פתיחת התפריט הראשי

סימן פיסוקעריכה

גרש (׳) הוא סימן פיסוק בעברית, שמשמש לעיתים קרובות גם כסימן דיאקריטי. הגרש דומה במראהו למירכה בודדת ולאפוסטרוף (Apostrophe).

כסימן פיסוק הגרש בעברית נראה כמו פסיק שמוצג משמאל לחלק העליון של האות כדי לסמן שמדובר במילה מקוצרת (קיצור). לדוגמה: מ׳=מטר, ר׳=רבי, גב׳=גברת, פרופ׳=פרופסור, רח׳=רחוב, להת׳=להתראות, מס׳=מספר, עמ׳=עמוד, נק׳=נקודה, וכד׳=וכדומה, וכו׳=וכולי.

סימן דיאקריטיעריכה

לציון פונמות בעברית ישראליתעריכה

כסימן דיאקריטי בעברית הישראלית, הגרש משנה את הגייתן של אותיות להגאים אחרים, לרוב הגאים דומים. לפעמים משתמשים בגרש במקום סימן רפה: כ׳ במקום כֿ.

הגרש כסימן דיאקריטי בעברית ישראלית
אות עברית גרושה IPA הגייתה דוגמאות
ג׳ [ʤ] כמו J באנגלית ג׳יין, ג׳ירפה, ג׳נין
ז׳ [ʒ] כמו J בצרפתית ז׳נבה, בז׳, ז׳קט, ז׳בוטינסקי
צ׳ [ʧ] כמו Ch באנגלית צ׳יפס, ריצ׳רץ׳, צ׳רצ׳יל

לצורך תיעתוק הגאים זריםעריכה

ת׳ ו-ד׳ משמשים בעיקר לכתיבת שמות זרים או לצורך תעתוק טקסטים לועזיים באותיות עבריות.

הגרש לצורך תיעתוק הגאים זרים
אות עברית גרושה IPA הגייתה דוגמאות
ד׳ [ð] כמו Th באנגלית במילה The; משמש גם לתעתיק האות הערבית ذ ריד׳ם אנד בלוז, ד׳הב, סאד׳רן, הֶדֶ׳ר, ראד׳רפורד, לימן בראד׳רז, ויד׳רספון, "איי קן טל יו, באט ד׳ן איי מאסט קיל יו"
ת׳ [θ] כמו Th באנגלית במילה Think; משמש גם לתעתיק האות הערבית ث בלוטות׳, סמית׳, ת׳לאת׳ה, ת׳סלוניקי, הית׳רו, "ת׳ינק אבאוט איט", מרקו קילינגסוורת׳

בתעתיק מערביתעריכה

הגרש משמש גם בתעתיק מהשפה הערבית לשם ייצוג עיצורים נחציים שאינם קיימים בעברית ישראלית ([ðˤ], [dˤ] ו־[sˤ]) או לשם הבחנות פונמיות שאינן קיימות בעברית ([ʁ] בשונה מ־[r] ו־[ħ] בשונה מ־[χ]). שימוש זה מחקה את הנקודות הדיאקריטיות בערבית שמבדילות בין אותיות זהות בצורתן.

הגרש בתעתיק מערבית
אות עברית גרושה תקניות השימוש ע״פ
האקדמיה ללשון העברית[1]
אות ערבית IPA הגייתה דוגמאות
ח׳   خ [χ] כמו כ״ף רפה, בניגוד לחי״ת לועית בהגייה ספרדית (אופן הגיית האות הערבית "ح"). שייח׳, סח׳נין, ח׳ורי
ט׳   סימון תקני:
"ז" או "̇ט"
("ט" עם נקודה עלית)
ظ [zˤ] או [ðˤ] עיצור מכתשי מלועלע חוכך קולי, כמו זי״ן נחצית או
עיצור שיני מלועלע חוכך קולי כמו ד׳ל״ת נחצית
תנט׳ים, חאפט׳ אל-אסד
ס׳   ص [sˤ] עיצור מכתשי מלועלע, מחוכך, אטום. כמו סמ״ך נחצית.
ע׳   סימון תקני:
"ר׳" או "̇ע"
("ע" עם נקודה עלית)
غ [ʁ] עיצור ענבלי קולי חוכך. כמו הגית רי״ש בהגייה אשכנזית, או בצרפתית. כפר מע׳אר
צ׳   סימון תקני:
"ד" או "̇צ"
("צ" עם נקודה עלית)
ض [dˤ] כמו דל״ת נחצית רמצ׳אן
ר׳   غ [ʁ] עיצור ענבלי קולי חוכך. כמו הגית רי״ש בהגייה אשכנזית, או בצרפתית, בניגוד לרי״ש לשונית (אופן הגיית האות הערבית "ر"). כפר מר׳אר

שימושים נוספיםעריכה

לגרש יש שימושים נוספים:

  • סימון מילה או מוספית כבעלת מקור או הגייה יידישאים: חבר׳ה, תכל׳ס, ברל׳ה, הרשל׳ה, אבאל׳ה. ביידיש אין שימוש כזה בגרש. בפירוש רש"י קיים שימוש דומה בגרשיים לסימון מילים צרפתיות.
  • הפרדה בין רכיבי מילה, לעיתים כשחלקה לא עברי: אבא׳לה, אסתר׳קה, מק׳גייוור, רמדי׳ס
  • חיקוי של תפקיד האפוסטרוף בשפות זרות: או׳קונור, מקדונלד׳ס, רוק׳נרול, ל׳אקווילה, ואן ׳ט הוף, ד׳אלמבר, ד׳יזראלי
    • סימון הגאים שנשמטים בשפת הדיבור, בדומה לתפקיד האפוסטרוף באנגלית: מ׳זתומרת? קח ת׳תיק ש׳ך, ׳סתכל, ׳כנס.
  • הפרדה בין אותיות השם המפורש, על-מנת שלא תכתבנה ברצף במילה אחרת. חני׳ה, י׳ובל.

שימושים אלה לא נדונו רשמית על ידי האקדמיה ללשון העברית, אך היא קובעת שבמקרים אלה נראה שלעיתים קרובות אין בגרש הרבה צרכים.[2]

אנשים רבים נוהגים להוסיף גרש לאחר כתיבת אות בודדת, על רקע נוהג זה קבע בית המשפט העליון שאין לפסול פתקי הצבעה שנכתבו בכתב יד להם הוסף גרש מעבר לאות[3].

טעם המקראעריכה

הגרש הוא גם שמו של סימן אחר – אחד מטעמי המקרא, הנכתב מעל האות המוטעמת במילה, למשל במילה חַיֵּיהֶ֜ם (שמות א יד). כטעם מקרא הוא נקרא גם "טֶרֶס".

ביוניקודעריכה

ברוב מקלדות המחשב ובמכונות הכתיבה משתמשים בסימן האפוסטרוף לציון גרש.

אולם הגרש הוא תו הנמצא בעברית בלבד, ומבחינה טיפוגרפית, גרש ואפוסטרוף אינם זהים:

  • ביוניקוד, גרש עברי (סימן הפיסוק) הוא התו U+05F3
  • אפוסטרוף הוא התו U+0027
  • טעם המקרא גרש הוא התו U+059C

כדי להפיק גרש ב־Windows במצב כתיבה עברי, יש להחזיק את מקש ה־Alt לחוץ, להקיש במקלדת הנומרית 0 2 1 5 ואז לשחרר את מקש ה־Alt.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התעתיק מערבית לעברית באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ על שימושים שונים של סימן הגרש, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בר"ם 086/14