מנשה לוין

סופר ומתרגם עברי

מנשה לוין (1903, גרודז'ינסק12 באפריל 1981, ח' בניסן תשמ"א, תל אביב) היה סופר, מתרגם ומשורר עברי.

מנשה לוין
אין תמונה חופשית
לידה 1903
גרודז'יסק מזובייצקי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באפריל 1981 (בגיל 78 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 באפריל 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
menashelevin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
לוחית זיכרון על ביתו של מנשה לוין ברח' ליפסקי 12 בתל אביב

לוין (נדפס גם לווין על תרגומיו), נולד בסתיו שנת 1903 בעיירה גרודז'ינסק שבפולין הקונגרסאית, והחל כבר שם בכתיבה עברית. בגיל 20 התפרסמו סיפוריו לראשונה בעיתון "קולות" שבעריכת אליעזר שטיינמן.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל כחלוץ בן העלייה הרביעית. עם הגיעו לארץ השתקע בתל אביב הקטנה, והשתלב בחיי הרוח בעיר ובחוגי הבוהמה. על תקופה זו כתב בשנת 1929 רומן מפתח שהיה גם רומן ביכורים שלו: "חולות כחולים". זהו רומן גנוז, שראה אור רק לאחר מותו. באחרית דבר לרומן שכתבה פרופ' זיוה שמיר היא מנסה לקשר בין הדמויות שברומן לדמויות מציאותיות של סופרים וציירים בתל אביב הקטנה. הרומן נחשב לרומן התל אביבי הראשון, והוא מתאר את לבטיהם של חבורת צעירים אידיאליסטים מבני העלייה השלישית.

לוין היה מקורב לחיים נחמן ביאליק, לאברהם שלונסקי ולנתן אלתרמן. כמותם, ניסה לחדש את פניה של הספרות העברית, וערך ניסויים בכתיבה סוריאליסטית בספרים כגון "הרקדנית המעופפת" או "שלושה מלאכים מושלגים". כן כתב את הספרים "טחנת מים באביב" ו-"מאה לילות ביפו העתיקה", וספר שירה בשם "פתיחה ללילה".

עיקר פרסומו כמתרגם נודע של מיטב יצירות הספרות הקלאסית מצרפתית לעברית. ידוע תרגומו ל"טיסת לילה" של אנטואן דה סנט-אכזופרי, ל"בית טיבו", הסאגה המשפחתית רחבת היריעה של רוז'ה מרטן די גאר, וכן ל"הקמיע" של אונורה דה בלזאק, שהופיע בשנת 1964 בהוצאת עם עובד. מאנגלית הוא הראשון שתרגם לעברית את "למי צלצלו הפעמונים" של ארנסט המינגוויי. כן תרגם את יצירותיו של ז'ורז' אמאדו.

בשנת 1950 נישא למאשה חייט בקפה פילץ. הזוג היה חשוך ילדים[1]

מנשה לוין זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי לתרגום, בשנים 1951 ו-1956.

לוין נפטר בשנת 1981 בתל אביב. נקבר בבית עלמין הדרום בחולון.

יצירתו שהתפרסמהעריכה

  • מאה לילות ביפו העתיקה: רומן, תל אביב: יחדיו, תרצ"ח.
  • שלושה מלאכים מושלגים: סיפורים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1983.
  • שמשון ודלילה: טרגדיה מהזמן החדש בשבע תמונות, תל אביב : אל"ף, תשמ"ו-1985.
  • חולות כחולים (ערכה והביאה לדפוס: שולה שלהב), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • הרקדנית המעופפת: מבחר סיפורים 1928-1981 (ערך והוסיף מסה על סיפורי לוין: דן מירון), ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ס-2000.
  • פתיחה ללילה (ערך והוסיף פתח דבר דן מירון), תל אביב: קשב לשירה, תשס"ג-2003.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מנשה לוין בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "אלף לילה ולילה בבתי קפה", נילי איזיקוביץ, הארץ, גלריה, עמודים 1–2, 1 בספטמבר 2019