מסטיסלב רוסטרופוביץ'

מסטיסלב רוסטרופוביץ'
Мстисла́в Леопо́льдович Ростропо́вич
לידה	27 במרץ 1927; באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן
פטירה	27 באפריל 2007 (בגיל 80); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	1942 – 27 באפריל 2007 (כ־65 שנים)
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה הרוסית למוזיקה על שם גנסין
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	צ'לו
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	גלינה וישנבסקאיה
צאצאים	Elena Rostropovich
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 2 (1951); אזרח כבוד של וילנה (2000); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1970); פרס גרמופון למפעל חיים (1997); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1981); פרימיום אימפריאל (1993); ליטריס אט ארטיבוס (1984); פרס וולף לאמנויות (2004); פרס קטלוניה הבינלאומי (1992); פרס ארנסט פון סימנס (1976); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1983); פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1997); אזרחות כבוד (1993); עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד; מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין; קצין גבוה בלגיון הכבוד; דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה; צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית; פרס מרכז קנדי; הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי; מסדר התהילה של אזרבייג'ן; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מפקד מסדר האמנויות והספרות; מסדר איסתיקלאל; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה; מסדר היידר אלייב; עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד; עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור; פרס לנין; אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית; מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; מדליית מגן רוסיה החופשית; קצין גבוה במסדר הארז; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; מסדר פרנסיסקו דה מירנדה; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מנהיגות במסדר דנבורג; אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית; הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה; קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; אמן העם של ברית המועצות; מפקד במסדר איזבלה הקתולית; Commander of the Order of Adolphe of Nassau; מפקד במסדר האריה של הולנד; מדליית החירות הנשיאותית; הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש; מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג; מפקד במסדר שארל הקדוש ;

מסטיסלב רוסטרופוביץ (ברוסית: Мстисла́в Леопо́льдович Ростропо́вич;‏ 27 במרץ 1927 - 27 באפריל 2007) היה צ'לן ומנצח רוסי בעל אזרחות אמריקאית, הנחשב בין טובי הצ'לנים בכל הזמנים.

רוסטרופוביץ' נולד בבאקו, אזרבייג'ן (אז חלק מברית המועצות). בין 1943 ל-1948 למד בקונסרבטוריון מוסקבה, שם התמנה לפרופסור לצ'לו בשנת 1956. בשנת 1955 התחתן עם גלינה וישנבסקאיה, לה היה נשוי עד יום מותו.

רוסטרופוביץ' הלך לעולמו בגיל 80, לאחר מאבק במחלה קשה ב-27 באפריל 2007.

ילדות ונעוריםעריכה

בגיל 4, למד נגינה בפסנתר אצל אמו, שהייתה פסנתרנית מוכשרת. לנגן בצ'לו החל בגיל 10 עם אביו, שלמד אצל פבלו קזאלס, וגם הוא עצמו היה בן לצ'לן.

בשנת 1943, בן 16, נכנס לקונסרבטוריון של מוסקבה, שם למד פסנתר וצ'לו, לצד ניצוח וקומפוזיציה. בין מוריו היו דמיטרי שוסטקוביץ' וסרגיי פרוקופייב.

קונצרטים ראשוניםעריכה

רוסטרופוביץ' הופיע לראשונה כצ'לן בשנת 1942. הוא זכה בפרס ראשון בתחרויות פראג ובודפשט בשנים 1947, 1949 ו-1950. בשנת 1950, בגיל 23, זכנה במה שנחשב אז לאות ההצטיינות הגבוה ביותר בברית המועצות, פרס סטלין. אותו זמן כבר התפרסם רוסטרופוביץ' בארצו ובד בבד עם טיפוח הקריירה שלו כסולן, גם לימד בקונסרבטוריון של לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג וקוסרבטוריון מוסקבה. בשנת 1955 נשא לאשה את גלינה וישנבסקאיה, זמרת סופרן בתיאטרון בולשוי.

הקריירה הבינלאומית שלו התחילה בשנת 1964 במה שהיה אז גרמניה המערבית. מאז יצא לכמה מסעות קונצרטים באירופה המערבית ופגש כמה מלחינים, ביניהם בנג'מין בריטן. בשנת 1967 ניצח על האופרה יבגני אונייגין של צ'ייקובסקי בבולשוי, ובכך נתן ביטוי למשיכה שלו הן לניצוח והן לאופרה.

גלותעריכה

רוסטרופוביץ' נאבק על אמנות ללא גבולות, חופש דיבור וערכים דמוקרטיים, ובכך הביא עליו נזיפה מן המשטר הסובייטי. ידידותו עם הסופר אלכסנדר סולז'ניצין ותמיכתו בדיסידנטים הובילו לגינוי רשמי בראשית שנות ה-70. נאסרה עליו הנגינה עם כמה הרכבים מוזיקליים ואזרחותו הסובייטית נשללה בשנת 1977 בגלל התנגדותו הפומבית להגבלות שהטילה ברית המועצות על החירות התרבותית. רוסטרופוביץ' עזב את ברית המועצות בשנת 1974 עם אשתו וילדיו והתיישב בארצות הברית.

