פורטל:אשדוד
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב. מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15. |
|
לחצו כדי להקטין חזרה
מפה לחיצה של רובעי אשדוד
מדרחוב הנביאים הוא רחוב מרכזי ברובע י' באשדוד, המתפקד כמדרחוב וכמרכז המסחרי של הרובע. המדרחוב תוכנן על ידי האדריכלים דן ואילנה אלרוד. זהו המדרחוב היחיד בעיר. רובע י', השוכן בדרום-מזרח העיר, הוקם בתחילת שנות ה-90 כדי לתת מענה מהיר לעלייה מברית המועצות לשעבר. כל רובעי המגורים באשדוד, תוכננו כיחידות אורבניות עצמאיות בעיר המתוכננת – כאשר כל אחת כוללת מרכז מסחרי, מרכז קהילתי, בתי ספר וגנים, קופות חולים ושירותים יומיומיים. רובע י' הוא היחיד מביניהם הכולל רחובות מהותיים אלכסוניים שאינם במתווה שתי וערב. כמו כן, הוא הרובע היחיד הכולל מדרחוב. תכנון מדרחוב הנביאים והמרכז המסחרי של רובע י' זיכה את הזוג אלרוד בפרס ע"ש פנחס אילון לתכנון אורבני. המדרחוב כולל מבנים בתכנון דוד נופר וחיים דותן. |
לשם ”אַשְׁדּוֹד” ישנן כמה משמעויות משוערות:
- גיזרון השורש א־ש־ד, מתחום הנחלים והים, בשל דמיון המילים והיות אשדוד עיר יורדי ים, בה עובר גם נחל לכיש הנשפך לים התיכון.
- לפי האקדמיה ללשון העברית, ישנה סברה נוספת – לפיה שם העיר מבוסס על השורש האכדי ת־ד־ד הקשור במדידה. לפי אותה סברה, שם העיר אשקלון (המשתייכת יחד איתה לחמש סרני הפלשתים, עם עזה, עקרון וגת), נגזר מהשורש ת־ק־ל (או ש־ק־ל). ומכאן, שתי הערים הדרומיות בארץ ישראל נקראו על שם פעולות מסחר – מדידה ושקילה.
לקריאה נוספת:
אשדוד: ערך מילוני בוויקימילון- אשדוד, בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 9 באוגוסט 2022
- יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית, 2009, עמ' 123, מסת"ב 9789654810340
מומלצי ויקיפדיה: אשדוד 
- תכנון העיר אשדוד
- היסטוריה: אשדוד העתיקה (תל אשדוד) - אשדוד ים - גשר עד הלום - חברת אשדוד - גבעת יונה - תל מור
- אתרים: רצועת החוף של אשדוד - מרכז כיוונים - מרכז קליטה בית קנדה - קריית התרבות ע"ש צילקר (מוזיאון אשדוד לאמנות - בית יד לבנים - המשכן לאמנויות הבמה - עיריית אשדוד - הארכיון לתולדות אשדוד) - המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן - המוזיאון לגבורה היהודית והשואה - מצודת אשדוד ים - מצדית אשדוד ים - אמפי אשדוד - מרינה אשדוד - קניון לב אשדוד
- מרכז קליטה בית קנדה
- תעשייה: תחנת הכוח אשכול - אלתא מערכות - מתקן התפלה אשדוד - נמל אשדוד - נמל הדרום
- תחבורה: תחבורה ציבורית באשדוד - אשדוד מטרו בס - מסוף בני ברית - מסוף ביג
- עירוניות ורחובות: רחוב רוגוזין - רחוב שבי ציון - שדרות הרצל - שדרות מנחם בגין - שדרות משה דיין - שדרות בני ברית - מדרחוב הנביאים
- ספורט מועדון ספורט אשדוד - מכבי אשדוד (כדורסל/כדורגל) - הפועל אשדוד
- אולמות: אצטדיון הי"א - אצטדיון אשדוד (עתידי)
- חינוך מרכז פסג"ה
- אמנות תיאטרון ברמוזה - ברוך וינד - מבוא הדודאים - דודי שובל (ONE LOVE) - יובל דיין
הארכיון לתולדות אשדוד – ארכיון מקוון המכיל מידע היסטורי ועדכני אודות העירספרים
- איריס גרייצר ואחרים, אשדוד: קובץ מאמרים, תל אביב-יפו: החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, עיריית אשדוד, 1976
- בועז רענן, אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול: לקט מאמרים, אשדוד: החברה להגנת הטבע, 1990
- בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000
- ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, כ.נ.ר., 1979
- מיכאל שיחור, אשדוד, עיר של טעמים: מסע קולינרי, תל אביב-יפו: שיחור, 2017, מסת"ב 9789657326640
- אריה אזולאי, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975
- משה דרור, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022
מאמרים
- דרור אסנת, "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל": פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
- נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה 57-58, 2003, עמ' 224–241, JSTOR 23710644
- ארז צפדיה, חיים יעקובי, רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט, 2007, עמ' 127–148, JSTOR 23442062
- ניסים כהן, מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו"אי-משילות": המקרה של בית החולים באשדוד, דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, מחקרים בפוליטיקה הישראלית ד, 2011, עמ' 93–123
- מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
- איילת בן אילן ואחרים, מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2017
- Max Budovitch et al, Global Case Studies: Lessons for Ashdod from around the World, קיימברידג': אוניברסיטת תל אביב, 2017 (באנגלית)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל ישראל | פורטל ירושלים | פורטל תל אביב-יפו | פורטל חיפה | פורטל היישוב | פורטל אתרי מורשת בישראל | פורטל האדריכלות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אשדוד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
| רשימת הערכים המבוקשים בנושא אשדוד | |
|---|---|
|
תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה
כובש המלפפונים • ארז האורז • Idoc07 • יודוקוליס • האשדודי • מיכאלי • Ovedc • Nizzan Cohen • Funcs • Chenspec • שלומי 12432 • Geagea