מעברת זרעין
מעברת זרעין הייתה מעברה שהוקמה בשנת 1950,[1] על שטח הכפר הערבי הנטוש זירעין (זרעין) מזרחית לצומת תל יזרעאל. היא שוכנה בכ-200 משפחות עולים בעיקר עולים מיוצאי עיראק, איראן וכורדיסטן והתגוררו בה על-פי הערכה כ-800 נפש.[2]
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תאריך נטישה |
1956  |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במעברה | 800 |
| קואורדינטות | 32°33′20″N 35°19′56″E / 32.555678144078°N 35.332103219412°E |
  | |
כמו במעברות אחרות באזור, רוב העולים הבוגרים במעברה עבדו ביעור ובעבודות פיתוח ביערות הקק"ל. חלק מאנשי המעברה עבדו בחקלאות בקיבוץ יזרעאל הסמוך ובקיבוצים ובמושבים נוספים בסביבה. תושבי המעברה עבדו בעבודות שונות בקיבוצים באזור: בית אלפא, עין חרוד, תל יוסף ועוד. עבודות דוגמת קטיף, עבודות משק, נגרות, שירותים שונים בקיבוצים ועוד[3].
בשנת 1956 חוסלה המעברה באופן רשמי חלק מתושביה עברו להתגורר ביישובי התענך. חלק עברו לעפולה ולמקומות אחרים בארץ. בין המתגוררים במעברת זרעין, יצחק מרדכי לימים אלוף בצה"ל ושר בממשלות ישראל שהתגורר כילד במעברה זו במשך כשנתיים.
בית הקברות במעברה עריכה
17 ממתי המעברה נטמנו בקרבת מקום, בבית קברות מאולתר שנפתח לצורך כך. בית הקברות הוקם במורד התל, כל קבר סומן באמצעות שתי אבנים, לא הוקמו מצבות ולא נרשמו שמות. ככל הידוע, אין בנמצא רישום של הנפטרים במקום. במשך שנים רבות לאחר חיסולה של המעברה, עמד בית הקברות נטוש ולפני שנים אחדות שופץ המקום. כיום מסומנים הקברים באופן ברור בשטח[4].
קישורים חיצוניים עריכה
- אלי אלון, בית הקברות בו קבורים מתי מעברת העולים זרעין, בלוג באתר News1, ינואר 2020
- ק. דגני, מעברת זרעין ובעיותיה, הארץ, 8 בספטמבר 1952
הערות שוליים עריכה
- ^ מעברה זרעין (יִזְרְעֶאל), מסמך באתר ארכיון המדינה, מתוך מכתב מאת אהרן הכהן: "ביום 18.1.51 ביקרתי במעברת זרעין (יזרעאל). המעברה קיימת כ-5 חודשים ומונה כ-300 משפחות שהן כ-1000 נפשות יוצאי פרס, עירק וכורדיסטן". עמ' 292 בתיק.
- ^ הגלבוע, סעיף 2.14 בעמוד 53
- ^ גלי שמיר, סוכות במעברות: באוהלים על מיטות ברזל, לחם וריבה, באתר השקמה חולון
- ^ מתוך הערך בית הקברות הלא ידוע של עמק יזרעאל, באתר ויקיגניה