גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם[א]) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק (׳
), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
גרש | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
׳ | ||||||
סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
סימן פיסוק
עריכהגרש (׳) הוא סימן פיסוק בעברית, שמשמש לעיתים קרובות גם כסימן דיאקריטי. הגרש דומה במראהו למירכה בודדת ולאפוסטרוף.
כסימן פיסוק הגרש בעברית נראה כמו פסיק שמוצג משמאל לחלק העליון של האות כדי לסמן שמדובר במילה מקוצרת (קיצור). לדוגמה: מ׳=מטר, ר׳=רבי, גב׳=גברת, פרופ׳=פרופסור, רח׳=רחוב, להת׳=להתראות, מס׳=מספר, עמ׳=עמוד, נק׳=נקודה, וכד׳=וכדומה, וכו׳=וכולי.
סימן דיאקריטי
עריכהלציון פונמות בעברית ישראלית
עריכהכסימן דיאקריטי בעברית הישראלית, הגרש משנה את הגייתן של אותיות להגאים אחרים, לרוב הגאים דומים. לפעמים משתמשים בגרש במקום סימן רפה: כ׳ במקום כֿ.
אות עברית גרושה | IPA | הגייתה | דוגמאות |
---|---|---|---|
ג׳ | [ʤ] | כמו J באנגלית | ג׳ודי, ג׳ירפה, ג׳חנון |
ז׳ | [ʒ] | כמו J בצרפתית | ז׳נבה, בז׳, ז׳בוטינסקי |
צ׳ או ץ׳ | [ʧ] | כמו Ch באנגלית | צ׳יפס, ריצ׳רץ׳, צ׳רצ׳יל |
לצורך תעתוק הגאים זרים
עריכהת׳ ו־ד׳ משמשים בעיקר לכתיבת שמות זרים או לצורך תעתוק מילים לועזיות באותיות עבריות.
בעברית תקינה, לא צריך לשים גרש (האותיות דל״ת ותי״ו בכל מקרה מייצגות את הצלילים הללו בצורתן הרפה)
אות עברית גרושה | IPA | הגייתה | דוגמאות |
---|---|---|---|
ד׳ | [ð] | כמו Th באנגלית במילה The; משמש גם לתעתיק האות הערבית ذ | ריד׳ם אנד בלוז, ד׳הב, סָדֵ׳רְן, הֶדֶ׳ר, ראד׳רפורד, לימן בראד׳רז, ויד׳רספון, דֵ׳ן |
ת׳ | [θ] | כמו Th באנגלית במילה Think; משמש גם לתעתיק האות הערבית ث | בלוטות׳, סמית׳, ת׳לאת׳ה, ת׳סלוניקי, הית׳רו, ת׳ינק, מרקו קילינגסוורת׳ |
בתעתיק מערבית
עריכההגרש משמש גם בתעתיק מהשפה הערבית לשם ייצוג עיצורים נחציים שאינם קיימים בעברית ישראלית ([ðˤ], [dˤ] ו־[sˤ]) או לשם הבחנות פונמיות שאינן קיימות בעברית ([ʁ] בשונה מ־[r] ו־[ħ] בשונה מ־[χ]). שימוש זה מחקה את הנקודות הדיאקריטיות בערבית שמבדילות בין אותיות זהות בצורתן.
אות עברית גרושה | תקניות השימוש ע״פ האקדמיה ללשון העברית[1] |
אות ערבית | IPA | הגייתה | דוגמאות | |
---|---|---|---|---|---|---|
ח׳ | خ | [χ] | כמו כ״ף רפה, בניגוד לחי״ת לועית בעברית (אופן הגיית האות הערבית ”ح“). | שייח׳, סח׳נין, ח׳ורי | ||
ט׳ | סימון תקני: ”ז“ או ”טׁ“ (”טׁ“ עם נקודה עלית) |
ظ | [zˤ] או [ðˤ] | עיצור מכתשי מלועלע חוכך קולי, כמו זי״ן נחצית או עיצור שיני מלועלע חוכך קולי כמו ד׳ל״ת נחצית |
תנט׳ים, חאפט׳ אל־אסד | |
ס׳ | ص | [sˤ] | עיצור מכתשי מלועלע, מחוכך, אטום. כמו סמ״ך נחצית (כמו צד״י העברית בהגייה התקינה או כמו סמ״ך עם עי״ן אחרי). | |||
ע׳ | סימון תקני: ”ר׳“ או ”עׁ“ (”עׁ“ עם נקודה עלית) |
غ | [ʁ] | עיצור ענבלי קולי חוכך. כמו הגית רי״ש בהגייה אשכנזית, או בצרפתית. או כמו גימ״ל רפה בעברית. | כפר מע׳אר | |
צ׳ | סימון תקני: ”ד“ או ”צׁ“ (”צׁ“ עם נקודה עלית) |
ض | [dˤ] | כמו דל״ת נחצית | רמצ׳אן | |
ר׳ | غ | [ʁ] | עיצור ענבלי קולי חוכך. כמו הגית רי״ש בהגייה אשכנזית, או בצרפתית, בניגוד לרי״ש לשונית (אופן הגיית האות הערבית ”ر“). | כפר מר׳אר |
שימושים נוספים
עריכהלגרש יש שימושים נוספים:
- סימון מילה או מוספית כבעלת מקור או הגייה יידישאים: חבר׳ה, תכל׳ס, ברל׳ה, הרשל׳ה, אבאל׳ה. ביידיש אין שימוש כזה בגרש. בפירוש רש״י קיים שימוש דומה בגרשיים לסימון מילים צרפתיות.
