מנעלן

מין העוף היחידי במשפחת המנעלניים שבסדרת השקנאים

מנעלן או נַעֲלִי[2] (שם מדעי: Balaeniceps rex) הוא מין העוף היחידי במשפחת המנעלניים שבסדרת השקנאים. הוא מקנן בביצות גדולות ומבודדות במזרח אפריקה, מסודאן עד זמביה. שמו נגזר ממקורו הגדול המזכיר בצורתו נעל. העוף התגלה למדע בשנת 1851 על ידי הצפר ג'ון גולד, שדיווח לחברה הזואולוגית של לונדון[3] כי מדובר בעוף יוצא הדופן ביותר שראה זה שנים רבות.[4]

קריאת טבלת מיוןמנעלן
מנעלן
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: מנעלניים
סוג: Balaeniceps
מין: מנעלן
שם מדעי
Balaeniceps rex
גולד, 1850
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מנעלן בשבי
כנפיו הארוכות של המנעלן מאפשרות לו לדאות בנקל בגובה נמוך, למרחק כחמש מאות מטרים ויותר.

מבנה גוף

עריכה

המנעלן הוא עוף גדול למדי המתנשא לגובה 1.15-1.5 מטרים. מוטת כנפיו כשני מטרים ומשקלו ארבעה עד שבעה קילוגרמים. כנפיו הארוכות מאפשרות לו לדאות בנקל בגובה נמוך, למרחק כחמש מאות מטרים ויותר.[5] לעוף הבוגר נוצות אפורות-כחולות ואילו לצאצאיו צבע חום יותר. אורך מקורו כ-23 ס"מ ורוחבו כעשרה ס"מ, די והותר לעטות כף רגל אנושית. הוו המתעקל בקצה מקורו מסייע בלפיתת הטרף ובאותה עת דומה לחרטום מסוגנן של נעל או קבקב.[6]

קינון ותזונה

עריכה

המנעלן נחבא בין קני הגומא ועשבי הסוף של ביצות מזרח אפריקה, לכן התגלה למערב רק באמצע המאה ה-19 והתצפיות עליו עודן מועטות יחסית. ככל הידוע העוף עומד בביצה במשך שעות בהמתנה לטרף, אותו הוא שולה מהמים העכורים והרדודים. העוף ניזון בעיקר מדגי ריאות, אך לא בוחל גם בדו-חיים, נחשי מים זעמניים, לטאות, צבים, חולדות, עופות מים צעירים ואפילו תניני יאור קטנים. משערים שגם ולדות קובוס המשקפיים (אחד מצבאי הסוף) נאכלים על ידי המנעלן.

המנעלן צד את טרפו מן המארב ולכן נע לאט ומעט. לרוב יסתתר בצמחייה שגובהה פחות ממטר, המסתירה אותו מפני הטרף, אך אינה מפריעה לו להמריא.[5] בגני חיות הוא מוכר כעוף הקופא על עומדו וממקד את מבטו על דגים המוצעים לו בתנועת ראש קצרה. לאחר מכן מזנק המנעלן לעבר טרפו במהירות תוך נפנוף כנפיו ובאבחת מקור יחידה שולה אותו וממהר לבלעו. לעיתים קרובות מסתיים תמרון זה בהחלקה קדימה על הקרקע הביצתית, המאלצת את המנעלן לוותר על שללו לטובת השבת שיווי משקלו.[7] פעמים אחרות נאלץ המנעלן לפלוט עשבים שגרף באבחה אחת עם הטרף, העשוי לנצל את ההזדמנות ולחמוק בחזרה למים. בתום התקיפה יעופף לנקודת מסתור חדשה במרחק מטרים עד מאות מטרים מזו הקודמת, שם ישוב לארוב לטרף בקצה השלולית. מדי פעם מאמץ המנעלן התנהגות שונה, האופיינית יותר לחסידות: הוא צועד לעבר עקבות פילים ובהמות שנמלאו מים ושולה מהן את טרפו.[8]

רבייה

עריכה

חיי הזוגיות מוגבלים לתקופת הרבייה, לאחריהן חוזר המנעלן לחיות בגפו, בדומה למספר טורפים אחרים. קן עשבוני שטוח נבנה בעונה היבשה במקום מסתור קרקעי ובו מטילה המנעלנית אחת עד שלוש ביצים, בהפרש של כחמישה ימים זו מזו. הזוג דוגר על ביציו במשמרות בנות כשש שעות לאורך כחודש, במהלכו הם מטפטפים מים על הביצים כשברצונם לצננן. החלפת המשמרות בין בני הזוג מלווה במחוות קידה ופטפוט, בדומה למנהג החסידות. החסידות משמיעות סדרת נקישות במשך 4-6 שניות, בקצב של כשמונה נקישות לשנייה, תוך הטיית הראש לאחור.[9] לעומתן משמיעים המנעלנים סדרה מורכבת יותר של נקישות, הנחלקת לשני שלבים עוקבים:[10][11]

