ויקיפדיה

מרים מקבה

מאמא אפריקה

מרים מקבה (באנגלית: Miriam Makeba;‏ 4 במרץ 1932 – 10 בנובמבר 2008) הייתה זמרת דרום-אפריקאית, שגלתה שנים רבות מארצה בשל פעילותה בנושא זכויות האדם. מקבה, זוכת פרס גראמי, הייתה ידועה הן במולדתה והן ברחבי העולם, ובשל פעילותה הפוליטית יש שכינו אותה "מאמא אפריקה".

מרים מקבה
לידה 3 במרץ 1932
יוהנסבורג, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 2008 (בגיל 76)
Castel Volturno, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Zenzi Miriam Makeba עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Mama Africa עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אלג'יריה, דרום אפריקה, איחוד דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1953–2008 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה marabi, מוזיקת פופ אפריקאית, ג'אז, מוזיקת עולם, רוק, township music עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת קוסה, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Strut Records, וורנר רקורדס, רפרייז רקורדס, פיליפס רקורדס, Collectables Records, מרקורי רקורדס, קאפ, RCA ויקטור, Sonodisc עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סטוקלי קרמייקל (1969–1978)
יו מסקלה (1964–1966) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בונגי מקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Order for Meritorious Service (2003)
  • honorary degree from Spelman College (1991)
  • מדליית השלום ע״ש אוטו האן (2001)
  • פרס פולר למוזיקה (2002)
  • South African Music Awards
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.miriammakeba.co.za
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרים מקבה מגיעה לישראל, האמרגן יעקב אורי קיצוני משמאל, 1963

ביוגרפיה עריכה

נעוריה עריכה

זנזילה מרים מקבה נולדה ביוהנסבורג בשנת 1932. אמה הייתה רופאה טבעית (סנגומה) משבט הסוואזי, ואביה, שמת כאשר הייתה מקבה בת שש, היה בן לקבוצת הקוסה. אמה של מרים עבדה במשק ביתה של משפחה יהודית ומרים התלוותה אליה. אם המשפחה היהודית גילתה את כישרונה של מרים וכיוונה את צעדיה הראשונים בתחום המוזיקה, כפי שסיפרה מרים מקבה עצמה, מאוחר יותר, במהלך טקס בו הוענק לה פרס ובו שרה לבאי הטקס המופתעים את השיר "יידישע מאמע". כילדה קיבלה את חינוכה המוזיקלי במכון קילמרטון בפרטוריה בו למדה שמונה שנים.

בתחילה יצאה מקבה למסעות הופעות עם קבוצות חובבים, אך בתחילת שנות ה-50 הפכה לזמרת מקצועית, והצטרפה ללהקת "Manhattan Brothers", בטרם הקימה להקה משלה לה קראה "העפרונים" ("The Skylarks"). הלהקה עירבה את סגנון הג'אז עם המוזיקה המסורתית של דרום אפריקה.

בשנת 1959 הופיעה במחזמר "קינג קונג" לצידו של יו מסקלה, שהיה לבעלה, עד לגירושיהם מספר שנים לאחר מכן. על אף שכבר בתקופה זו הייתה אמנית ידועה, והקלטותיה זכו להצלחות, עדיין קיבלה סכומים זעומים עבור הופעותיוה והקלטותיה. היא החליטה לנסות את מזלה בארצות הברית. בשנת 1959 הופיעה בסרט תעודה כנגד האפרטהייד בשם "שובי, אפריקה!" (Come Back, Africa). הופעתה בסרט, וכן הופעתה בהקרנת הבכורה של הסרט שהתקיימה בפסטיבל הסרטים בוונציה, הביאו לה את החשיפה הבינלאומית לה קיוותה.

גלות עריכה

מקבה עברה ללונדון שם פגשה בהארי בלפונטה שסייע לה להשיג ויזה לארצות הברית. בארצות הברית התפרסמה בשורה של להיטים לרבות "פאטה פאטה", "שיר הקליק", ו"מאלאיקה". ב-1966 מקבה זכתה בפרס גראמי עבור הקלטת שיר העם או השיר האתני הטוב ביותר בשנה זו. בפרס זכתה בשיתוף עם בלאפונטה על התקליט "ערב עם בלאפונטה ומקבה". שירי התקליט התייחסו לסבלם של השחורים בדרום אפריקה תחת משטר האפרטהייד.

ב-1960 התרחש טבח שארפוויל, שבו נהרגו 69 מפגינים שחורים, ובהם גם 3 מבני משפחתה של מקבה. מקבה, בעודה בסיבוב הופעות בארצות הברית, ביקרה בחריפות את שלטון האפרטהייד. כפועל יוצא, שלטונות דרום אפריקה ביטלו את דרכונה.[1]

זמן קצר לאחר מכן אמה נפטרה, אך שלטונות דרום אפריקה עמדו בסירובם לתת לה להיכנס, ומנעו ממנה להגיע להלווית אמה.

בשנת 1963 העידה בפני האומות המאוחדות על העוול שבמשטר האפרטהייד. לאחר מכן קיבלה הודעה כי אזרחותה הדרום אפריקנית בוטלה, וכי נאסר עליה לשוב למולדתה לעולם. בשלב זה היו למקבה תשע אזרחויות של מדינות שונות, ועשר אזרחויות של כבוד ממדינות אחרות. בשנת 1961 הועמדה מקבה לפרס גראמי לתגלית השנה.

בשנת 1968 נישאה לפעיל זכויות אדם אמריקני ממוצא טרינידדי בשם סטוקלי קרמייקל. הנישואים הביאו לסערה בארצות הברית, בשל היותו של קרמייקל מעורב בפעילויות של קבוצות כפנתרים השחורים. רבות מהופעותיה של מקבה בוטלו, וחברות התקליטים סירבו לעבוד עמה. כתוצאה מכך עבר הזוג לגור בגינאה שבמערב אפריקה, שם היו מקורבים לנשיא אחמד סקו טורה ורעייתו. מקבה נפרדה מקרמייקל בשנת 1973, והמשיכה להופיע בעיקר באפריקה, דרום אמריקה ואירופה. ידועה במיוחד הופעתה בשנת 1974 בקרב האיגרוף ההיסטורי בזאיר בין מוחמד עלי וג'ורג' פורמן. כן שמשה מקבה כנציגת גינאה באומות המאוחדות, ועל כך זכתה בפרס השלום על שם דאג המרשלד בשנת 1986.

לאחר מות בתה היחידה, בונגי מקבה, בשנת 1985 עברה מקבה לבריסל. בשנת 1987 הייתה בין המוזיקאים שהקליטו ביחד עם פול סיימון את האלבום החשוב "גרייסלנד" (Graceland), שהביא את המקצבים האפריקאים אל הקהל האמריקאי. זמן קצר לאחר מכן פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "מקבה: הסיפור שלי".

שובה לדרום אפריקה עריכה

בשנת 1990 שכנע נלסון מנדלה את מקבה לשוב לדרום אפריקה. בשנת 1992 הופיעה בהפקת הקולנוע הבינלאומית "סרפינה" שעסקה במהומות בסווטו בשנת 1976. כן השתתפה בסרט התעודה "אמנדלה: מהפכה בהרמוניה בת ארבעה חלקים" בה סיפרה על תפקידה בלחימה באפרטהייד.

בינואר 2000 התפרסם אלבומה "מולדת" (Homeland), שזכה להצלחה והיה בין המועמדים לפרס גראמי באותה שנה בקטגוריית "מוזיקת עולם". ב-2001 זכתה במדליית הזהב על שם אוטו האן בברלין על "שירותיה יוצאי הדופן לקידום השלום העולמי וההבנה הבינלאומית". בשנת 2002 זכתה בפרס פולר למוזיקה ביחד עם סופיה גובאידולינה. בשנת 2004 נבחרה להיות מספר 38 במשאל "מאה הדרום אפריקנים הגדולים", שערכה רשת הטלוויזיה הדרום אפריקנית SABC3. בשנת 2005 החלה בסיבוב פרידה ממעריציה, ושאפה להופיע בכל הארצות בהן הופיעה בחייה. בשלב זה מצבה הבריאותי לא היה שפיר, והיא סבלה מדלקת מפרקים.

