פתיחת התפריט הראשי

חיים חזן (כדורסלן)

חיים חזן (20 בינואר 1937 - 21 בפברואר 1994) היה כדורסלן ומאמן ישראלי בגובה 1.89 מטרים ששיחק בעמדת הרכז, בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל. לאחר פרישתו אימן את הפועל תל אביב ושימש כעוזר מאמן נבחרת ישראל. בשנת 1999 נבחר חזן על ידי הוועד האולימפי בישראל, כספורטאי הבכיר לשנת 1962 במסגרת ערב ספורטאי היובל. בשנת 2005 נבחר חזן להיכל התהילה של הכדורסל הישראלי בכל הזמנים – מקום 21 מתוך 50.[1]

חיים חזן
Haim hazan hapoel.jpg
חיים חזן במדי הפועל תל אביב
לידה 20 בינואר 1937
פטירה 21 בפברואר 1994 (בגיל 57)
עמדה רכז
גובה 1.89 מטרים
קבוצות כשחקן
19541966 הפועל תל אביב
הישגים כשחקן
אליפויות 4 (1960, 1961, 1965, 1966)
גביעים 1 (1962)
קבוצות כמאמן
1966
1966- 1969
1970- 1972
1973- 1974
1975- 1976
הפועל חיפה
הפועל בית אלפא
הפועל תל אביב
הפועל ניר דוד
הפועל תל אביב
נבחרת ישראל בכדורסל: חיים חזן (מס' 14, שני מימין בין השחקנים בשורה התחתונה).

ביוגרפיהעריכה

ילדותועריכה

חזן נולד וגדל בשכונת שבזי ביפו. החל לשחק במועדון הנוער חסן-בק בשכונת מנשייה ביפו, וניסה להתקבל למכבי תל אביב ללא הצלחה. בהמשך נענה להצעתו של ארז לוסטיג, אחד הכדורסלנים הגדולים של הפועל תל אביב באותה תקופה, להגיע אל מחלקת הנוער של הקבוצה בצפון העיר.[1]

שחקן כדורסלעריכה

בגיל 17, הצטרף חזן לקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב בעונת 1954/1955. מדובר בעונה השנייה בלבד של הליגה הלאומית בכדורסל, לאחר שהעונה הקודמת הוגדרה כעונה ניסיונית עם שמונה קבוצות בלבד. הפועל תל אביב, שסבלה מעזיבתו של דני ארז, מלך הסלים באותה עונה לאשדות יעקב, סיימה במקום הרביעי, לאחר הפסד ביתי 68:53 למכבי תל אביב שזכתה באליפות שנייה ברציפות. חזן הצעיר לקח חלק ב-7 משחקים, וקלע בממוצע של 5.3 נקודות למשחק.[2]

בעונה הבאה 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב סכסוכים באיגוד הכדורסל בישראל, ונערכו משחקי גביע המדינה בלבד. הפועל תל אביב העפילה לגמר נגד היריבה העירונית מכבי. במשחק הדרבי הראשון שאותו אירחה מכבי, הצטיין חזן עם 9 נקודות, והפועל הפסידה בהפרש קטן 49:52. גם בגומלין הפסידה הפועל 56:60, ובכך הפסידה למכבי את הגביע.[3]

בעונת 1956/1957 המשיך סטטוס הקוו בצמרת הכדורסל הישראלי, כאשר מכבי זכתה שוב באליפות ובגביע. אולם נרשמה היסטוריה כאשר לראשונה בתולדותיה הצליחה הפועל לנצח את מכבי הבמשחק הדרבי 51–56 בסיבוב הראשון של העונה.[4] חזן אשר היה חייל באותה עת, שיחק ב-22 משחקים וקלע בממוצע של 9.1 נקודות למשחק.[5] בשנת 1957 ייצג חזן את נבחרת צה"ל בכדורסל.[6]