  1. נקישות תכופות - כעשר נקישות לשנייה במשך 1.5-2 שניות, המושמעות תוך ניפוח הלחיים וזקיפת הראש לעבר השמיים.
  2. נקישות איטיות - כשלוש וחצי נקישות לשנייה למשך כ-1.5 שניות, המושמעות תוך נקישת המקור והשפלת הראש אל הארץ.

בשל תנינים ותחרות בין הצאצאים, לרוב רק אחד מהם עשוי להגיע לבגרות. הגוזלים מתפתחים באיטיות יחסית. בגיל חודש לערך הם מתחילים לצמח נוצות ומקורם מתפתח לצורתו האופיינית. בשלב זה מפסיקים ההורים לבתר עבורם את הטרף לשניים ופוחתת תדירות ביקוריהם היומיים. בגיל כחודשיים וחצי נעמדים הגוזלים על רגליהם. צימוח נוצותיהם נשלם כעבור כחודש נוסף ואז הם מנסים לעוף ולצוד, אך נותרים סמוכים על מקורם של הוריהם לאורך תקופה מסוימת. בגיל 3-4 שנים הם מגיעים לבגרות מינית. תוחלת חייו מוערכת בכ-27 שנים ובשבי היו שהאריכו ימים עד גיל 36 שנים.

תחום מחיה

עריכה

מנעלנים שומרים על מרחק של מאתיים מטרים לפחות זה מזה, גם באזורים עשירים בדגה. זוגות משתלטים יחדיו על תחום מחיה גדול יותר, לעיתים אף מעבר לתקופת הרבייה, לאורכו הם מסיירים בתעופה ומגרשים פרטים אחרים. באזורים ביצתיים תחום המחיה מעגלי בעוד שלגדות אגמים הוא מקבל צורה מוארכת. במקרה מתועד היטב תפס זוג מנעלנים רצועה ברוחב 200-300 מטרים לאורך למעלה משבעה קילומטרים של גדת אגם.

אוכלוסייה

עריכה

אוכלוסיית המנעלנים מצטמצמת והולכת ונאמדה בכחמישה עד שמונה אלפי פרטים. רובם משתכנים בביצת סוד שורצת התנינים והבהמות, שיוצר נהר הנילוס הלבן בדרום סודאן. ניתן למצאם גם בביצות דרומיות יותר, בקרבת אגמי ויקטוריה אדוארד, טנגניקה ובאנגויילו.[12] שרפות, גידול אורז, רעייה וציד נמנים בין הגורמים להרס בית גידולם של המנעלנים, שהביאו לסיווג אוכלוסייתם כפגיעה על ידי ארגון "BirdLife International".[13]

שיוך טקסונומי

עריכה

המנעלן הוא מקרה מובהק של יצור התופס גומחה אקולוגית ייחודית ומפתח תווי גוף והתנהגות תואמים המקשים על שיוכו הטקסונומי. זהו עוף יחיד בסוגו ומשפחתו, הדומה מבחינות מסוימות לכמה מיני חסידאים ומבחינות אחרות לשקנאים. היצור החי הקרוב לו ביותר הוא העוף טגואן גם הוא בסדרת השקנאים. ממצאים מדעיים עדכניים עשויים לשנות את שיוכו הטקסונומי, מסיווגו המסורתי בסדרת החסידאים אל סדרת השקנאים, על בסיס דמיון אנטומי ביניהם.[14] מנגד, נמצא כי חומצה מסוימת המצויה במיץ המרה של מנעלנים אותרה בחמישה מתוך תשעה מיני אנפתיים שנבדקו, ולא במשפחות אחרות של חסידאים (האנפתיים שייכים גם הם היום לשקנאים ולא לחסידאים).[15] ממצא זה עשוי להעיד על מידה רבה של קרבה התפתחותית בין המנעלנים לאנפתיים. נכון לשנת 2007 מזוהים המנעלנים כשארים הקרובים ביותר של סדרת השקנאים ולא של משפחת האנפתיים או חסידאים אחרים, איתם הם מתקבצים בטקסון אחד גבוה יותר.[16]