- הפרדה בין רכיבי מילה, לעיתים כשחלקה לא עברי: אבא׳לה, אסתר׳קה, מק׳גייוור, רמדי׳ס
- חיקוי של תפקיד האפוסטרוף בשפות זרות: או׳קונור, מקדונלד׳ס, רוק׳נרול, ל׳אקווילה, ואן ׳ט הוף, ד׳אלמבר, ד׳יזראלי
- סימון הגאים שנשמטים בשפת הדיבור, בדומה לתפקיד האפוסטרוף באנגלית: מ׳זתומרת? קח ת׳תיק ש׳ך, ׳סתכל, ׳כנס.
- הפרדה בין אותיות השם המפורש, על־מנת שלא תכתבנה ברצף במילה אחרת. חני׳ה, י׳ובל.
- הסבת תשומת לב הקורא לפגם בדיבור או הגייה יוצאת דופן של דמות.
שימושים אלה לא נדונו רשמית על ידי האקדמיה ללשון העברית, אך היא קובעת שבמקרים אלה נראה שלעיתים קרובות אין בגרש הרבה צרכים.[2]
השימושים הרבים ושונים של הגרש מעוררים כמה קשיים. לדוגמה בשם ד׳יזראלי הגרש במקום כהפרדה בין שני רכיבי השם, יכול להתפרש כ/ð/. כתיבת אותיות גם היא בעיה. נהוג לקצר אותיות בגרש ולכן צ׳ לדוגמה יכול להתפרש כts או כch. קושי נוסף הוא גרש לפני גרשיים. למשל "לינץ'". ניתן לפתור קושי זה באמצעות שימוש הסימנים המדויקים, ”לינץ׳“, עם זאת בכתב יד הבדל זה מיטשטש.
אנשים רבים נוהגים להוסיף גרש לאחר כתיבת אות בודדת, על רקע נוהג זה קבע בית המשפט העליון שאין לפסול פתקי הצבעה שנכתבו בכתב יד להם הוסף גרש מעבר לאות.[3]
טעם המקרא
עריכההגרש הוא גם שמו של סימן אחר – אחד מטעמי המקרא, הנכתב מעל האות המוטעמת במילה, למשל במילה חַיֵּיהֶ֜ם (שמות א יד). כטעם מקרא הוא נקרא גם ”טֶרֶס“.
הקלדה
עריכה- Windows 8 ובגרסאות חדשות יותר, וכן מערכות לינוקס (ת״י 1492 2012): צירוף של מקש AltGr ו־~ (בקצה השמאלי של שורת המספרים).
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: יש להחזיק את מקש ה־Alt לחוץ, להקיש במקלדת הנומרית 0 2 1 5 ואז לשחרר את מקש ה־Alt.
- macOS: מקש ', עם האות הלטינית W.
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על הסימן
'
(משמאל לאות ק).
בהקלדה יום־יומית במכשירים שאינם אייפון, אייפאד ומאק, דוברי עברית משתמשים לרוב בתו אפוסטרוף. הגרש הוא תו הנמצא בעברית בלבד, ומבחינה טיפוגרפית, גרש ואפוסטרוף אינם זהים:
- ביוניקוד, גרש עברי (סימן הפיסוק) הוא התו U+05F3
- אפוסטרוף הוא התו U+0027
- טעם המקרא גרש הוא התו U+059C
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- גרש (׳), באתר ”השפה העברית“
- גרש ('), באתר האקדמיה ללשון העברית
- שימושים שונים של הגרש, באתר האקדמיה ללשון העברית, 20 במרץ 2012
- רועי צ׳יקי ארד, תעלומה: למה משרד הפנים מוחק את הגרש משמות המשפחה?, באתר הארץ, 7 במאי 2015
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ התעתיק מערבית לעברית באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ שימושים שונים של הגרש, באתר האקדמיה ללשון העברית, 20 במרץ 2012
- ^ בר"ם 86/14 רשימת "בוחרים עפולה" נ' ועדת הבחירות המקומיות עפולה, ניתן ב־3 במרץ 2014