלים. במסגרת הפרויקט נערכים מחקרים, פורומים וסדנאות שמטרתם לאסוף מידע ולפתח תכנון מתארי ופיזי למרחבי שיתוף שיקדמו מפגש חיובי בין האוכלוסיות[14].

מדיניות סביבתית, קיימות ועירוניות עריכה

לאורך השנים המכון עוסק בסוגיות סביבתיות רבות ברמה המקומית והארצית. עיסוק זה כולל עריכת מחקרים, ניסוח אינדיקטורים, כתיבה והערכה של חלופות מדיניות ואיתור כלים ליישומן. בין הפרויקטים המרכזיים של המכון בתחום זה ניתן למנות את 'אגן ים המלח', 'המצוק החופי', 'תחזית קיימות לישראל 2030' ו'קיימות עירונית'[15].

כלכלה מעגלית עריכה

המכון פועל לקידום תפיסת הכלכלה המעגלית כתחליף למודלים הכלכליים המקובלים כיום. הדבר נעשה באמצעות פיתוח כלי מדיניות עבור משרדי ממשלה ורשויות ומקומיות ופיתוח מודלים עסקיים עבור חברות. במסגרת זו המכון היה שותף בפרויקט כלכלה מעגלית של האיחוד האירופי (R2pi) כחלק מתוכנית Horizon 2020[16].

מרכז מילקן לחדשנות עריכה

מרכז מילקן לחדשנות החל כסניף הישראלי של מכון מילקן הבינלאומי והוא פועל החל משנת 2014 במסגרת מכון ירושלים. המרכז מתמקד בפיתוח פתרונות מבוססי שוק לאתגרים כלכליים בין-לאומיים במטרה להאיץ את הצמיחה הכלכלית וליישם מדיניות פיננסית וכלכלית בת-קיימא.

המרכז מפעיל את תוכנית עמיתי מילקן – תוכנית שמטרתה להכשיר הון אנושי איכותי שישתלב בסקטור הציבורי בישראל, ואת תוכנית עמיתי בלום – תוכנית שמיועדת לעמיתים ממדינות מתפתחות, בדגש על מדינות אפריקאיות, ומטרתה להכשירם לפיתוח פרויקטים שיבוצעו במדינות המוצא בתחום הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי[17].

תוכנית פירס לחדשנות גלובלית עריכה

תוכנית פירס פועלת במטרה ליצור תשתית שתהפוך את ישראל למקור של פתרונות טכנולוגיים הנותנים מענה לאתגרים של מדינות מתפתחות בתחומים כגון ICT, חקלאות, בריאות, מים וחינוך[18].

קישורים חיצוניים עריכה

  אתר האינטרנט הרשמי של מכון ירושלים למחקרי מדיניות

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורה אחימאיר, מכון מחקר נולד. אברהם פרידמן ושלמה חסון (עורכים), כיצד משפיעים: חוקים וקובעי מדיניות. מכון ירושלים לחקר ישראל, 2003
  2. ^ ד"ר דוד קורן, מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  3. ^ יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט – שכונות בתים אנשים, כרך ראשון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2011, עמ' 342
  4. ^ פרויקט מאגרי נתונים על ירושלים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  5. ^ זאב קליין, ‏האיחוד ישקיע כ-2 מיליון שקל בפרויקט יזמות בי-ם, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2005
  6. ^ תוכנית היובל לפיתוחה הכלכלי של ירושלים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  7. ^ תמי גבריאלי ואחרים, עיר ממשל: המצב התכנוני בקריית הלאום, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2019
  8. ^ נמרוד בוסו, מה חסר בקריית הלאום בירושלים כדי לשפר את איכות השלטון?, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2019
  9. ^ אמנון רמון ויעל רונן, תושבים, לא אזרחים – ישראל וערביי מזרח ירושלים, 1967-2017, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017
  10. ^ בניית מדיניות חברתית-כלכלית לפיתוח מזרח ירושלים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  11. ^ מחקרי החברה החרדית באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  12. ^ פרויקט מקומות קדושים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  13. ^ פרויקט הגירה לירושלים וממנה באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  14. ^ פרויקט מרחבים משותפים באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  15. ^ פרויקט מדיניות סביבתית וכלים ליישום באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
  16. ^ אתר פרויקט R2pi של האיחוד האירופי
  17. ^ אתר מרכז מילקן לחדשנות
  18. ^ אתר תוכנית פירס לחדשנות לפיתוח בינלאומי