פתיחת התפריט הראשי

מרדכי (מרסל) חפץ (17 בפברואר 19302010) היה כדורסלן ישראלי, בגובה 1.89 מטר, ששיחק בעמדת הסמול פורוורד בהפועל חולון ובנבחרת ישראל. נמנה עם קבוצת כדורסלנים יהודים שעלו לישראל ממצרים ("החבורה המצרית"), והצטרפו להפועל חולון בתחילת שנות ה-50. נחשב כאחד מגדולי שחקני הפועל חולון בכל הזמנים.

מרסל חפץ
מרסל חפץ
חפץ, נבחרת ישראל, 1953
לידה 17 בפברואר 1930
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2010 (בגיל 79 בערך)
עמדה סמול פורוורד
גובה 1.89 מטר
קבוצות כשחקן
1953- 1960 הפועל חולון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ראשית ימיועריכה

חפץ נולד למשפחה יהודית באלכסנדריה, מצרים. בסוף שנות הארבעים שיחק בקבוצת מכבי אלכסנדריה, הקבוצה היהודית ששיחקה בליגה המקומית המצרית. לפי הסיפורים, מלך מצרים, פארוק הראשון, לא היה מסוגל לשאת שקבוצה יהודית מנצחת קבוצה מוסלמית, ולכן הורה שלוש שנים לאחר הקמתה לסגור את הקבוצה היהודית. אף שהקבוצה התפרקה, המשיכו חפץ ויתר השחקנים, להתאמן במועדון מקומי.

בשנת 1947 ערכו משחק אימון מול האלופה המצרית. למרות הנחיתות באימונים, ניצחו שחקני מכבי אלכסנדריה בנקודה, והכעיסה את המלך בשנית. בשנת 1949 נערכה אליפות אירופה בכדורסל 1949 בקהיר, וזומנו לנבחרת מצרים בכדורסל השחקנים היהודים אליהו עמיאל וזוזי הררי. על-פי מספר גרסאות, שעה לפני המשחק הפותח הודיע המלך פארוק, כי על שני היהודים להתאסלם, כדי לקחת חלק במשחקי הנבחרת. השניים דחו את ההצעה, והנבחרת צעדה בטקס הפתיחה ללא עמיאל והררי. הכרוז הודיע לקהל ההמום כי השניים לא משחקים עקב מחלה. בשל התקרית החליטו כל שחקני מכבי אלכסנדריה, ובכללם חפץ, על פירוק הקבוצה באופן סופי והחלו להתפזר ברחבי העולם.[1]

חפץ תחילה עבר ללונדון,[2] ובשלהי מלחמת העצמאות עלה לישראל והתיישב בעין חרוד.[3] לימים סיפר אליהו עמיאל כי לאחר שהגיע חפץ לקיבוץ, ביקשו ממנו חבריו לעבוד במשתלה, אולם חפץ לא הבין טוב, וחשב ששלחו אותו לעבוד במשטרה. הוא יצא לכביש הראשי, תפס טרמפ והגיע למשטרת עפולה. בערבית מהולה בצרפתית וקצת עברית הוא אמר לשוטרים המופתעים כי נשלח מעין חרוד לעזור בעבודה. לבסוף, באותו היום התאספו שוטרי וקציני המשטרה במגרש שליד התחנה, וקיבלו שיעור כדורסל מחפץ.[2]

תוך זמן קצר התקבצו חפץ ועולי מצריים נוספים: עמיאל, רודי ויינברג וחיים גורמזאנו והחלו להתאמן יחד בקיבוץ. עד מהרה הפכו לאטרקציה של האזור. בקיץ של אותה שנה נערך טורניר מרובע של קבוצות הפועל בירושלים, ומעט לפני הטורניר ביטלה הפועל חיפה את השתתפותה. מי שנרשמה במקומה הייתה הפועל עין חרוד, שכללה את ארבעת השחקנים המצריים ואת מאולי חייקין, אחראי על ההכשרה בקיבוץ. עין חרוד הביסה את ירושלים ב-30 הפרש, את הפועל תל אביב ב-20 ואת מעיין ברוך ב-19 בלבד. בין רגע הפכה הקבוצה לאגדה.[1]

כדורסלןעריכה

שבועיים לפני הטורניר הנ"ל, הקים מיכה שמבן, מורה להתעמלות ומאמן כדורסל וכדורעף, את קבוצת הפועל חולון. לאחר שצפה בטורניר, החליט לגייס אל הקבוצה את ה"חבורה המצרית". שמבן הגיע לעין חרוד והחל לחפש את הקבוצה המצרית, את חפץ הוא אסף מהמשתלה. לאחר שאסף את כולם, כעבור יומיים קיימו אימון ראשון במגרש של בית הספר ביאליק. כשבועיים לאחר מכן התייצבה הקבוצה למשחק נגד מכבי תל אביב, מחוזקת בעוד ארבעה שחקני הפועל מקוה ישראל, ובניהם משה (מוסה) דניאל - וניצחה את המשחק.[4]