את עונת 1957/1958 סיים חזן במקום השני בטבלת מלך הסלים של הקבוצה, אחרי ארז לוסטיג. באותה עונה, זכתה מכבי תל אביב שוב באליפות, לאחר ששתי הקבוצות מתל אביב סיימו בשיווין בטבלת הליגה, אולם מכבי ניצחה בשובר שוויון: ניצחה את הפועל בדרבי בסיבוב הראשון 41 - 36, והפסידה בסיבוב השני רק 36 - 37.[7] גם בעונה הבאה, 1958/1959, סיימה הפועל סיימה כסגנית של מכבי. חזן העלה את הממוצע שלו ל-12.1 נקודות למשחק, ושוב סיים במקום השני בטבלת מלך הסלים של הקבוצה אחרי לוסטיג.

בשנת 1959 השתתף חזן במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1959 שנערכה באיסטנבול. מאותה האליפות זכור במיוחד מהלך של חזן, שגרם לנפילתם של חמישה כדורסלנים מנבחרת גרמניה המזרחית.[8]

עונת 1959/1960 הייתה עונת האליפות ההיסטורית של הפועל תל אביב, כאשר הקבוצה סיימה ביתרון של שתי נקודות על סגניתה מכבי תל אביב.[9] חזן קלע בממוצע של 8.8 נקודות למשחק, והיה חלק מחמישיית הקבוצה יחד עם ארז לוסטיג, אורי גוטהלף, עזרי לובושיץ וצבי לובצקי. בשנת 1960 השתתף חזן במדי הנבחרת בטורניר הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת רומא (1960).

בעונה הבאה, הפך חזן למלך הסלים של הפועל תל אביב עם 243 נקודות (ממוצע של 12.2 למשחק), והיה שותף לאליפות שנייה ברציפות של הפועל תל אביב, בזכות הפרש סלים טוב יותר מזה של סגניתה מכבי. זכור באותה עונה במיוחד הצטיינותו במשחק נגד פנאתנייקוס בסיבוב המוקדם של גביע אירופה לאלופות בכדורסל, כאשר קלע 17 נקודות.[10] כן חזן לקח חלק במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1961 שנערכה בבלגרד.

בעונת 1961/1962 אחרי שתי אליפויות רצופות, כשלה הפועל בהגנה על התואר, וסיימה במקום השלישי בלבד, אחרי מכבי תל אביב והפועל חיפה. במהלך העונה קלע חזן בממוצע 11 נקודות למשחק ב-22 משחקים. עם זאת, בעונה זו רשמה הפועל היסטוריה כאשר זכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה, אחרי ניצחון בגמר על מכבי תל אביב.[11]

בשתי העונות הבאות 1962/1963 ו-1963/1964 לא זכתה הפועל תל אביב בתארים, אך חזן המשיך להיות שחקן בכיר בקבוצה, כאשר קלע 186 נקודות ו-148 נקודות, בהתאמה. בשנת 1962 חזן נבחר ל"ספורטאי השנה בישראל".[12] בשנת 1963 השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה. בשנת 1964 לקח חלק במשחקי נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי לאולימפיאדת טוקיו (אשר נערך בז'נבה), במהלכם קלע 47 נקודות.[13]

בעונת 1964/1965 צירפה הפועל תל אביב לשורותיה שני שחקנים חדשים - דוד קמינסקי ועמי שלף. יחד איתם, היה שותף חזן לאליפות השלישית בתולדותיה של הפועל, כאשר הקבוצה רושמה את העונה היחידה בתולדותיה ללא הפסד. בעונה זו ירד חזן בממוצע הנקודות שלו ל-8.4 נקודות למשחק.[5] בשנת 1965 השתתף באליפות אירופה שנערכה באותה שנה.