ב-9 בנובמבר 2008 התמוטטה בעת ששרה בקונצרט בקזרטה באיטליה, שנערך לכבוד הסופר רוברטו סאביאנו, כאות הוקרה לעמידתו כנגד ארגון הפשע הקאמורה במחוז קמפניה. הרקע היה רציחתם של שישה מהגרים אפריקנים על ידי ארגון הפשע בספטמבר 2008, שהביאה למהומות בקרב קהילת המהגרים האפריקנים באזור. הקונצרט התקיים באווירה קשה, כאשר מארגניו עמדו תחת איומים על חייהם. מקבה הופיעה במשך כחצי שעה, והתמוטטה על הבמה אל מול הקהל לאחר ששרה את להיטה "פאטה פאטה". היא נלקחה לבית חולים מקומי, שם אובחן כי היא סבלה מהתקף לב. הרופאים לא הצליחו להצילה, ומותה נקבע ב-10 בנובמבר 2008[1].

לאחר מותה עריכה

בשנת 2016 הוציאה הזמרת הצרפתייה ג'יין סינגל בשם Makeba, המהווה מחווה למרים מקבה.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

  • Miriam Makeba (album)|Miriam Makeba: 1960 - RCA LSP2267
  • The Many Voices Of Miriam Makeba: 1960 - Kapp KL1274
  • The World Of Miriam Makeba: 1963 - RCA LSP2750
  • The Voice of Africa(album)|Makeba: 1964 - RCA LSP2845
  • Makeba Sings: 1965 - RCA LSP3321
  • An Evening With Belafonte/Makeba (with Harry Belafonte): 1965 - RCA LSP3420
  • The Magic of Makeba: 1965 - RCA LSP3512
  • The Magnificient Miriam Makeba: 1966 - Mercury 134016
  • All About Miriam: 1966 - Mercury 134029
  • Miriam Makeba In Concert!: 1967 - Reprise RS6253
  • Pata Pata: 1967 - Reprise RS6274
  • Makeba!: 1968 - Reprise RS6310
  • Live in Tokyo: 1968 - Reprise SJET8082
  • Keep Me In Mind: 1970 - Reprise RS6381
  • A Promise: 1974 - RCA YSPL1-544
  • Live In Conakry - Appel A L'Afriqu: 1974 - Sonodisc SLP22
  • Miriam Makeba & Bongi: 1975 - Sonodisc SLP48
  • Live in Paris: 1977 - CD6508
  • Country Girl: 1978 - Sonodisc ESP165518
  • Comme Une Symphonie d'Amour: 1979
  • Sangoma: 1988 - WB 925673-1
  • Welela: 1989 - Gallo CDGSP3084
  • Eyes On Tomorrow: 1991 - Gallo CDGSP3086
  • Sing Me A Song (Miriam Makeba album)|Sing Me A Song: 1993 - CDS12702
  • Homeland (Miriam Makeba)|Homeland, 2000 - Putumayo PUTU1642
  • Live at Berns Salonger, Stockholm, Sweden, 1966: 2003 - Gallo Music GWVCD-49
  • Reflecting (Miriam Makeba album)|Reflecting, 2004 - Gallo Music GWVCD-51
  • Makeba Forever, 2006, Gallo Music CDGURB-082

אוספים עריכה

  • The Queen Of African Music - 17 Great Songs (Miriam Makeba Album)|The Queen Of African Music - 17 Great Songs, 1987
  • Africa, 1991
  • Eyes On Tomorrow, 1991
  • The Best Of Miriam Makeba & The Skylarks: 1956 - 1959 recordings, 1998
  • Mama Africa: The Very Best Of Miriam Makeba, 2000
  • The Guinea Years, 2001
  • The Definitive Collection, 2002
  • The Best Of The Early Years, 2003

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרים מקבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איי.פי, מתה הזמרת והאקטיוויסטית מרים מקבה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2008
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרים_מקבה&oldid=37094390"