פתיחת התפריט הראשי

יהודה וינר

כדורסלן עבר ישראלי

יהודה (ארנסט) וינר (גפני) (נולד ב-7 בינואר 1930) הוא כדורסלן עבר ישראלי בגובה 1.78 מטר ששיחק במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל. נודע בכינויו "קָנַבּוּס".

יהודה וינר
וינר במדי מכבי תל אביב
וינר במדי מכבי תל אביב
לידה 7 בינואר 1930 (בן 89)
קטוביץ, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.78 מטר
מספר 10
קבוצות כשחקן
1950- 1957 מכבי תל אביב
הישגים כשחקן
אליפויות 3 (עונת 54–1953, עונת 55–1954, עונת 1956-57)
גביעים 1 (1956)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשם ארנסט וינר להוריו קורט ואטקה בעיר קטוביץ שבפולין. בשנת 1934, בגיל 4, עלה עם הוריו לארץ ישראל. למד בתל אביב בבית הספר בשכונת תל-נורדאו ולאחר מכן בבית הספר התיכוני למסחר. בשנת 1947 התגייס וינר לפלמ"ח ושרת בפלוגה ג' של הגדוד השלישי בחטיבת יפתח, יחד עם משה דניאל, ולחם במלחמת העצמאות.

עוד בהיותו חייל, בשנת 1950 הצטרף וינר לקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. בהמשך, כשהוקם צה"ל, עבר ליחידת אימון גופני. היחידה לא החזיקה מעמד זמן רב, ווינר קבל צו לעבור ליחידה אחרת. עקב היותו כדורסלן מצטיין, הוחלט כי יוצב בסמוך לתל אביב, כדי שיוכל לקחת חלק באימוני הקבוצה, ולפיכך, הועבר וינר ליחידת קשר של המטכ"ל ברמת גן. בשנת 1950 השתחרר מצה"ל.[1]

בתחילת שנות ה-50, טרם נוסדה הליגה הראשונה בכדורסל, הכדורסל בישראל התפזר על פני שתי ליגות: אחת של "מכבי" והשנייה של "הפועל". וינר שיחק במכבי תל אביב בהדרכתו של יהושע רוזין, אשר שלטה בליגה של "מכבי" ביד רמה. כן השתתף וינר במסע משחקים של מכבי תל אביב באירופה.[2]

בקיץ 1952 השתתף וינר במדי נבחרת ישראל במשחקים האולימפיים בהלסינקי, הטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה הנבחרת.[3] במהלך הטורנירנטש מאמן הנבחרת, מוריס רסקין את הקבוצה, בעקבות סכסוכים עם שחקנים, ובמקומו אימנו את הנבחרת אליהו עמיאל ואברהם שניאור.[4] בטורניר עצמו רשמה הנבחרת הפסדים ווינר קלע 2 נקודות.[5]

בשנת 1953 הוקמה" ועדת הכדורסל", שהודיעה על פתיחת שתי ליגות מבחן. שני המרכזים (הפועל ומכבי) התבקשו לשלוח ארבע קבוצות לליגה הראשונה ושש לשנייה. מכבי תל אביב הציגה את חמישית נבחרת ישראל, בהדרכת יהושע רוזין: וינר, אברהם שניאור, זכריה עופרי, מנחם קורמן ורלף קליין. המשחק הראשון של הקבוצה היה נגד מכבי צפון תל אביב והסתיים בתוצאה 51:18. בסיום עונת 1953/1954 בליגה הלאומית בכדורסל, זכתה הקבוצה באליפות הראשונה עם 13 ניצחונות והפסד טכני אחד, זאת לאחר ניצחון חוץ בדרבי על הפועל תל אביב 52:44. וינר רשם 12 משחקים וקלע בממוצע של 6 נקודות למשחק.[6]

בשנת 1953 השתתף וינר במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל שנערכה במוסקבה, תחת המאמן יעקב שאלתיאל. ממשלת ישראל דרשה כי לקראת הנסיעה לרוסיה בברית המועצות, יקבלו שחקני הנבחרת שמות עבריים, וכך קיבל וינר קיבל את השם "גפני".[1] הנבחרת סיימה את הטורניר במקום החמישי המכובד, לאחר שרשמה שבעה ניצחונות (שניים מהם בשל אי-הופעת נבחרות לבנון ומצרים). כן גברה הנבחרת על נבחרות מהדרג הבכיר ביבשת - בולגריה, יוגוסלביה, איטליה וצ'כוסלובקיה, וגם על נבחרתה של פינלנד. וינר שיחק 2 משחקים וקלע 6 נקודות.[7]