העונה הבאה 1956/1966 הייתה האחרונה בקריירה של חזן. באפריל 1965 הובהל חזן לבית חולים לביצוע ניתוח, מאחר שסבל מבעיה ברגלו ונשקפה סכנה לחייו,[14] בחודש מאי שוב נותח.[15] במהלך העונה לקח חלק ב-3 משחקים בלבד. הקבוצה עצמה זכתה באליפות השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה. בסיום העונה נאלץ חזן לפרוש מכדורסל, בגיל 27 בלבד.

חזן שיחק במשך 11 עונות בהפועל תל אביב, בהן קלע 1,695 נקודות ב-178 משחקים, ממוצע של 9.5 נקודות למשחק, שמדרגות אותו במקום ה-12 בין קלעי כל הזמנים של המועדון, שלב אחד לפני ארז לוסטיג.[16] היה שותף לזכייה ב-4 אליפויות וגביע המדינה אחד.[17] במדי נבחרת ישראל קלע חזן 258 נקודות ב-50 משחקים בין השנים 1956 ל-1964, והשתתף בארבע אליפויות אירופה.[1] מנהלה המיתולוגי של הפועל, יורם "פיקו" רוזביץ, סיפר כי חזן היה אליל ילדותו, ולאורך השנים הוא נהג להסתובב עם תמונתו לכל מקום אליו הלך.[18]

מאמןעריכה

לאחר פרישתו פתח בית מלאכה לניפוח זכוכית ברחוב סלמה ביפו. בשנת 1966, אימן את הפועל חיפה באופן זמני למשחק אחד בלבד שלאחריו הוחלף במרדכי ממרן.[17] לאחר מכן הצטרף להפועל בית אלפא, לדבריו כדי להיות קרוב לבנו ארז שלמד בקיבוץ בבית אלפא.[19] בעונתו הראשונה בקבוצה 1966/1967, היא סיימה במקום העשירי בליגה, ובשתי העונות לאחר מכן במקומות ה-7 וה-8 בהתאמה.

בעונת 1969/1970 הצטרף חזן כמאמן לקבוצת נעוריו - הפועל תל אביב. סך הכל בקדנציה הזו, אימן את הקבוצה למשך 3 עונות בהן לא רשמה הצלחות משמעותיות.

לאחר המחזור השלישי של עונת 1972/1973 חתם בהפועל ניר דוד. הקבוצה בהדרכתו הפסידה 15 משחקים מתוך 22,[17] וסיימה את הליגה במקום העשירי.[20] גם בעונה הבאה רשמה הקבוצה אכזבה, סיימה במקום ה-11, נשרה לליגה השנייה[21] ובסיומה עזב חזן את הקבוצה.

לקראת עונת 1974/1975 חזר חזן להפועל תל אביב לעוד שתי עונות, בהן הקבוצה סיימה במקום ה-4 וה-3 בהתאמה. באוקטובר 1975 שישה שחקנים שבתו בטענה שחזן מתעלם מהם.[22]

לקראת עונת 1976/1977 פורסם כי חזן מועמד להפועל ירושלים,[23] אולם לבסוף חתם בקבוצת הפועל פתח תקווה/גבעתיים ששיחקה בליגה השנייה.[24] בדצמבר 1977 היה מועמד להחליף את אריה מליניאק בהפועל רמת-גן,[24] אולם בהמשך חזר בו.[25] כן היה עוזר מאמן בנבחרת ישראל.[8]

אחרית ימיועריכה

ביום 21 בפברואר 1994 הלך חזן לעולמו בגיל 57 בלבד. בנו הבכור הוא כדורסלן העבר ארז חזן, הקרוי על שמו של ארז לוסטיג.[1]

