מרדכי רוקח
הרב מרדכי רוקח (ה'תרס"א, 1901 – כ"ה בחשוון ה'תש"י, 17 בנובמבר 1949), היה הרב של בילגוריי שבפולין משנת ה'תרפ"ו (1926) עד פרוץ השואה ואביו של האדמו"ר הנוכחי מבעלז.
 | |
| לידה |
17 ביוני 1902 ה'תרס"א בלז, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1949 (בגיל 47) כ"ה בחשוון ה'תש"י תל אביב-יפו, ישראל  |
| מקום קבורה | בית הקברות בטבריה |
| מקום פעילות | בילגוריי, תל אביב |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בנובמבר 1949 |
| תחומי עיסוק | רב |
| חיבוריו | פרשת מרדכי |
| אב | רבי ישכר דב רוקח (הראשון) |
| צאצאים | רבי ישכר דב רוקח |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיר בעלז לרבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מזוויהל. בצעירותו למד מדי יום בחברותא עם אביו. נישא ל-שבע רבינוביץ בתו של רבי משה אהרן בן רבי דוד שלמה מקוברין (בן נח נפתלי מקוברין בעל "אמרות טהורות", בן ישראל יעקב, בן האדמו"ר ר' משה מקוברין) ונולדו לו ממנה שני ילדים. בגיל 25 הוכתר לרב העיר בילגוריי. הקים בעיר תלמוד תורה, וכן התנהג באדמו"רות, ניהל חצר חסידית וערך שולחנות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות רוסית וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף הצטרף אל אחיו רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלן.
בפסח שני, ט"ו באייר ה'תש"ג (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מגטו בוכניה על ידי קצין הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה בבודפשט עד כ"ד בטבת ה'תש"ד (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא לארץ ישראל אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות הגרמניים. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את הונגריה עוררה פולמוס מאוחר יותר.[1]
בט' בשבט ה'תש"ד (1944) הגיע לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בי' ניסן תש"ז -31 במרץ 1947, למרים בת רבי צבי גליק (ילידת 1922, נפטרה אור לי"ט טבת ה'תשע"ז) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.[2] בח' בשבט ה'תש"ח (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.
ייסד את החדר החסידי הראשון בתל אביב, ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים.
בסוף שנת ה'תש"ט, בעודו במסע בקרב יהודים באירופה, הורע מצבו והוא חזר לישראל. נפטר בכ"ה בחשוון ה'תש"י בגיל 49. בהלווייתו הספידו אחיו האדמו"ר מבעלז, ועל פי הוראת אחיו נקבר בבית הקברות בטבריה ליד כמה מתלמידי הבעל שם טוב. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" בקריית בעלז בירושלים ובבית שמש.[3]
חיבוריו
עריכהכתב סדרת ספרי "פרשת מרדכי" על תנ"ך, הלכה וחסידות. הסדרה עדיין לא ראתה אור בשלמותה. קטעים ממנה מתפרסמים מדי פעם בעלון השבועי "עלים לתרופה" של מכון אור הצפון.
לקריאה נוספת
עריכה- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, ה'תשמ"ט, עמ' קט-קלו
- פרשת גדולת מרדכי, ב"ח, 1700 עמודים, ה'תשפ"א
- פרשת מרדכי על התורה חלק א' בראשית
קישורים חיצוניים
עריכה
- בעלזא: 60 שנה לאדמו"ר מבילגורייא זי"ע, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2009
- אריה ארליך, "הרב אמר: אחי הקדוש תשמור על הבן שלי!", משפחה, י' בכסלו ה'תשפ"א
מרדכי בן יששכר דב רוקח (1902-1949), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ על עזיבתם את הונגריה ראו בהרחבה: יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה.
- ^ אחיו של בעל "ערוגות הבושם".
- ^ תכלת מרדכי, אתר עיריית ירושלים