בעונה הבאה, עונת 1954/1955, זכתה מכבי באליפות השנייה שלה עם מאזן מושלם שכלל 22 ניצחונות. האליפות הושגה לאחר ניצחון ביתי ב"משחק העונה" על הפועל חולון 58:56, שני מחזורים לסיום העונה. וינר שיחק ב-20 משחקים וקלע בממוצע של 8 נקודות למשחק.[8]

בשנת 1954 השתתף וינר במדי נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל 1954. הנבחרת רשמה 5 ניצחונות ו-4 הפסדים, וסיימה את אליפות העולם במקום השמיני המכובד. וינר רשם 3 הופעות וקלע 6 נקודות.[9]

 
וינר (יושב ראשון מימין לשמאל), סגל נבחרת ישראל בכדורסל לאולימפיאדת הלסינקי (1952)

בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב מלחמת סיני,[10] ו-וינר נטל חלק במלחמה במסגרת חיל הקשר.[1] עם זאת, באותה עונה נערך לראשונה גביע המדינה בכדורסל שבו זכתה מכבי תל אביב, זאת לאחר ניצחון 56:50 על הפועל תל אביב במגרש אוסישקין (שלימים הוקם במקומו אולם אוסישקין) במשחק השני בסדרת בית-חוץ, כאשר וינר קלע 9 נקודות. שבוע קודם לכן ניצחה מכבי את הפועל במגרש מכבי במשחק הראשון בתוצאה 52:49, כאשר וינר קלע 2 נקודות.[11]

בעונת 1956/1957 הצטרף למכבי תל אביב תני כהן מינץ. במהלך העונה הביסה מכבי תל אביב את הפועל תל אביב, השנייה בטבלה, בדרבי בתוצאה 88:44 - הניצחון הכתיר את מכבי כאלופה בפעם השלישית, שני משחקים לסוף העונה. מאזן הקבוצה בסוף העונה עמד על 15 ניצחונות ו-3 הפסדים. וינר שיחק 8 משחקים וקלע 7 נקודות. באותה עונה לא נערכו משחקי גביע המדינה. בנובמבר 1957 עזב וינר את מכבי תל אביב וירד עם משפחתו לארצות הברית.[12]

סך הכל שיחק וינר שלוש עונות בליגה הראשונה, בהן רשם 42 משחקים וקלע 1,167 נקודות.[13] במדי נבחרת ישראל רשם וינר 21 הופעות בהן קלע 22 נקודות.[14] כן השתתף במדי הנבחרת באולימפיאדת הלסינקי 1952, אליפות אירופה 1953 ואליפות העולם 1954.

וינר נשוי לשרה ואב לשני ילדים, מתגוררים בפלורידה, ארצות הברית.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 גפני (וינר) יהודה (קנבוס), מרכז מידע פלמ"ח
  2. ^ ההולכים לאולימפיאדה, דבר, 13 ביוני 1952
  3. ^ הכדורסלנים יוצאים, על המשמר, 24 ביוני 1952
  4. ^ אליהו עמיאל, רסקין נטש את הקבוצה, על המשמר, 22 ביולי 1952
  5. ^ יהודה וינר, כרטיס שחקן נבחרת ישראל 1952, באתר פיב"א
  6. ^ מכבי תל אביב, עונת 1953/54, אתר מנהלת הליגה
  7. ^ כרטיס שחקן, אליפות אירופה 1953, אתר פיב"א
  8. ^ כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
  9. ^ כרטיס שחקן, אליפות העולם 1954, אתר פיב"א
  10. ^ אור שקדי, יצירת מצרים, אתר וואלה, 9 באפריל 2009
  11. ^ ציר זמן, ההיסטוריה, אתר מכבי תל אביב
  12. ^ קנבוס היגר.., חרות, 10 בנובמבר 1957
  13. ^ יהודה וינר, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
  14. ^ כהן־מינץ - "מלך הסלים", על המשמר, 30 במאי 1954


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי)

1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • ‏8‏ ‏וינר‏‏  •‏ 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל

ישראל 
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני)

1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • ‏8‏ ‏וינר‏‏  •‏ 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל

ישראל