המשך הקריירהעריכה

כישרונו הניב יצירות מכמה וכמה מלחינים, כמו שוסטקוביץ', פרוקופייב, בריטן, אנרי דיטייה, ליאונרד ברנשטיין וקשישטוף פנדרצקי. יחד עם המלחין הסובייטי דמיטרי קבלבסקי השלים את הקונצ'רטינו לצ'לו של פרוקופייב אחרי מות המלחין, ורוסטרופוביץ' ניגן בהשמעת בכורה את שני הקונצרטים לצ'לו של שוסטקוביץ'. הוא הביא את הקונצרט הראשון של שוסטקוביץ ללונדון והחל בקשר עם בנג'מין בריטן, שכתב את הסונטה לצ'לו, 3 סוויטות לצ'לו סולו וסימפוניה לצ'לו מתוך מחשבה עליו.

משנת 1977 עד 1994 כיהן כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בוושינגטון. הוא גם מנצח ומייסד של פסטיבלי מוזיקה רבים, למשל פסטיבל אלדבורו, שייסד בריטן ופסטיבל רוסטרופוביץ', ובמקביל המשיך להופיע עם מוזיקאים מפורסמים כמו סביאטוסלב ריכטר וולדימיר הורוביץ.

בליל ה-21 באוגוסט 1968 ניגן רוסטרופוביץ' בפסטיבל המוזיקה הפרומס בלונדון את הקונצ'רטו לצ'לו מאת המלחין הצ'כי דבוז'אק. באותו יום פלשה ברית המועצות לפראג ומחוץ לאולם התקיימו הפגנות. בנגינתו ובתומה הביע רוסטרופוביץ' סולידריות עם העם הצ'כי על הסיום האלים של האביב של פראג. כהדרן ניגן סרבנד מאת באך, באומרו שיצירה זו הוא מקדיש לאנשים בשעת עצב.

הופעתו הלא-מתוכננת בזמן נפילת חומת ברלין תוך כדי ההתרחשויות זיכתה אותו בתהילה בינלאומית ושודרה בטלוויזיה בכל העולם.

אזרחותו הרוסית הושבה לו בשנת 1990, אם כי הוא ומשפחתו היו כבר לאזרחי ארצות הברית .

רוסטרופוביץ' זכה בפרסים בינלאומיים רבים, ביניהם אות לגיון הכבוד הצרפתי, ותוארי דוקטור לשם כבוד מרוב האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. הוא היה פעיל במאבק לחופש הביטוי באמנות ובפוליטיקה. בתפקידו כשגריר אונסק"ו תמך במפעלי חינוך ותרבות רבים. רוסטרופוביץ' ואשתו, גלינה וישנייבסקאיה, יזמו קרן, שמטרתה לקדם מיזמים ופעילויות בתחום החברתי. מוזיאון הבית של רוסטרופוביץ' נפתח ב-4 במרץ 2002 בבאקו, אזרבייג'ן.

רוסטרופוביץ' ניגן בצ'לו סטרדיוואריוס.

פרסים ואותות הוקרהעריכה

פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית:
- מסטיסלב רוסטרופוביץ' ורודולף סרקין על ברהמס: סונטה לצ'לו ופסנתר במי מינור, אופ. 38 וסונטה בפה מז'ור, אופ. 99 (1984).
פרס וולף באמנות (2004)
פרס נסיך אסטוריאס בשנת 1997
פרס ארנסט פון סימנס (1976)

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא מסטיסלב רוסטרופוביץ' בוויקישיתוף

מסטיסלב רוסטרופוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר AllMovie (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר ספוטיפיי
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר AllMusic (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר Deezer
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר Discogs (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר Songkick (באנגלית)
רשימת המעוטרים במדליית החירות הנשיאותית
חגי חיטרון, מסטיסלב רוסטרופוביץ': הצ'לן שהיה חביב המשטר הסובייטי ואז נהפך לדחוי, באתר הארץ, 18 במרץ 2019
על סרט תעודה עליו: "מטיסלב רוסטרופוביץ', הקשת העשויה ללא חת" (2018) (צרפתית ועוד), באתר IMDb
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מסטיסלב רוסטרופוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)


לידה	27 במרץ 1927 באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן
פטירה	27 באפריל 2007 (בגיל 80) מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	1942 – 27 באפריל 2007 (כ־65 שנים)
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, האקדמיה הרוסית למוזיקה על שם גנסין
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	צ'לו
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
בן או בת זוג	גלינה וישנבסקאיה
צאצאים	Elena Rostropovich
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 2 (1951) אזרח כבוד של וילנה (2000) מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1970) פרס גרמופון למפעל חיים (1997) פרס לאוני סונינג למוזיקה (1981) פרימיום אימפריאל (1993) ליטריס אט ארטיבוס (1984) פרס וולף לאמנויות (2004) פרס קטלוניה הבינלאומי (1992) פרס ארנסט פון סימנס (1976) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (1983) פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1997) אזרחות כבוד (1993) עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין קצין גבוה בלגיון הכבוד דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית פרס מרכז קנדי הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הצלב הגדול של מפקדים במסדר הדוכס גדימינאס הגדול הליטאי מסדר התהילה של אזרבייג'ן מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מפקד מסדר האמנויות והספרות מסדר איסתיקלאל דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה מסדר היידר אלייב עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור פרס לנין אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה מדליית מגן רוסיה החופשית קצין גבוה במסדר הארז מדליה על הכשרת קרקעות בתולות מסדר פרנסיסקו דה מירנדה מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מנהיגות במסדר דנבורג אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית אמן העם של ברית המועצות מפקד במסדר איזבלה הקתולית Commander of the Order of Adolphe of Nassau מפקד במסדר האריה של הולנד מדליית החירות הנשיאותית הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש מפקד במסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג מפקד במסדר שארל הקדוש