מרכז קליטה בית קנדה
מרכז קליטה בית קנדה הוא מרכז קליטה (הוסטל) לעולים חדשים הפועל מאז 1968 ברובע א' באשדוד.
 | |
| מרכז קליטה בית קנדה, 2023 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מרכז קליטה |
| כתובת | רחוב שבי ציון 1 |
| מיקום |
רובע א',  אשדוד |
| מדינה |
 ישראל |
| מפעיל |
עמיגור  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1962–1968 (כ־6 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1968 |
| אדריכל | משה לופנפלד וגיורא גמרמן |
| סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
| מידות | |
| קומות | 5 |
| קואורדינטות | 31°48′32″N 34°38′41″E / 31.808790141225°N 34.644610510651°E |
|
(למפת אשדוד רגילה)   מרכז קליטה בית קנדה | |
  | |
מרכז זה היה אחד מבין כעשרים מרכזי קליטה שהוקמו מסוף שנות ה-50 ועד ראשית שנות ה-70 ובתכנונם נטלו חלק אדריכלים בכירים. במרכז הוזמנו העולים החדשים להתגורר במשך חודשים אחדים במחיר מסובסד, ובמקביל ללמוד באולפן לעברית ובקורסים והדרכות בנושאים שונים להכרת התעסוקה, הדיור, התרבות והלימודים בישראל.
היסטוריה
עריכהעם היווסדה של אשדוד באמצע שנות ה-50 ובמסגרת תכנון השכונה הראשונה בעיר, רובע א', תוכנן מרכז קליטה במרכז השכונה, במפגש של שני הרחובות הראשיים החוצים את הרובע - שבי ציון ורוגוזין. במטרה לשלב ככל הניתן את העולים החדשים בחיי הרובע, הוקם הבניין בסמוך למרכז המסחרי והמנהלתי של הרובע שבשעתו שימש כמוקד עירוני קודם להקמת רובע הקריה ("הסיטי") בשלהי שנות ה-90 ומעבר משרדי הממשלה לרובע, שהפך למרכז העסקים הראשי, ומעבר העירייה לקריית התרבות ע"ש צבי צילקר.
בראשית שנות ה-70, עם התכנון להקמת יד לחללי חיל הים בגן אלישבע הצמוד למרכז, ואליו הוא צופה – היוו עולי העיר, שמרכז הקליטה היה למוקדם בעיר, גורם מכרע להקמתו שם. ראש עיריית חיפה דרש מחיל הים שיקום בעירו, אך ראש עיריית אשדוד צבי צילקר שכנע את נציגיהם כי אשדוד מתאימה יותר מפני שניתן לבנות את היד אל מול לים ללא חוצץ, ומפני שתוכל להוות השראה לעולים החדשים (המשתכנים בסמוך) לתרום למולדת אליה שבו בעלייתם.[1]
בשנת 2017 המבנה שופץ על ידי חברת עמיגור בסך 4.5 מיליון דולר כתרומה מיהדות אמריקה הצפונית והדרומית,[2] כמהלך כולל עם שאר מרכזי הקליטה בארץ.[3]
בשנת 2021 טענה עיריית אשדוד כי הצליחה להניא את עמיגור מתוכניתה להסב את בית קנדה ממרכז קליטה להוסטל שאינו-בלעדי לעולים.[2]
בשנת 2022 הושלמו בבניין שינויים והרחבות כשעל גג חלקו המזרחי הוקם מגדל דירות בן 21 קומות ו-220 יחידות דיור[4] המיועד לשכירות מוזלת לעולים ותיקים מבוגרים. כמו כן, נוספו לבית קנדה עצמו עוד 8 קומות מגורים חלקיות בנות 90 יחידות דיור (נוסף על ה-90 שהיו במקור).[3][5]
אדריכלות
עריכה
|
| נחום ברנע, עולים בחממה: אווירה טובה במרכזי הקליטה, דבר, 29 בנובמבר 1968 |
תרומה שהעמידה המגבית המאוחדת לישראל בקנדה סייעה להקמת המרכז שנקרא הודות לכך על שמה. את הבניין תכננו האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שפתחו את משרדם המשותף שנים אחדות קודם לכן. ”כמבנה מרכזי כל כך בחיי העיר החדשה, העניקו לופנפלד וגמרמן להוסטל הדר ברוטליסטי ואיכות בנייה מוקפדת, שייחדו אותו מרוב בתי המגורים ומבני הציבור שהוקמו בעיר החולים בשלהי שנות ה-50 ובראשית שנות ה-60”, כתבו צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון על הבניין בספרם "אחרי המודרניזם" המתמקד בעבודותיהם של האדריכלים. לופנפלד וגמרמן תכננו בלוק באורך 58 מטרים הבנוי בנסיגה מקו הרחוב, המתנשא מעליו מעט.