המנעלן בתרבות האנושית

עריכה

דמות המנעלן נמצאה חקוקה על קירות מקדשים מימי מצרים העתיקה.[17] מקור המנעלן דומה ל-"נעלי מרכוב" - נעליים מצריות מסורתיות בעבודת יד, הנצבעות בגוון אדום חלודה מרהיב בבישול עם תרמילי עץ השיטה וחתיכת ברזל.[18]. מכאן נגזר שמו הערבי "أبو مركوب" ("אבו מרכוב", בתרגום חופשי "אב קבקב"), שהתגלגל גם לגרמנית "Schuhschnabel" ("מקור-נעל") ולשפות נוספות. גולד טבע את שמו המדעי Balaeniceps ("ראש לוויתן") ועמו שמו האנגלי המקורי "Whalehead stork" ("חסידת ראש לוויתן").

בדומה לדולפיננים, שאף הם טורפי דגים, ניחן המנעלן בהבעת פנים מחויכת בעיני המתבונן האנושי. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית לגופו, שהן תכונות האופייניות לילדים, מעורר מראה המנעלן חיבה רגשית בבני אדם. חיבה זו עשויה לעמוד מאחורי ההאנשה שעבר העוף המוזר בשני ספרי ילדים ולפחות שלושה סרטים בהם כיכב. בשנת 1924 חיבר בנט ברג, סופר וצפר שוודי, את הספר "אבו מרכוב" (Abu Markub. på Jakt Efter Jordens Märkvärdigaste Fågel). כעבור שנה ביים ברג את הסרט האילם "אבו מרכוב ומאה הפילים".[19] סופר הילדים הגרמני מקס קרוזה כלל את הסיפור שוש המנעלן (Schusch, den Schuhschnabel) בספרו "אורמל מן הקרח" משנת 1969.[20] הספר עובד לסרט ילדים באותו שם, לראשונה בשנת 1969 ושנית בשנת 2006.[21][22]

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מנעלן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנעלן באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ע"פ החלטות האקדמיה
  3. ^ Gould, J. (1852): On a new and most remarkable form in ornithology. Proc. Zool. Soc. London 1851: 1 – 2
  4. ^ מידע על המנעלן באתר מועדון העופות האפריקניות
  5. ^ 1 2 סרטון המתעד מארב כושל של מנעלן בטבע. בזמן 05:19 בסרטון ממריא המנעלן ומפגין את מוטת כנפיו המרשימה
  6. ^ סרטון הממחיש היטב את מבנה גופו ומקורו של המנעלן
  7. ^ מאמר מפורט על הרגלי המנעלנים מאת מרקוס קפלר (בגרמנית)
  8. ^ מנעלן שולה דג בשבי
  9. ^ תקשורת בין זוג חסידות דוגרות בפולין
  10. ^ מנעלן משמיע נקישות למאכילתו בשבי
  11. ^ מנעלן בשבי נוקש במקורו בנוכחות מטפלו ובמהלך ניסיונות ציד
  12. ^ דף מידע על המנעלן, כולל פירוט קהילותיו על מפה באתר BirdLife International
  13. ^ מידע עדכני על מצב השימור של אוכלוסיית המנעלנים והגורמים המסכנים אותה באתר איגוד IUCN
  14. ^ Mayr, Gerald (2003), The phylogenetic affinities of the Shoebill (Balaeniceps rex), Journal für Ornithologie 144(2): 157-175.
  15. ^ Hagey, J. R.; Schteingart, C. D.; Ton-Nu, H.-T. & Hofmann, A. F. (2002): A novel primary bile acid in the Shoebill stork and herons and its phylogenetic significance, Journal of Lipid Research 43(5): 685–690.
  16. ^ RADLEY C. LIVEZEY, RICHARD L. ZUSI (2007) Higher-order phylogeny of modern birds (Theropoda, Aves: Neornithes) based on comparative anatomy. II. Analysis and discussion Zoological Journal of the Linnean Society 149 (1), 1–95.
  17. ^ אבו מרכוב באנציקלופדיה ערביה (בערבית)
  18. ^ דיון על מקור שמם הערבי של המנעלנים
  19. ^   "אבו מרכוב ומאה הפילים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  20. ^ Max Kruse: Urmel aus dem Eis. Thienemann, Stuttgart 1995 (1969), ISBN 3-522-16902-6
  21. ^   "Urmel aus dem Eis (1969)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  22. ^   "Urmel aus dem Eis (2006)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)