באותן שנים, בטרם הוקמה הליגה הראשונה, הכדורסל בישראל התפזר על פני שתי ליגות: אחת של מכבי והשנייה של הפועל. הקבוצה המצרית של חולון, שכללה בנוסף לחפץ את אליהו עמיאל, רודי ויינברג, פרדי כהן, חיים גורמאזנו וסמי חודדה שלטה ביד רמה בליגה של הפועל ובליגה של מכבי הייתה זו מכבי תל אביב בהדרכתו של יהושע רוזין. הקבוצה "המצרית" מחולון הפכה לשם דבר בישראל, ומספר קבוצות החלו להעתיק את שיטת משחקה.[1] כן במהלך התקופה לקח חלק חפץ במסע נבחרת "הפועל" לאולימפיאדת הפועלים בליאז'.[5]

בקיץ 1952 יצאה נבחרת ישראל למוקדמות המשחקים האולימפיים בהלסינקי, הטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה הנבחרת. כשהסגל כלל ארבעה שחקנים שעלו שנה קודם לכן ממצרים וביניהם את חפץ, אשר נחשב כקפטן ("ראש הקבוצה כהגדרתו אז) יחד עם אברהם שניאור. חפץ הוגדר בעיתונות כ"שחקן מס' 1 במדינה".[5] מספרים שבבית המלון של המשלחת בפינלנד נפגשו השחקנים עם חבריהם לנבחרת מצרים. עם סיום המשחקים הספיקו שחקני נבחרת ישראל להתחבק עם החברים ממצרים, לתדהמת העיתונאים הזרים בשדה התעופה.[1]

 
חפץ (עומד שני משמאל) במדי הפועל חולון, 1951

עונת 1953/1954 הייתה העונה הראשונה של הליגה הלאומית בכדורסל. בהתאם לרוח התקופה, הורכבה הליגה בשיטת ה""50-50", כשמרכזי הפועל ומכבי שולחים כל אחד ארבע קבוצות, על מנת ליצור ליגה בת שמונה קבוצות. חפץ לקח חלק, במדי הפועל חולון, ב-10 משחקים וקלע בממוצע של 11 נקודות למשחק. הקבוצה עצמה סיימה את הליגה במקום ה-2.[6] בשנת 1953 השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל שנערכה במוסקבה. בעונת 1954/1955 שחזרה הקבוצה את הישגה וסיימה שוב במקום השני אחרי מכבי תל אביב. חפץ השתתף ב-22 משחקים וקלע בממוצע של 16.6 נקודות למשחק. באותה שנה השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל 1954.[7] כן בשנת 1954 ייצג את נבחרת צה"ל במשחקה נגד צרפת.[8]

 
חפץ (עומד שלישי מימין) במדי נבחרת ישראל, 1954.

בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב מבצע קדש.[1] עם זאת שוחק מפעל גביע המדינה בפעם הראשונה והפועל חולון העפילה לשלב חצי הגמר. בשלב זה הודחה על ידי הפועל תל אביב אחרי ניצחון 64:57 במשחק הראשון והפסד 46:33 במשחק השני. בשנת 1955 הצטיין חפץ במדי נבחרת ישראל בטורניר כדורסל שנערך בוורשה, כאשר קלע בממוצע של 20 נקודות.[9] בשתי העונות הבאות, החלו השחקנים המצריים בהדרגה לעזוב את הקבוצה. בעונת 1956/1957 סיימה הקבוצה במקום השביעי וחפץ קלע בממוצע של 11.3 נקודות. עונה לאחר מכן סיימה הקבוצה במקום השלישי, כשחפץ שומר על ממוצע הנקודות עם 12.9 נקודות למשחק. בשנת 1957 לקח חלק במשחקי נבחרת צה"ל.[10] כן באותה שנה השתתף במדי נבחרת ישראל במכביה החמישית.[11]

