פתיחת התפריט הראשי

היסטוריהעריכה

מקורו של סימן הנקודה ופסיק בהדפסות של המדפיס האיטלקי אלדוס מנוטיוס האב, אשר נהג להשתמש בסימן זה כדי להפריד בין מילים בעלות משמעות שונה.

בשפה האנגלית הסימן נכנס לראשונה לשימוש במאה ה-16. בין השאר נעשה בו שימוש בסונטות של ויליאם שייקספיר ובמחזותיו של בן ג'ונסון.

בטעמי המקרא דומה הטעם אתנחתא, במשפטים ארוכים, לנקודה ופסיק.

שימושעריכה

לסימן הנקודה ופסיק שני שימושים:

  • הוא מחבר בין שני משפטים בהקשר שהוא אמיץ מהקשר בין משפטים המופרדים על ידי נקודה, אך פחות מהפסק של פסיק.
    דוגמה: אני עומד בדד; כולם נסעו.
    דוגמה: אין צורך שתבואו; כבר הסתדרתי בעצמי.
  • הוא מהווה מפריד חזק יותר בין משפטים מאשר הפסיק. כאשר משתמשים בפסיקים רבים במשפט על מנת לבצע הפרדות ורוצים לבצע הפרדה יותר חזקה.
    דוגמה: נסעתי ללונדון, אנגליה; טיחואנה, מקסיקו; וושינגטון, ארצות הברית.
    דוגמה: ראובן שמעוני, "בין החומות", ירושלים 1964, עמ' 124-111; יהודה לוי, "העבר הרחוק", תל אביב 1982, עמ' 349; גד אשרי, "ימי זוהר", תל אביב 1978, עמ' 52.
  • להפרדה בין קטעים ראשיים במחזורת, בפרט במחזורת ארוכה.
    דוגמה: אף על פי שגדליהו התפרנס מן המלמדות בדוחק, וכל ימיו היה לו מיחוש, ואשתו הייתה חולנית; אף על פי שבימות החורף לא היו החלונות השבורים שבביתו הנמוך עומדים בפני הדלף; אף על פי שלא בכל יום היה גדליהו וביתו יכולים לקיים מצוות עשה שבתורה: "בערב תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם" – בכל זאת, אילו סר אליו מלאך המוות ואמר לו: "עדיין לא בא יומך, אולם אם חפץ אתה ברצון טוב, יכול אני לגאול אותך מחייך המרים", היה יורק לו בפניו. (על פי "גדליהו" מאת יהודה שטיינברג)

השימוש בנקודה ופסיק מצומצם יחסית לשימוש בסימני הפיסוק פסיק ונקודה.

בשפה היווניתעריכה

בשפה היוונית הסימן מהווה סימן שאלה.

שפות מחשבעריכה

בשפות תכנות רבות מהווה סימן נקודה ופסיק כסימן לסיומה של כל הוראה (לדוגמה: PL/I, עדה, #C, Java, C++, C), ובשפות אחרות כסימן שמפריד בין הוראות שונות (לדוגמה: פסקל, JavaScript).

בשפת אסמבלי מהווה הנקודה ופסיק סימן להערה שאין המחשב מתייחס אליה.

קישורים חיצונייםעריכה