פתיחת התפריט הראשי
מרים שפירו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מרים שפירו (באנגלית: Miriam Schapiro;‏ 15 בנובמבר 192320 ביוני 2015) הייתה אמנית אמריקאית שנולדה בקנדה, ציירת, פסלת, אמנית הדפסים, ומחלוצות האמנות הפמיניסטית.[1] האמנות של שפירו מטשטשת את הקו בין אמנות למלאכה. היא שילבה את אלמנטים מהמלאכה לתוך הציורים שלה בשל הקשר שלהם עם נשים ונשיות. שפירו השתמשה, לעיתים קרובות, בסמלים המקושרים לנשים, כמו לבבות, עיטורים פרחוניים, תבניות גאומטריות, והצבע ורוד. ב-1971 יחד עם האמנית ג'ודי שיקגו היא הקימה את תוכנית הראשונה לאמנות פמיניסטית, במכון קליפורניה לאמנויות, בוולנסיה.

תחילת דרכה והשכלה עריכה

שפירו נולדה בטורונטו, אונטריו, קנדה, בת יחידה להוריה[2]. אביה מעצב תעשייתי ויחד עם אמה טיפחו אצל שפירו את הרצון לעסוק באמנות. אביה היה לה מודל לחיקוי ומנטור. אמה הייתה עקרת בית, ציונית, שעבדה משרה חלקית במהלך השפל הגדול, אז המשפחה עברה לברוקלין[3]. שפירו למדה ציור במומה כנערה[4].

שפירו למדה באוניברסיטת איווה שני תארים. בעת לימודיה, פגשה את האמן פול בראך והם נישאו בשנת 1946[2]. ב-1955 נולד לזוג בן. ב-1951 הם עברו לגור בניו יורק והתחברו עם אמנים מהזרם האקספרסיוניזם המופשט של אסכולת ניו יורק כמו ג'ואן מיטשל, לארי ריברס, נוקס מרטין ומייקל גולדברג. המעבר לניו יורק סימן את תחילת הקריירה של שפירו כאמנית במשרה מלאה. שפירו ובראך חיו בניו יורק במהלך שנות החמישים והשישים. במהלך תקופה זו הייתה לשפירו קריירה מוצלחת כציירת אקספרסיוניסטית בסגנון הציור הצורני (hard-edge style)[5]. גם בעבודותיה המוקדמת, היא התמקדה, לעיתים קרובות, בנושאים נשיים. היא שילבה צילומים של ידועניות כדוגמת ג'ודי גרלנד וגלוריה סוונסון לתוך ציוריה, כמו גם היא הפקיעה יצירות איקוניות של נשים[6] לעבודותיה.

קריירהעריכה

שפירו ובראך עברו לקליפורניה ב -1967, היא הייתה לאחת האמנים הראשונים שהשתמש במחשב כדי ליצור אמנות. שפירו שילבה בין הניסויים הדיגיטליים שלה ואקטיביזם פמיניסטי. היא שהשתמשה באותיות הלטיניות O ו-X בסדרת הדפסים שנקראו OX(1967-1968). זו הייתה סדרה של יצירות ממוחשבות כתומות וורודות היוצרות בעזרת האותיות X ו- O דימוי של איבר המין נשי[7].

בשנות ה-70, שפירו הפכה לאחת האמניות החשובות ביותר בסצנת האמנות פמיניסטית הגדלה. בשיתוף עם שיקגו, בשנת 1971, הן ייסדו את תוכנית האמנות הפמיניסטית הראשונה, במכון קליפורניה לאמנויות, בוולנסיה. בשנה שלאחר מכן, שפירו ושיקגו אצרו במשותף את המיצב ביתאישה (Womanhouse). בחלל מוזנח בהוליווד הן הציגו מיצב שכלל עבודות של 28 אמניות[4]. החלל ביתאישה הורכב ממספר חדרים, כל חדר עסק באספקטים שונים של חיי נשים. כחלק מביתאישה, יצרו שפירו ושרי ברודי (Sherry Brody) את בית הבובות (Dollhouse). בית הבובות צמח לסדרת עבודות של שפירו בשם "מקדשים" (Shrines), בהם היא בחנה את השינוי בזהויות שלה כאמנית, רעיה ואם[8]. 10,000 איש ביקרו במיצב בחודש הראשון. ביתאישה הפך לציון דרך באומנות הפמיניסטית[4].

