מסטיסלב רוסטרופוביץ'

מסטיסלב רוסטרופוביץרוסית: Мстисла́в Леопо́льдович Ростропо́вич;‏ 27 במרץ 192727 באפריל 2007) היה צ'לן ומנצח יהודי רוסי בעל אזרחות אמריקאית, הנחשב בין טובי הצ'לנים בכל הזמנים.

מסטיסלב רוסטרופוביץ'
Мстисла́в Леопо́льдович Ростропо́вич
לידה 27 במרץ 1927
באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באפריל 2007 (בגיל 80)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה הרוסית למוזיקה על שם גנסין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גלינה וישנבסקאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Elena Rostropovich עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלין, דרגה 2 (1951)
  • אזרח כבוד של וילנה (2000)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1970)
  • פרס גרמופון למפעל חיים (1997)
  • פרס לאוני סונינג למוזיקה (1981)
  • פרימיום אימפריאל (1993)
  • ליטריס אט ארטיבוס (1984)
  • פרס וולף לאמנויות (2004)
  • פרס קטלוניה הבינלאומי (1992)
  • פרס ארנסט פון סימנס (1976)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1983)
  • פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1997)
  • אזרחות כבוד (1993)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד
  • מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • פרס מרכז קנדי
  • הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי
  • מסדר התהילה של אזרבייג'ן
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • מסדר איסתיקלאל
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה
  • מסדר היידר אלייב
  • עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד
  • עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור
  • פרס לנין
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליית מגן רוסיה החופשית
  • קצין גבוה במסדר הארז
  • מדליה על הכשרת קרקעות בתולות
  • מסדר פרנסיסקו דה מירנדה
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מנהיגות במסדר דנבורג
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית
  • הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה
  • קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • אמן העם של ברית המועצות
  • מפקד במסדר איזבלה הקתולית
  • Commander of the Order of Adolphe of Nassau
  • מפקד במסדר האריה של הולנד
  • מדליית החירות הנשיאותית
  • הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש
  • מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג
  • מפקד במסדר שארל הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדות ונעורים עריכה

רוסטרופוביץ' נולד בבאקו, אזרבייג'ן (אז חלק מברית המועצות). אביו, לאופולד רוסטרופוביץ' היה מוזיקאי ידוע בן לאצולה פולנית. אימו הייתה פסנתרנית קונצרטים יהודייה רוסית[1]. בגיל 4, למד נגינה בפסנתר אצל אמו. לנגן בצ'לו החל בגיל 10 עם אביו, שלמד אצל פבלו קזאלס, וגם הוא עצמו היה בן לצ'לן. בשנת 1943, בן 16, נכנס לקונסרבטוריון של מוסקבה, שם למד פסנתר וצ'לו, לצד ניצוח וקומפוזיציה. בין מוריו היו דמיטרי שוסטקוביץ' וסרגיי פרוקופייב. הוא למד שם עד 1948 והתמנה לפרופסור לצ'לו בשנת 1956. בשנת 1955 נשא לאשה את גלינה וישנבסקאיה, זמרת סופרן בתיאטרון בולשוי, לה היה נשוי עד יום מותו.

קונצרטים ראשונים עריכה

רוסטרופוביץ' הופיע לראשונה כצ'לן בשנת 1942. הוא זכה בפרס ראשון בתחרויות פראג ובודפשט בשנים 1947, 1949 ו-1950. בשנת 1950, בגיל 23, זכנה במה שנחשב אז לאות ההצטיינות הגבוה ביותר בברית המועצות, פרס סטלין. אותו זמן כבר התפרסם רוסטרופוביץ' בארצו ובד בבד עם טיפוח הקריירה שלו כסולן, גם לימד בקונסרבטוריון של לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג וקוסרבטוריון מוסקבה.

הקריירה הבינלאומית שלו התחילה בשנת 1964 במה שהיה אז גרמניה המערבית. מאז יצא לכמה מסעות קונצרטים באירופה המערבית ופגש כמה מלחינים, ביניהם בנג'מין בריטן. בשנת 1967 ניצח על האופרה יבגני אונייגין של צ'ייקובסקי בבולשוי, ובכך נתן ביטוי למשיכה שלו הן לניצוח והן לאופרה.

