קו מפריד
קו מפריד (-, --, –, ––, —, ——, לעולם עם רווח לאחריו) הוא סימן פיסוק שמטרתו העיקרית היא הפרדה בין שני חלקי המשפט. צורתו של הקו המפריד היא קו אופקי הממוקם אופקית באמצע השורה. ניתן להכפיל ואף לשלש את הקו כדי להגדיל את ההפרדה, ואף להוסיף רווח גם לפניו.
קו מפריד | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ||||||
סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
שימושים בקו מפריד עריכה
שימושים בשפה העברית עריכה
- לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית: "קו מפריד, כלומר קו שלפניו ולאחריו יש רווח, משמש כשמורגש צורך להפריד הפרדה יתרה בין חלקי המשפט".[1]
- לעיתים משתמשים בקו מפריד כדי לציין חלקים שהושמטו מהמשפט, לדוגמה: "פלוני רוצה תורה, ואלמוני – סחורה". בדוגמה זו הקו המפריד מחליף את המילה "רוצה" שהושמטה.
- זוג קווים מפרידים מציינים הרחבה של המשפט באמצעות מאמר מוסגר, או באמצעות תמורה – לצורך הבהרה.
קו מפריד כתחליף לנקודתיים עריכה
לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון העברית, ניתן לעיתים להשתמש בקו מפריד במקום נקודתיים, פרט למקרים שבהם הנקודתיים מופיעות לפני ציטוט או דיבור ישיר.
כך, למשל, במשפט כולל עם ביטוי מכליל, ניתן להפריד בין הביטוי המכליל לתמורה המפרטת באמצעות קו מפריד או באמצעות נקודתיים. לשיטתו של יעקב שביט, כאשר הביטוי המכליל מופיע לפני התמורה המפרטת יש להשתמש בנקודתיים, לדוגמה: "לאברהם שלושה ילדים: מתן, אורי ויוני", ואילו כאשר הביטוי המכליל מופיע אחרי התמורה יש להשתמש בקו מפריד, לדוגמה: "מתן, אורי ויוני – כולם בנים של אברהם".[2]
קו מפריד במקום פסיק עריכה
כאמור, זוג קווים מפרידים יכולים לבוא במקום שני פסיקים, לציון הסגר או תמורה. לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון, משתמשים בקווים מפרידים לציון תמורה בעיקר במקרים של תמורה מפרטת באמצע משפט.
לפי כללי הפיסוק החדשים, במשפט ייחוד ניתן, אם כי לא הכרחי, להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט באמצעות פסיק או קו מפריד. לעומת זאת, יעקב שביט גורס שפסיק לעולם לא יופיע אחרי חלק ייחוד ואם רוצים להפריד את חלק הייחוד משאר המשפט יש להשתמש בקו מפריד.[2]
שימושים לציין טווח עריכה
קו מפריד משמש להפריד בין שני חלקי טווח בין מספרים וכיו״ב [3], כאשר חלקי הטווח כוללים יותר ממילה אחת [4]:
- עמ׳ 46 באמצע – 53 בסופו.
- חמישי 01:00 – שבת 02:00.
- 1 ביולי – 3 ביולי (ולא 1 ביולי–3 ביולי).
- בבלי שבת ז ע״א – ח ע״ב (ולא: ז ע״א–ח ע״ב).
- הוועדה פעלה בשנים תשנ״ד (1993) – תשס״ו (2006).
- קו ניו יורק – לוס אנג׳לס.
שימושים לציין כיוון עריכה
הקו המפריד מציין גם כיוונים, כאשר ישנה יותר מתיבה אחת:
- הביטוי: כביש חיפה – תל-אביב, משמעו: הכביש היוצא מחיפה לכיוון תל-אביב (ולהפך).
הקלדה עריכה
ביוניקוד, הקו המפריד הוא התו U+2013;[5] כך מקלידים את הקו המפריד בעברית במערכות הפעלה שונות:
- Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והסימן = (AltGr+=) (במקום Alt ימני אפשר להקיש צירוף של המקש Ctrl והמקש Alt).
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: אין צירוף מקשים זמין, אולם כש־Num Lock פועל והתוכנה הפעילה מצויה במצב קלט של כתיבת עברית (HE), יש ללחוץ Alt, להקליד 0150 בלוח המקשים הקטן שבצדה הימני של המקלדת (Numeric keypad), ואז לשחרר את מקש ה־Alt.
- macOS: צירוף של מקש Option והאות ז (⌥ Option+ז).
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): במצב הקלדת פיסוק, הקשה ארוכה על הסימן - (מקף־מינוס).
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- כללי הפיסוק, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
קישורים חיצוניים עריכה
- קו מפריד, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מקף וקו מפריד, אתר "השפה העברית"
- מיקוף נכון בהיבט טיפוגרפי במגזין "אנטייטלד" לעיצוב
הערות שוליים עריכה
- ^ "כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם, האקדמיה ללשון העברית, כסליו התשס"ב, גם בקו מפריד (–), שימושים עיקריים, באתר האקדמיה
- ^ 1 2 יעקב שביט, על כללי פיסוק אחדים ועל מה שמעבר להם, אתר עמלנט
- ^ בציון טווח יש לכתוב מימין את הערך הקטן ולאחריו את הערך הגדול.
- ^ הרווח כולו שלכם – רווחים בסביבת סימני פיסוק, באתר האקדמיה
- ^ בלינוקס יש ללחוץ על Ctrl+Shift+u כדי לעבור למצב הכנסת קודים של יוניקוד. (מקור)