בשונה ממבני השיכונים שנבנו לרוב בארץ באותן השנים, עיצבו האדריכלים את המבנה באופן המעניק לו קלילות ופלסטיות, תוך שימוש בבטון חשוף בכל חלקיו. גישה זו באה לידי ביטוי באמצעות הימנעות מיצירת משטחי בטון, אלא על ידי עמודים דקיקים ועיצוב המרפסות השקועות. כמו כן, נקבעו חצרות פנימיות בעומק הבניין שבהן שולבו גם המדרגות המקשרות בין הקומות. מהלך זה נועד לאפשר אוורור טבעי למעברים והדירות כדוגמת חצרות ים-תיכוניות מסורתיות וכן כדי לעודד קשרים בין הדיירים הזמניים שזה מקרוב באו.
בקומת המסד שולבה אמנות באדריכלות – קיר קרמיקה מהגדולים בארץ, הנמתח לרוחב של עשרים מטרים ומדגיש את מעמדו של מרכז הקליטה כנקודת ציון עירונית. את הקיר עיצבה ויצרה האמנית אביבה מרגלית-ממבוש, המתאר את נוף העיר אשדוד בצבעים עזים.
מרכז הקליטה ממשיך לפעול במתכונתו המקורית גם לאחר השיפוצים שעבר,[4] גם אם איכויותיו האדריכליות המקוריות לא נשמרו ואיכויותיו הברוטליסטיות ופרטי הבטון המרשימים נעלמו תחת שלל חיפויים.[6][7]
גלריה
עריכה-
בית קנדה בלילה, במבט מגן אלישבע -
בית קנדה במבט מרחוב רוגוזין בלילה, 2023 -
קטע מקיר אמנות שיצרה אביבה מרגלית-ממבוש בחזית הכניסה לבניין -
חצר פנימית בבניין
לקריאה נוספת
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אשדוד | ||
|
פורטל אדריכלות | ||
- צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון, אחרי המודרניזם: האדריכלות של משה לופנפלד וגיורא גמרמן, הוצאת אסיה, 2021
- שמואל יבין ומ. שגיב, הוסטלים - מרכזי קליטה ומעונות עולים, הוצאת הסוכנות היהודית ומשרד השיכון, 1969
קישורים חיצוניים
עריכה
- אריחים צבעוניים, באתר סקר אמנות הקיר בישראל, הקיר האמנותי שיצרה אביבה מרגלית-ממבוש בחזית הבניין, 1 במאי 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ משה דרור, אריאלה ברמכר (ע), הקדנציה הראשונה, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022, עמ' 88-89
- ^ 1 2 רבקה יניב, סוכלה תכנית להפוך את מרכז הקליטה בית קנדה לבניין דירות להוסטל, באתר אשדוד10, 4 במרץ 2021
- ^ 1 2 עופר אשטוקר, מרכז הקליטה "בית קנדה" הולך להפוך למגדל מגורים בן 21 קומות, באתר אשדוד נט, 25 ביולי 2016
- ^ 1 2 שמואל סרדינס, בשעה טובה: אושר אכלוסו של הדיור הציבורי מעל בית קנדה באשדוד, באתר אשדוד נט, 22 ביוני 2022
- ^ שרה שוורץ, אושרו 220 יחידות דיור חדשות באשדוד לדיור הציבורי: שכר הדירה – 300 ש"ח, באתר כאן דרום אשדוד, 14 בנובמבר 2017
- ^ נועם דביר, יש לאן לעלות, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בבית הכנסת שתכנן יצחק פרלשטיין ברובע א' באשדוד, באתר חלון אחורי, 14 בנובמבר 2020