גלות עריכה

רוסטרופוביץ' נאבק על אמנות ללא גבולות, חופש דיבור וערכים דמוקרטיים, ובכך הביא עליו נזיפה מן המשטר הסובייטי. ידידותו עם הסופר אלכסנדר סולז'ניצין ותמיכתו בדיסידנטים הובילו לגינוי רשמי בראשית שנות ה-70. נאסרה עליו הנגינה עם כמה הרכבים מוזיקליים ואזרחותו הסובייטית נשללה בשנת 1977 בגלל התנגדותו הפומבית להגבלות שהטילה ברית המועצות על החירות התרבותית. רוסטרופוביץ' עזב את ברית המועצות בשנת 1974 עם אשתו וילדיו והתיישב בארצות הברית.

המשך הקריירה עריכה

כישרונו הניב יצירות מכמה וכמה מלחינים, כמו שוסטקוביץ', פרוקופייב, בריטן, אנרי דיטייה, ליאונרד ברנשטיין וקשישטוף פנדרצקי. יחד עם המלחין הסובייטי דמיטרי קבלבסקי השלים את הקונצ'רטינו לצ'לו של פרוקופייב אחרי מות המלחין, ורוסטרופוביץ' ניגן בהשמעת בכורה את שני הקונצרטים לצ'לו של שוסטקוביץ'. הוא הביא את הקונצרט הראשון של שוסטקוביץ ללונדון והחל בקשר עם בנג'מין בריטן, שכתב את הסונטה לצ'לו, 3 סוויטות לצ'לו סולו וסימפוניה לצ'לו מתוך מחשבה עליו.

משנת 1977 עד 1994 כיהן כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בוושינגטון. הוא גם מנצח ומייסד של פסטיבלי מוזיקה רבים, למשל פסטיבל אלדבורו, שייסד בריטן ופסטיבל רוסטרופוביץ', ובמקביל המשיך להופיע עם מוזיקאים מפורסמים כמו סביאטוסלב ריכטר וולדימיר הורוביץ.

בליל ה-21 באוגוסט 1968 ניגן רוסטרופוביץ' בפסטיבל המוזיקה הפרומס בלונדון את הקונצ'רטו לצ'לו מאת המלחין הצ'כי דבוז'אק. באותו יום פלשה ברית המועצות לפראג ומחוץ לאולם התקיימו הפגנות. בנגינתו ובתומה הביע רוסטרופוביץ' סולידריות עם העם הצ'כי על הסיום האלים של האביב של פראג. כהדרן ניגן סרבנד מאת באך, באומרו שיצירה זו הוא מקדיש לאנשים בשעת עצב.

הופעתו הלא-מתוכננת בזמן נפילת חומת ברלין תוך כדי ההתרחשויות זיכתה אותו בתהילה בינלאומית ושודרה בטלוויזיה בכל העולם.

אזרחותו הרוסית הושבה לו בשנת 1990, אם כי הוא ומשפחתו היו כבר לאזרחי ארצות הברית .

רוסטרופוביץ' זכה בפרסים בינלאומיים רבים, ביניהם אות לגיון הכבוד הצרפתי, ותוארי דוקטור לשם כבוד מרוב האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. הוא היה פעיל במאבק לחופש הביטוי באמנות ובפוליטיקה. בתפקידו כשגריר אונסק"ו תמך במפעלי חינוך ותרבות רבים. רוסטרופוביץ' ואשתו, גלינה וישנייבסקאיה, יזמו קרן, שמטרתה לקדם מיזמים ופעילויות בתחום החברתי. מוזיאון הבית של רוסטרופוביץ' נפתח ב-4 במרץ 2002 בבאקו, אזרבייג'ן.

רוסטרופוביץ' ניגן בצ'לו סטרדיוואריוס.

רוסטרופוביץ' הלך לעולמו בגיל 80, לאחר מאבק במחלה קשה ב-27 באפריל 2007.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה