מעבירי מים והסוללה של רכבת העמק

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ויקיזציה וניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך גשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון עם ערך זה, הסיבה לכך היא: מדובר על אותו הגשר.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

כחלק מתוואי רכבת העמק הוקמו מספר גשרים ומעברי מים על גבי נחל קישון, שהמרכזי שבהם הוא "גִ'סְר אַל-חָארִתִ'יֶּה" (ראו להלן פרק "שמות הגשר").

גשר זה הוקם, ככל הנראה, כבר בשלב הראשון של הנחת המסילה, בסמוך לצומת ג'למה, המכונה כיום גם "צומת שער העמקים" (על כביש 70 של ימינו), מדרום מזרח לצומת, בקילומטר ה-13 של תוואי רכבת העמק מחיפה.

זהו גשר אבן בעל 6 קשתות הבנוי מאבן גזית לבנה[1], שמור היטב, הממוקם באזור המעבר מעמק זבולון אל עמק יזרעאל רחב-הידיים.

נסיעת הבכורה על גשר הרכבת על נחל קישון, 1905

גשר מעבר הרכבתעריכה

שמות הגשרעריכה

גשר מעבר הרכבת מעל הקישון מוזכר בספרות בארבעה שמות שונים:

  • גשר הקישון – על שם נחל הקישון אותו הוא חוצה.
  • גשר ג'למה – על שם נקודת המשטרה הבריטית 'ג'למה' (מצודת טגארט) שהוקמה בסמוך.
  • גשר חרתייה (בתעתיק לעברית: גִ'סְר אַל-חָארִתִ'יֶּה) – על שם גבעות חרתייה הנמצאות ממזרח (עליהם הוקם קיבוץ שער העמקים).
  • גשר העמקים – על שם הנקודה בה נמצא הגשר, בין העמקים זבולון ויזרעאל.

בניית הגשרעריכה

הגשר נבנה בשנת 1893 על ידי השלטון העותמאני באמצעות חברה בריטית בשם S.O.R - Syrian-Ottoman Railway ("מסילת הברזל הסורית-עת'מאנית") שקיבלה את הזיכיון לעבודות הרכבת.[2]

ההשערה שהגשר תוכנן על ידי המהנדס גוטליב שומאכר שעבד בשירות השלטון העות'מאני בתכנון תוואי המסילה דמשק - חיפה. תכנון רוחב הגשר נקבע בהתאמה למסילת רכבת ברוחב 143.5 ס"מ, לפי התקן האירופאי.

לאחר קיומו של טקס חגיגי לציון תחילת העבודות, שנערך בחיפה ב־13 בדצמבר 1893, כשנתיים וחצי לאחר קבלת הזיכיון, "בנוכחות כ-15,000 איש" (כפי שנכתב בגיליון 30 בדצמבר של עיתון "החבצלת"), החלה החברה להניח את מסילת הברזל, אולם בפועל הספיקה להניח פסים רק לאורך כ־9 קילומטרים (מחיפה עד לאזור קיבוץ יגור) ולהכשיר סוללה, שעליה יונחו הפסים, שנמשכה עוד 20 ק"מ נוספים מזרחה, בטרם החריפו סכסוכים שונים בין ראשי החברה, אשר הביאו להאטה בקצב (האיטי מלכתחילה) של הבנייה. במקביל קטנה חשיבותה של המסילה בשל התחרות מול המסילה הצרפתית שנבנתה זמן קצר קודם-לכן ("מסילת ביירות-דמשק"), שבנייתה כבר נשלמה, ואשר פגעה בתנועת הסחורות אל נמל חיפה ובכדאיות פרויקט הרכבת למשקיעים.

שני התהליכים הללו הביאו את חברתו של פילינג לכדי פשיטת רגל, אשר בעקבותיה בוטל זיכיון החברה להקמת המסילה, בשנת 1902 - לאחר גמר בניית הגשר וטרם הנחת המסילה.

 
מסילת הרכבת על הגשר, 2019

הטורקים המשיכו בבניית המסילה, כשעל מלאכת בניית המסילה פיקח המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר שהיה ממונה על הקמת רשת הרכבות באימפריה העות'מאנית. המסילה, כנראה מטעמי חסכון ומהירות עבודה, נבנתה ברוחב 105 ס"מ, צר יותר מהרוחב התקני[3].

לפי מחקרו של יהודה לבנוני[4], בניית מסילת הברזל על הגשר הושלמה על ידי השלטון הטורקי בשנת 1905, כשעל מלאכת בניית המסילה פיקח המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר, הממונה על הקמת רשת הרכבות באימפריה העות'מאנית, ונסיעת בכורה על הגשר בקו חיפה-דמשק נערכה בתאריך 15 באוקטובר 1905.

מבנה הגשרעריכה

גשר זה, בנוסף לגשר נוסף הסמוך לו ומעברי מים אחרים שנבנו על גבי נחל הקישון, נבנו בבנייה מאסיבית עם קשתות ענק, מתוך הבנה שאחת למספר שנים הקישון עולה על גדותיו ומציף שטחים נרחבים מצידיו (המקרה המתועד האחרון היה בחורף של שנת 1992).

הגשר נבנה משש קשתות בנות 6 מטרים (20 רגל), והוא ממוקם מדרום לגשר-הדרך, המיועד לכלי-רכב, ואשר נבנה מאוחר יותר (בתקופת המנדט הבריטי).

הגשר בנוי מאבני גזית לבנות, ורוחבו נקבע בהתאמה למסילת רכבת ברוחב 143.5 ס"מ, לפי התקן האירופאי.

 
אחת מקשתות האבן של הגשר
 
שני הגשרים, זה לצד זה

חניית גשר הקישון/חניית עין גניםעריכה

בסמוך לגשר הרכבת, בחלקה הצפון-מערבי, ניצבה חניית עין-גנים. בדו"ח סיכום פעולותיה של חברת S.O.R בשנת 1899, מופיע כי קיים תכנון להקמת תחנה/חנייה שתקרא 'חניית חרתייה'. בשנת 1929 נקבעה באותה נקודה 'חניית גשר הקישון' או בשמה הרשמי 'חניית דרך ג'נין'/'חניית דרך עין גנים'

 
חורבות חניית עין גנים, 2019

בנקודת החנייה נבנה מאוחר יותר מחסן לעצי הסקה שעובדו מעצי אלון במנסרה שישבה באזור קיבוץ אלונים. בהמשך, עם כינון המנדט הבריטי בארץ ישראל, הוקמה במקום עמדת שמירה בריטית[5].

גשר למעבר כלי רכבעריכה

מדרום לגשר הרכבת נבנה בתקופת המנדט הבריטי, כחלק מסלילת קטע כביש 75 מחיפה לרמת ישי, גשר-דרך, המיועד למעבר כלי-רכב.

קטע כביש זה נסלל על ידי גדוד שומריה וגדוד העבודה בשנים 1920–1921, וסלילתו הושלמה ב-1922.

גשר זה בנוי משלוש קשתות/מרווחים, בני 25 רגל כל-אחד.

 
גשר הרכב על הקישון

בניית הגשרעריכה

הגשר נבנה בשנת 1929 על ידי המנדט הבריטי כחלק מהמאמץ של הבריטים לסלילת דרך מחיפה לרמת ישי (שאז נקראה ג'דה) [6], היום כביש 75. קטע הכביש נסלל קודם לבניית הגשר, על ידי גדוד שומריה וגדוד העבודה בשנים 1920–1921 וסלילתו הושלמה בשנת 1922 [7]

כחלק מפארק העמקיםעריכה

בשנת 2015 החלה רשות נחל הקישון בהקמת פארק העמקים על גדות הנחל משני צידי כביש 75. בתחום הפארק ניצבים שני הגשרים. בשטח הפארק נסללה דרך עפר העוברת לאורך גדות הנחל ומשמשת כמסלול טיול רגלי ולרכיבה על אופניים.

 
גשר לכלי רכב מעל הקישון, 2019
 
פארק העמקים וגשר הקישון, 2019

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אסף זלצר, עמק יזרעאל וכל נתיבותיה, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 2007, עמ' 143
  2. ^ דוד תירוש, רכבת העמק, החברה להגנת הטבע, 1988, עמ' 70
  3. ^ ד"ר מרדכי נאור, בחזרה לרכבת העמק, ישראל: ספריית יהודה דקל המועצה לשימור אתרים, 2009, עמ' 11
  4. ^ יהודה לבנוני, מ"חמורו של הסולטן" ל"רכבת העמק", ראשון-לציון: הוצאת "ארז הלבנון", 2015, כרך א', עמ' 303
  5. ^ מר נחום לוי, הקים את עמותת "תחנת רכבת העמק", פעל לשימור תחנת הרכבת באלוראי ומדריך סיורים במקום.
  6. ^ מרדכי הקר, מארץ קישון - ספר העמק, תל אביב: בהוצאת המועצה האזורית קישון על ידי "ספרית השדה", תשכ"ז, עמ' 162
  7. ^ כביש 75- ויקיפדיה