ליפמן דוד שובקס
הרב ליפמן דוד (דובצ'ה) שובקס (ה'תק"צ 1830 (בקירוב) - ז' באדר ב' תרפ"ד, מרץ 1924) היה מו"צ בעיירה קוצק ואב בית דין של בד"ץ כוללות החסידים בירושלים.
| |
| לידה |
1830 ה' תק"צ פולין |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1924 (בגיל 94 בערך) ז' באדר ב' תרפ"ד ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזתים |
| תאריך עלייה |
1898 תרנ"ח |
| מקום מגורים | פולין. ארץ ישראל |
| כינויים נוספים | דודצ'ה |
| פעילות בולטת | דיינות |
| תואר | הרב |
| השקפה דתית | חרדית |
| בת זוג | חנה לאה, זווג שני תמר |
ביוגרפיה עריכה
נולד בפולין בשנת תק"צ (בערך) לר' ישראל יצחק, בן ארבע נפטרה אמו. זכה לקרבה מיוחדת מרבי מנחם מנדל מקוצק. בשנת ה'תר"ג (1843) כאשר היה בגיל 13 התארס עם מרת חוה לאה בת אחותו של הרבי מקוצק שנתיתמה בנעוריה מאביה, התנאים נכתבו בביתו של הרבי מקוצק. ובשנת ה'תר"ד נערכה החתונה בקוצק כאשר מספר שנים היה סמוך על שולחנו. בגיל 16 העניק לו סמיכה לרבנות ונתמנה על ידו כמו"צ בקהילת קוצק. ולפי המסופר, בשנים אלו היה הרבי מקוצק משמיע בפניו את הפלפול שהיה אומר לפני גדולי תלמידיו בשבת לפני התפילה,[1] כמו כן היה משתתף בשעורים שמסר רבי יצחק מאיר אלטר מגור בפני בני עליה, וכן למד בקביעות עם רבי אברהם בורנשטין מסוכטשוב. בשנת ה'תרמ"ה (בערך) נתבקש על ידי קהילת לעווערטוב לכהן כאב"ד בקהילתם.[2]
לאחר שבניו שנולדו בפולין נפטרו על פניו בקוצר ימים והשאירו יתומים, יעץ לו האדמו"ר רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב לעקור מביתו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בירושלים[3] ואכן, בשנת ה'תרנ"ח (1898) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עם רעיתו ושני נכדיו היתומים. בחודש אדר ה'תר"ס נפטרה אשתו מרת חוה לאה ונשא בזווג שני את מרת תמר בת רבי יעקב ישראל שואל נכד רבי יעקב מליסא בעל ה'נתיבות' וה'חוות דעת'.[4]
כולל ורשה עריכה
ערך מורחב – כולל ורשה
באותה תקופה נבנתה שכונת בתי ורשה הסמוכה לשכונת מאה שערים הממונים של כולל ורשה שקעו בחובות גדולים עקב ההשקעה הכספית בבניית השכונה ונדרש סיוע רב בגיוס כספים לכיסוי החובות. כולל ורשה מינה את הרב שובקס כשליח.[5] שליחתו הוכתרה בהצלחה והיה בכך כדי להציל את הכולל.
רבנותו עריכה
לאחר עלותו של הרב שובקס לירושלים, הוא נתבקש על ידי רבי שניאור זלמן פרדקין (לאדיער) לעמוד בראשות בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וקיבל גם את ברכת הדרך מהרב שמואל סלנט. מאז ועד פטירתו שימש כמנהיגה של העדה החסידית בירושלים. לאחר הקמת הרבנות הראשית לישראל, חבר הרב שובקס ביחד עם חברי בית הדין האחרים לבית הדין של הרבנות.[6][7] בשנת ה'תרצ"ז כאשר הועברה השחיטה לאחריות המועצה הדתית, עזבו הרבנים בראשות הרב ירוחם פישל ברנשטיין את בית הדין של הרבנות והצטרפו לעדה החרדית.[8]
הרב שובקס עמד במערכות שונות בענייני ההלכה והמנהגים. בשנת ה'תרס"ט (1909) עמד בראש המערכה נגד ההיתר שנתן הרב אברהם יצחק הכהן קוק (כאשר היה רב ואב"ד ביפו) לשמן שומשום לפסח (קטניות). כאשר הובאה לירושלים מכונה לאפיית מצות פרסם הוא ובית דינו מודעה ביום כ"ד אדר ה'תרס"ו שחלילה לנו להתיר זאת. כן עמד ביחד עם הרידב"ז רבה של סלוצק ואב"ד בצפת כנגד היתר מכירה בשמיטה ופרסם כרוז מיוחד.[9]
ספריו עריכה
חידושי הגר"ד חלקים א-ב-ג נערך על ידי נכדיו הרב ליפמן דוד שובקס ר"מ בישיבת 'שפת אמת', הרב יצחק שובקס ראש כולל חושן משפט בירושלים. ירושלים תשמ"ח-תשנ"ז
משפחתו עריכה
בנו מהזווג השני, הרב יעקב ישראל שלמה זלמן.
נכדיו, הרב משה שובקס כיהן כראש ישיבת בעלז וחבר בד"צ מחזיקי הדת. הרב ליפמן דוד שובקס.
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, פרק כצאת השמש בגבורתו, עמודים תקלב-תקלג
- ^ חידושי הגר"ד חלק א, פרקי חייו, עמודים ה, ו.(בצלאל לנדוי)
- ^ באגרת שהשיב לשאלתו היכן לקבוע דירתו בירושלים או בצפת, השיב לו בירושלים. חידושי הגר"ד חלק א, פרקי חייו, עמוד ו. (בצלאל לנדוי)
- ^ חידושי הגר"ד חלק א, פרקי חייו, עמוד ו.(בצלאל לנדוי)
- ^ על כתב השליחות חתמו רבי דוד בידרמן, רבי שלמה בהר"ן, רבי אברהם אליעזר מינצברג אב"ד יוזפוף, רבי ישראל יעקב הלוי אב"ד פלונסק
- ^ בצלאל לנדוי, היישוב החסידי בירושלים בראשיתו, מחניים נ"ח, תשכ"א, באתר "דעת"
- ^ חידושי הגר"ד, חלק א, פרקי חייו, עמוד ז.(בצלאל לנדוי)
- ^ האיש על החומה, חלק שלישי, עמוד 370
- ^ חידושי הגר"ד, חלק א, פרקי חייו, עמוד יב.(בצלאל לנדוי)