מסכת חלה

מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים. במסכת זו ארבעה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של הפרשת חלה ונתינתה לכהנים. כמרבית המסכתות בסדר זה, היא מופיעה במשנה בלבד, ולא נכתב לה תלמוד בבלי אלא תלמוד ירושלמי ותוספתא בלבד.

מיקומה של המסכת בסדר זרעים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, סודרה מסכת חלה אחרי מסכת מעשר שני, מפני "שאחר שמוציאין מן הזרע כל אלו המתנות, שהם תרומה ומעשר ראשון ושני, אז יטחנוהו, ועושין אותו קמח, ולשין אותו, ואז יתחייב בחלה".

פרקי המסכת

1. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים (תשע משניות) – אילו עיסות חייבות בחלה.
2. פֵּרוֹת (שמונה משניות) – אופן הפרשת החלה.
3. אוֹכְלִין (עשר משניות) – דיני מעילה בחלה.
4. שְׁתֵּי נָשִׁים (אחת עשרה משניות) – צירוף עיסות, ודיני נתינה לכוהן.

בסה"כ במסכת 38 משניות.

מפרשים וחיבורים על מסכת חלה והלכותיה

שלא כמסכתות אחרות בסדר זרעים, על מסכת חלה נכתבו כמה וכמה חיבורים. הדבר נובע מכך שמצוות הפרשת חלה נוהגת גם בחוץ לארץ וגם בזמן הגלות. מלבד מפרשי המשנה והירושלמי ופסקי הרמב"ם, על מסכת חלה כתב הרמב"ן הלכות (כעין פסקי הרי"ף לשאר המסכתות) ואחריו גם הרשב"א והרא"ש. למקום מיוחד זוכה פירושו של המהרי"ט אלגזי להלכות חלה של הרמב"ן.

מלבד זאת, גם הפוסקים כגון הטור והשולחן ערוך ומפרשיהם כתבו על הלכות חלה בחלק יורה דעה.

קישורים חיצוניים

משנה מסכת חלה, באתר ויקיטקסט

תוספתא, מסכת חלה, באתר ויקיטקסט

תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, באתר ויקיטקסט

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.