לאחר מותו, בשנת 1999 הוועד האולימפי, בחר בחזן כספורטאי הבכיר לשנת 1962 במסגרת ערב ספורטאי היובל. בשנת 2005 נבחר חזן להיכל התהילה – 50 הגדולים של הכדורסל הישראלי בכל הזמנים. הוא דורג 21 ברשימה, מקום אחד מתחת לאביגדור מוסקוביץ', ומקום אחד מעל מאיר טפירו.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ערן סלע, "חזן, חיים - אינו בחיים", אתר כדורסלע
  2. ^ סיכום עונת 57–1956 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  3. ^ סיכום עונת 1955/1956, אתר ויקיפועל
  4. ^ סיכום עונת 1956/1957, אתר ויקיפועל
  5. ^ 5.0 5.1 כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
  6. ^ "כדורסלני צבא צרפת וצה"ל השלימו הכנותיהם למשחק", מעריב, 7 במאי 1957
  7. ^ סיכום עונת 1956/1957, אתר ויקיפועל
  8. ^ 8.0 8.1 חיים חזן, ערך באתר ויקיפועל
  9. ^ יהושע נילי, סיכום עונה, דבר, 20 באוגוסט 1961
  10. ^ משה לרר, "הפועל תל אביב פנאתינייקוס 58:82", מעריב, 10 בדצמבר 1961
  11. ^ ליגה לאומית גברים – סיכום עונת 1961/1962, אתר ספסל
  12. ^ "שחקן הכדורסל חיים חזן הוכתר כ"םפורטאי השנה", חרות, 29 בינואר 1962
  13. ^ הפינה האולימפית, טוקיו 1964, חלק ב', אתר המכללה האקדמית וינגייט
  14. ^ "חיים חזן הובהל לניתוח", מעריב 25 באפריל 1965
  15. ^ "חזן אושפז שוב בבית־החולים", מעריב, 10 במאי 1965
  16. ^ קלעי הפועל תל אביב בכל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 כרטיס מאמן, אתר מנהלת הליגה
  18. ^ אורי שלף, "הכי קרוב לחיים חזן", אתר וואלה, 3 בפברואר 2009
  19. ^ "את הניצחון על הפועל חיפה ניבאתי עוד לפני המשחק", מעריב 14 בנובמבר 1967
  20. ^ סיכום עונת 73–1972 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  21. ^ סיכום עונת 74–1973 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
  22. ^ "התעלמות מוחלטת מצד המאמן", מעריב, 13 בנובמבר 1975
  23. ^ "חיים חזן עשוי לאמן את הפועל ירושלים", מעריב, 8 באוגוסט 1976
  24. ^ 24.0 24.1 חיים חזן מועמד לאמן ברמת־גן - מעריב, 4 בדצמבר 1977
  25. ^ מרדכי רוזנבלום, "חיים חזן חזר בו: לא יאמן ברמת גן", מעריב 11 בדצמבר 1977


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1959 (מקום אחד עשר)

1 שניאור • 2 חמו • 3 קסטן • 4 לין • 5 פריש • 6 אדליסט • 7 קליין • ‏8‏ ‏דר‏‏  •‏ 9 קמינסקי • 10 חזן • 11 לוסטיג • 12 בן-בסט • מאמן: עמיאל

ישראל 
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1961 (מקום אחד עשר)

1 כהן-מינץ • 2 לוסטיג • 3 שלף • 4 ברקון • 5 חמו • 6 אשד • 7 קמינסקי • ‏8‏ ‏קליין‏‏  •‏ 9 פריש • 10 הופמן • 11 חזן • 12 דר • מאמן: רוזין

ישראל 
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1963 (מקום תשיעי)

1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 גוט • 7 דר • ‏8‏ ‏קליין‏‏  •‏ 9 בן זאב • 10 הופמן • 11 חזן • 12 זייגר-זוהר • מאמן: רוזין

ישראל 
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1965 (מקום שישי)

1 כהן-מינץ • 2 אשד • 3 שלף • 4 לובצקי • 5 חמו • 6 דר • 7 גוט • ‏8‏ ‏קמינסקי‏‏  •‏ 9 פרייטג • 10 הופמן • 11 חזן • 12 שטרקמן • 13 זייגר-זוהר • מאמן: שלח

ישראל