לקראת עונת 1958/1959, הצטרף לקבוצה משה דניאל[12] ויחד עם עופר אשד ועמוס קופפר-תובל היו השחקנים המרכזיים. באותה עונה סיימה הקבוצה במקום החמישי. כן הגיעה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה בכדורסל, שם פגשה את מכבי תל אביב והובילה עליה 43:37 כשנותרו שש דקות לסיום המשחק אך נקודות של מכבי בדקות הסיום העלו את מכבי ליתרון והביאו אותה לניצחון 53:47, חפץ קלע בגמר 6 נקודות.[13] את העונה הבאה, בעונת 1959/1960, פתח חפץ כמאמן/שחקן,[5] אולם לאחר 11 משחקים הוחלף על ידי אברהם שניאור.[14] הקבוצה סיימה שוב במקום החמישי, חפץ לקח חלק ב-20 משחקים וקלע בממוצע של 12.2 נקודות למשחק.[15] בסיום העונה פרש חפץ מכדורסל. בדצמבר 1961 ערכה לו הפועל חולון משחק פרידה.[16]

הישגיועריכה

חפץ שיחק שש עונות בחולון וקלע 1,255 נקודות. בנבחרת הוא רשם 21 משחקים וקלע 109 נקודות, כן השתתף בטורניר הקדם אולימפי 1952, באליפות אירופה במוסקבה ב-1953- ושנה לאחר מכן באליפות העולם בברזיל.[17]

יש הטוענים כי חפץ היה אחד הסמול פורוורדים הטובים ביותר בתולדות ישראל.[18] באוקטובר 1967 נבחר לחמישיית הכדורסלנים הטובים ביותר ב-20 שנות עצמאות המדינה, יחד עם אברהם שניאור, תנחום כהן מינץ, חיים חזן וזכריה עופרי.[19] בשנת 1974 קלע חפץ 4 נקודות במשחק ותיקים.[20] לאורך השנים עבר להתגורר בצרפת.[21] בשנת 2018 דורג על ידי אתר וואלה במקום ה-9 מבין 10 השחקנים הגדולים בהיסטוריה של חולון.[22]

מותועריכה

בשנת 2010 נפטר מרסל חפץ בגיל 79 בביתו שבצרפת.[17]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אור שקדי, יצירת מצרים, אתר וואלה, 9 באפריל 2009
  2. ^ 2.0 2.1 מנחם לס, תנו קצת כבוד להיסטוריה, אתר הופס, 12 באוקטובר 2014
  3. ^ כוחו של מרסל, למרחב, 19 באפריל 1959
  4. ^ מנחם כהן, סיפורו של אלוף: אגדה ושמה מיכה שמבן - השבוע הלך לעולמו והוא בן 93, פורסם באתר "סיפורי גבעת ברנר".
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 מי ומי?, דבר, 13 ביוני 1952
  6. ^ סיכום עונת 54–1953 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  7. ^ סיכום עונת 55–1954 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  8. ^ נקבע הרכב נבחרת צה"ל בכדורסל, חרות, 28 במרץ 1954
  9. ^ הצלחות ישראל במשחקי ורשה, קול העם, 16 באוגוסט 1955
  10. ^ כדורסלני צבא צרפת וצה"ל השלימו הכנותיהם למשחק, מעריב, 7 במאי 1957
  11. ^ הכדורסלנים לקראת המכביה, הבקר, 11 באוגוסט 1957
  12. ^ עזרת הציבור המקומי דרושה לספורטאי סניף "הפועל" חולון, דבר, 18 בינואר 1959
  13. ^ 1959: מלחמת חולון בגביע, מעריב, 3 באפריל 1986
  14. ^ כרטיס מאמן, אתר מנהלת הליגה
  15. ^ הפועל חולון עונת 1959/1960, אתר מנהלת הליגה
  16. ^ כדורסלני הפועל תל אביב יבחנו הערב שוב במשמר העמק, למרחב, 15 בדצמבר 1961
  17. ^ 17.0 17.1 יצחק ויסהוף, נפטר מרסל חפץ, ממייסדי הפועל חולון, nrg, פורסם 2 במאי 2010
  18. ^ מנחם לס, מרסל חפץ ופרדי כהן – שניים מהשחקנים הטובים ביותר בהיסטוריית הכדורסל של ישראל, אתר הופס, 27 בספטמבר 2018
  19. ^ 5 הכדורסלנים הטובים ביותר, מעריב, 3 באוקטובר 1967
  20. ^ כוכבי שנות ה-50 הפליאו שוב בחולון, מעריב, 1 בספטמבר 1974
  21. ^ מסיבת הפתעה למיכה שמבן, מעריב, 7 בינואר 1979
  22. ^ אור שקדי, רייס בין אגדות: הדירוג של גלן רייס ג'וניור בין השחקנים הגדולים של הפועל חולון, וואלה, 15 בפברואר 2018


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי)

1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • ‏8‏ ‏וינר‏‏  •‏ 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל

ישראל 
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני)

1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • ‏8‏ ‏וינר‏‏  •‏ 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל

ישראל