מנגל

(הופנה מהדף מצלה)

מַנְגָּלערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גְּרִיל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה) או אסכלה הוא מתקן עליו צולים אוכל. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת (אותה משמנים באמצעות בצל), המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או גז. נדירים יותר הם מנגלים סולאריים - תנורי שמש, המשתמשים באנרגיית השמש ומראה פרבולית לשם החימום[1]

בשר בקר צלוי על מנגל
שיפוד של אוכל טבעוני על מנגל
קבבים על המנגל
ברביקיו שהוכן בפטגוניה, ארגנטינה
פינת מנגל בפארק הרצליה, ובה מימין: אזור ישיבה מוצל, מתקן מנגל ופח לפסולת הפחמים.

צליית אוכל על רשת מקובלת ברחבי העולם. בארצות הברית, המתקן, המנהג ואופן ההכנה מכונים "ברביקיו". שם זה התקבל בשפות רבות. בארגנטינה, השם המקובל הוא "אסאדו", ובדרום אפריקה "בראי" (Braai). בקרב יוצאי עיראק בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית אוכל באמצעות מנגל הם "לעשות על האש" או "למנגֵל".

בישראל, המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ בחגים רבים כמו גם באירועים ובמפגשים חברתיים, ובמיוחד ביום העצמאות שם המנגל הפך לקונצנזוס של ממש בפולקלור הישראלי.

נַפְנַף הוא אביזר מפלסטיק או קרטון מאולתר, קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים על ידי הגברת אספקת החמצן לאש כדי ללבותה. במקור נקרא הכלי דפדפה.

אטימולוגיהעריכה

מקור המילה מנגל הוא במילה הערבית מַנְקַל (منقل)[2] בהגייה בדואית, שבה הצליל "ק" (q) נהגה כמו "ג" (g). המילה התגלגלה לשפה הטורקית,[3] וגם לעברית, במשמעות זהה.

בערבית, השורש נ-ק-ל משמעו "להעביר", ומכאן גם נגזרת המילה "נָקְלַה" ("נָגְלַה", בהגייה בדואית), כלומר "העברה".[4] קרי, מַנְקַל - (משהו) שניתן להעבירו; כלומר, נייד[2] (בניגוד לתנור נייח).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מנגלים אקולוגיים ידידותיים לסביבה, mangulator.com, ‏2012-11-23
  2. ^ 1 2 תרבות האוכל הערבי בישראל - כותרת משנה: שפת המזון
  3. ^ לדוגמה, על המנגל הטורקי, באתר התרבות הטורקית. (באנגלית)
  4. ^ גם מילה זו הפכה לשגורה בקרב דוברי העברית, ובייחוד בהקשר לסחיבות הרבות הנדרשות, בדרך-כלל, בעת קיום פעילות של מנגל או פיקניק.