מרדכי עזראן

הרב מרדכי עזראן (1848, ה'תר"ח - 1938, ט"ז באדר ה'תרצ"ח) היה חבר בבית הדין הספרדי ביפו[1] נמנה בין נכבדי רבני העדה המערבית בארץ ישראל בתקופתו. נמנה בין חכמי בית המדרש של ישיבת פורת יוסף כמעט מראשיתה.

הרב מרדכי עזראן
לידה 1848
מרוקומרוקו מרקש
פטירה 19 במרץ 1938 (בגיל 90 בערך)
ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מרוקומרוקו מרוקו
ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות ? – 19 במרץ 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים דיין בבית הדין הספרדי ביפו, משיב ור''ם בישיבת פורת יוסף
רבותיו חכמי מרקש, בעיקר רבי מרדכי צרפתי
חיבוריו עם מרדכי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד במרקש שבמרוקו. בצעירותו למד אצל חכמי מרקש, ובעיקר אצל הרב מרדכי הצרפתי. כשבגר התפרסם בעירו כתלמיד חכם וכדרשן מבוקש[2].

לפרנסתו עסק במסחר, וייסד במרקש בית מדרש הקיים עד היום. בביתו היו מתארחים שד"רים שבאו מארץ ישראל. כן רבי יעקב אבוחצירא היה מרבה להתארח בביתו.

בשנת ה'תרס"ז (1907) כשהיה בן 59 עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו, כדי להתיישב בטבריה ככל הנראה משום שעל פי המדרש עתיד המשיח להגיע מטבריה[דרוש מקור], בדרכו עבר ביפו, שם קיבלה את פניו הקהילה הספרדית שהכירה אותו ושכנעה אותו לא להמשיך לטבריה, ככל הנראה בגלל אפידמיה או שיטפונות שהיו בה באותה העת. ביפו מונה לכהן כדיין בבית הדין של העדה הספרדית לצד הרב יוסף ארוואץ והרב שבתי בחבוט.

בשנת ה'תרע"ד (1914) ירד עם משפחתו לאלכסנדריה שבמצרים, בעקבות מצב היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, ובשל היותו נתין צרפת. בתום המלחמה חזר לארץ ישראל ליפו. בשנת ה'תרפ"א (1921) עבר עם משפחתו לגור בתל אביב עקב מאורעות תרפ"א.

בשנת ה'תרפ"ו (1926) עברה המשפחה לעיר העתיקה בירושלים, שם החל ללמוד בחברותא בישיבת פורת יוסף עם רבי בן ציון אטון (אביו של רבי שבתי אטון). כן התמנה לר"ם בישיבה[דרוש מקור], ובד בבד החל להשיב לשאלות הלכתיות עד ימיו האחרונים.

בספר משה האי"ש שכתב הראשון לציון הרב חיים משה אלישר מובא קונטרס של שאלה הלכתית שנשאל הרב עזראן בשנת התרע"ד (1914) על ידי ראש העדה במרקש, ותשובה הלכתית שהשיב הרב עזראן על כך. את תשובה זו שלח לעיונם של הרב אלישר והרב בן ציון חי עוזיאל ותשובתם מצורפת אף היא שם[3].

בשנת ה'תרצ"ג, 1933 יצא לאור חיבורו "עם מרדכי" ובו דרשות, הספדים בהם הספד לרב שמואל סלנט ופסק דין[4] שכתב ב-ה'תרס"ט עם שני חברי בית הדין הספרדי של יפו בעניין היתר עגונה, עקב אירוע משנת התרס"ו שם. לצד תכתובת הלכתית בנושא זה עם הראשון לציון הרב אליהו משה פאניז'יל.

נפטר בט"ז באדר ה'תרצ"ח ונקבר בבית הקברות שבהר הזיתים על מצבתו נכתב: ""מק' השקדן בתורה רה"ג מרדכי עזראן נלבע ט"ז אדר ב ש'(נת) עזרא בצרות לפ"ק..."

נכדו, הרב נסים דוד עזראן, הקים בירושלים את ישיבת "בית שמואל ואוהל מרדכי" לזכרו ולזכר בנו.

משפחתו

עריכה

לרב היו ארבע נשים במהלך חייו, אך רק שתים מהן ילדו לו ילדים. אישה אחת נפטרה בגיל צעיר מהפלה או קשיי לידה ואישה נוספת הייתה נשואה לו כעקרה עד פטירתה בה'תרצ"ב (1932).

אילן יוחסין

עריכה
מרדכי עזראן
 
 
שמואל עזראן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה בן אהרןניסים דוד עזראן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי בן אהרוןמרדכי אליהו
 
צביה אליהודינה פלפל
 
יהושע פלפל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה בן אליהושמואל אליהויוסף אליהויצחק פלפל

לקריאה נוספת

עריכה
  • שלמה זלמן מיארה - מראקש וחכמיה כרך א', עמ' 229
  • משה חיים סויסה - עטרת אבות כרך א' עמ' 39.
  • רפאל הלפרין - אטלס עץ חיים כרך י"ג - רבי מרדכי עזראן, ערך 2727.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ החרות ירושלים 17 בספטמבר 1913, על קול הקורא השלישי החתום על ידי הרב מרדכי עזראן (לאחר דבריהם של הראשון לציון הרב נחמן בטיטו ושל ראב"ד עדת המערבים ביפו הרב יוסף ארווץ) שם נכתב כהקדמה: "תעודת הרב המופלא בכתם פז לא יסולא וכתר שם טוב עולה מר דיינא כמוהר"ר מרדכי עזראן יצ"ו מורה צדק, בעיה"ק יפו ת"ו".
  2. ^ מראקש וחכמיה עמ' 229.
  3. ^ בספרו של הרב חיים משה אלישר, "משה האי"ש", חלק אבן העזר, סימן י"ח-כ', עמ' 267-274, קנ'-קנד'..
  4. ^ פסק דין בעניין עיגונא לאשת הנעדר יעקב שמחון מ-יפו, ע"ם מרדכי עמ' 91.