פתיחת התפריט הראשי

הרב מרדכי רוקח (ה'תרס"א, 1901 - כ"ה בחשוון ה'תש"י, 17 בנובמבר 1949), היה הרב של בילגוריי שבפולין משנת ה'תרפ"ו (1926) עד פרוץ השואה ואביו של האדמו"ר הנוכחי מבעלז. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את הונגריה עוררה פולמוס מאוחר יותר.

רבי מרדכי רוקח
Mordechai Rokeach.jpg
לידה 1901
ה'תרס"א
בעלז
פטירה 17 בנובמבר 1949 (בגיל 48 בערך)
כ"ה בחשוון ה'תש"י
תחומי עיסוק רב
חיבוריו פרשת מרדכי

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בעיר בעלז לרבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מזוויהל. נישא לבתו של רבי דוד שלמה מקוברין. היה מועמד לכהן כרב העיר למברג שבמחוז גליציה המזרחית. בגיל 25 הוכתר כרב העיר בילגוריי.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות רוסית וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף הצטרף אל אחיו רבי אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלני.

בפסח שני, ט"ו באייר ה'תש"ג (1943) הגיע יחד עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מגטו בוכניה על ידי קצין הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה בבודפשט עד כ"ד בטבת ה'תש"ד (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא לארץ ישראל אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות הגרמניים.[1]

בט' בשבט ה'תש"ד (1944) הגיע לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת ה'תש"ו (1946) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור לי"ט טבת תשע"ז) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.[2] בח' בשבט ה'תש"ח (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.

ייסד את החדר החסידי הראשון בתל אביב ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים.

בתשרי ה'תש"י חלה באופן פתאומי, מצבו התדרדר במהירות והוא נפטר בכ"ה בחשוון ה'תש"י בגיל 49 בלבד. הוא נקבר בבית הקברות בטבריה ליד תלמידי הבעל שם טוב הקבורים שם. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" בקריית בעלז בירושלים ובבית שמש.[3]

חיבוריועריכה

כתב סדרת ספרי "פרשת מרדכי" על תנ"ך, הלכה וחסידות. הסדרה עדיין לא ראתה אור ונמצאת בשלבי עריכה והוצאה לאור וקטעים נבחרים ממנה מתפרסמים מדי פעם בעלון השבועי החסידי "עלים לתרופה" של חסידי בעלזא.

לקריאה נוספתעריכה

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, תשמ"ט, עמ' קט-קלו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על עזיבתם את הונגריה ראו בהרחבה: יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה.
  2. ^ אחיו של בעל "ערוגות הבושם".
  3. ^ תכלת מרדכי, אתר עיריית ירושלים