שפירו החלה לעסוק בפמאז' (קולאז' נשי, femmage), אמנות שמחברת בד, צבע ואריגים אשר מקושרת פעילויות של נשים בבית והופכת פעולה שנחשבת טרוויאלית לנשגבת. שפירו הגדירה פאמז' כמתכתבת עם קווילט וקוביזם ונטועה בקשרים של חיי היום יום של נשים ויכולה להיווצר רק על ידי נשים[4][9]. הפמאז' של שפירו העמיד אותה בשורה הראשונה של אמני ההדפסים והקישוטים (Pattern and Decoration movement) בארצות הברית שצמחה באמצע שנות ה-70 ונמשכה דרך שנות ה-80 המוקדמות[4].

שפירו הייתה מחויבת לקידום אמנות נשים. בשנת 1979, היא הייתה בין מייסדות המכון לאמנות פמיניסטית ניו יורק, שהציע סדנאות, אירח הרצאות, תערוכות ואירועים מיוחד לקידום אמנות נשים[10] באמצע שנות השמונים היא הפכה לחברה ב- College Art Association משום שלא היה ייצוג נשי בספרי תולדות האומנות והיא ביקשה לשנות מגמה זו[4]. על מנת להרחיב את שיתופי הפעולה שלה ועבודה על פרויקטים שונים, שפירו נדדה עם הסטודיו שלה. בתקופה זו היא לקחה חלק בקולקטיב נשים, יחד עם תשע נשים נוספות באורגון. עבודות הקולקטיב שילבו רפרודוקציות של יצירותיהן של מרי קאסאט וברת מוריזו בבדים צבעוניים והדפסים חושניים בהשראת שמיכות תלאים[11].

שפירו נפטרה ב-20 ביוני 2015 במפרצי המפטון, ניו יורק, בגיל 91[12][13].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Cotter, Holland (2008-01-15), "Scaling a Minimalist Wall With Bright, Shiny Colors", New York Times, retrieved 2009-09-12 
  2. ^ 2.0 2.1 Avital H. Bloch, Lauri Umansky, Impossible to Hold: Women and Culture in the 1960s, NYU Press, 2005, p319.
  3. ^ Gouma-Peterson, Thalia.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Miriam Schapiro, a Leader of the Feminist Art Movement, Dies at 91 | ARTnews, www.artnews.com
  5. ^ Fred S. Kleiner, Christin J. Mamiya, Helen Gardner, Gardner's Art Through the Ages, Thomson Wadsworth, 2005, p1073.
  6. ^ "In Memoriam: Artist and Feminist Miriam Schapiro Dies at 91". Observer (באנגלית). 24 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2016. 
  7. ^ "In Memoriam: Artist and Feminist Miriam Schapiro Dies at 91". Observer (באנגלית). 24 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-28 באוקטובר 2016. 
  8. ^ Dollhouse by Miriam Schapiro / American Art, americanart.si.edu
  9. ^ Grimes, William (24 ביוני 2015). "Miriam Schapiro, 91, a Feminist Artist Who Harnessed Craft and Pattern, Dies". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2016. 
  10. ^ :::::New York Feminist Art Institute::History:::::, www.nyfai.org
  11. ^ Delatiner, Barbara (11 ביוני 2000). "Feminism in Art, With Respect". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2019. 
  12. ^ http://hyperallergic.com/216461/remembering-miriam-schapiro-1923-2015/
  13. ^ http://www.nytimes.com/2015/06/25/arts/design/miriam-schapiro-91-a-feminist-artist-who-harnessed-craft-and-pattern-dies.html?