מרכז סוזן דלל
מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון הוא מרכז תרבות ישראלי השוכן במתחם אשר נמצא בשכונת נווה צדק שבתל אביב. המרכז הוכרז כזוכה פרס ישראל בתחום אומנות המחול לשנת ה'תש"ע 2010[1].
מרכז סוזן דלל | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אולם תיאטרון, ארגון |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1989 |
תאריך פתיחה רשמי | 1989 |
קואורדינטות | 32°03′39″N 34°45′51″E / 32.0608°N 34.7642°E |
suzannedellal | |
מנכ"לית מרכז סוזן דלל הנוכחית היא ענת פישר לבנטון.
היסטוריה
עריכהמרכז סוזן דלל בתל אביב הוקם ב-1989 במימון משפחת דלל הלונדונית, בעקבות יוזמתו של זאב סוקולובסקי נציג קרן משפחת דלל שביקשו להנציח את זכר בתם, סוזן, בתם של ג'ק דלל, איש עסקים יהודי-בריטי ואשתו הראשונה, זהבה הלמר, דיילת אוויר ישראלית. סוזן דלל התגוררה זמן מה בישראל וניסתה לפתח קריירת ריקוד. נפטרה בשנת 1981, בגיל 25, ממנת יתר של הרואין[2]. מממנים נוספים של המרכז הם עיריית תל אביב-יפו ומשרד התרבות.
המרכז הוקם בשכונת נווה צדק כחלק מרצונם של מייסדיו לשמור על קשר עם המורשת התרבותית של תל אביב. המתחם המאכלס את המרכז כולל את מבנה בית הספר לבנים של חברת "כל ישראל חברים (אליאנס)", ולמולו מבנה בית הספר לבנות של תנועת "חובבי ציון" (מוכר גם בשם "בית הספר יחיאלי"). בתי הספר נבנו על ידי יוסף אליהו שלוש בברכת ועד העיר יפו בשנת 1908. ומקום מושבה הראשון של המדרשה למורות וגננות ע"ש לוינסקי. [3]
מבית הספר "אליאנס" יצאו לוחמי האצ"ל להתקפת האצ"ל על יפו באפריל 1948. בית הספר לבנות היה מקום אימון של ההגנה והיה בו סליק. עיריית תל אביב הציבה לוחיות זיכרון בשני הבתים.
הבניין הראשי שופץ לראשונה בתחילת שנות ה-80 והחלה להתקיים בו פעילות תרבותית-אומנותית מגוונת, במסגרת מה שנקרא אז "המרכז התיאטרוני בנווה צדק". פעילות זו התקיימה בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה במקום גם בעשור השני של המאה ה-21, לאחר ששינה את צורת פעילותו, עם הקמת מרכז סוזן דלל. ארבעת מבני המתחם הוסבו לארבעה אולמות מופעים המותאמים להופעות מחול. אלו מקיפים רחבה המשמשת למופעי חוצות תחת כיפת השמיים. שיפוץ המתחם הושלם בשנת 1989, לפי תכנונו של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון[4], אשר שילב במקום הדרים וסביבם תעלות מים. אלו נועדו להזכיר למבקר את הפרדסים הרחבים באזור, אשר נעקרו עם בנייתם של מבני נווה צדק, ואת שיטת ההשקיה שהייתה נהוגה אז[5]. על עיצוב המקום זכה אהרונסון בפרס רכטר.
מנכ"ל המרכז מהיווסדו ועד שנת 2020 היה יאיר ורדי.
המרכז משמש בית לשלוש להקות מחול מודרני מקצועיות, להקת המחול בת-שבע ואנסמבל בת-שבע, להקת המחול ענבל וכן להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק. מלבד זה, מתקיימים במקום הפסטיבלים "דאנסאירופה", "מחולאחר", "מחולוהט", "הרמת מסך - חשיפה בינלאומית", "גוונים במחול", פסטיבל פלמנקו וכן תחרות מיה ארבטובה לבלט קלאסי. בנוסף, המקום משמש ביתו של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. בין השנים 1992–1995 שימש המקום בתור אולם הבית של התזמורת הסימפונית תל אביב.
גלריה
עריכה-
המבנה המשומר של בית הספר לבנים
-
המבנה המשומר של בית הספר לבנות
-
פנים אולם סוזן דלל
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מרכז סוזן דלל
- מרכז סוזן דלל, באתר פרס ישראל
- מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, דף שער בספרייה הלאומית
- ארכיון מרכז סוזן דלל, בספרייה הלאומית
- מידע על מרכז סוזן דלל בקטלוג הספרייה הלאומית
- שיר חכם, האם מרכז סוזן דלל מאבד את מעמדו במרכז המחול הישראלי?, באתר הארץ, 4 באפריל 2014
- מרב יודילוביץ', פרס ישראל במחול למרכז סוזן דלל, באתר ynet, 23 בפברואר 2010
- מרב יודילוביץ', לא אימפריאליסט. מנהיג, באתר ynet, 14 במרץ 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ מרכז סוזן דלל בנווה צדק - זוכה פרס ישראל בתחום אומנות המחול, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2010
- ^ אבי קורן, רק על עצמי לספר ידעתי, וגם על האיש שעל שמו ניתן לי הפרס, באתר מעריב אונליין, 5 בספטמבר 2020
- ^ ההיסטוריה של מרכז סוזן דלל, באתר Suzanne Dellal
- ^ אריאל הירשפלד, גן של מרכז סוזן דלל - צומח מן המקום, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
- ^ מיכל נהרי, גנים ותיקים בתל אביב, באתר "גן ונוף"