פתיחת התפריט הראשי
חיים משה כ"ץ (משמאל), 1935, בשדות זיכרון רוטשילד ופרדס כ"ץ.

חיים משה כ"ץ (לעיתים נכתב משה חיים כ"ץ או הימן כ"ץ; 18 בדצמבר 1884 - 26 באוגוסט 1965[1]) היה פרדסן וסוחר קרקעות בארץ ישראל, מייסד שכונת פרדס כץ בבני ברק הקרויה על שמו. ב-1938 הקים, בתאום עם הארגון הצבאי הלאומי, בית ספר פרטי לטיסה, שהכשיר בשני קורסים טייסים מחברי הארגון.

תוכן עניינים

חייועריכה

כ"ץ נולד ב-1884 בפולין, בעיירה רוזאני שבפלך לומז'ה, ליצחק כ"ץ ואשתו פרידה לבית גולדברג. למד בחדר ובישיבה. ב-1903 היגר לארצות הברית, שם היה סוחר ויצרן שמלות. כ"ץ היה אב לשלושה וחבר בארגון הבונים החופשיים.

פרדס כ"ץעריכה

כ"ץ עלה לארץ ישראל ב-1926 ורכש פרדס בשטח 173 דונם על אם הדרך מתל אביב לפתח תקווה, צפונית לבני ברק. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 1929 נעקרו חלקים מן הפרדס, והחל מאוקטובר 1933 הוצעו בו מגרשים לבניה פרטית.[2] בשלב השני של הקמת השכונה, בנובמבר 1934, ניתן לה השם תל אפרים, על שם בנו של כ"ץ, אפרים (פרדי) כ"ץ.[3] ביתו של כ"ץ בשטח הפרדס הושכר ביולי 1936 למחלקת הבריאות של ממשלת המנדט, והוקם בו בית חולים ממשלתי למחלות מידבקות.[4]

זיכרון רוטשילדעריכה

ב-1934 רכש כ"ץ שטח של 400 דונם באזור ראש העין, וב-1935 פעל להקים בו יישוב בשם זיכרון רוטשילד.[5] הפעולה עוררה מחלוקת, בגלל ניסיון קודם של מועצת פועלי פתח תקווה לרכוש את אותו שטח.[6] באוגוסט 1935 הודיעה החברה על מציאת מים בקידוח באתר, ששמו הוסב ל"ראש העין"[7] ועל הקמת מבנה לדואר[8]. בתחילת 1936 נסללו במקום כבישים פנימיים בעבודות שנעשו על ידי פועלי פתח תקווה דרך מועצת פועלי פתח תקווה[9]. התוכנית לא מומשה, ככל הנראה בגלל פרוץ המרד הערבי הגדול. ב-1952 הוקם באותו מקום קיבוץ עינת.[10]

בית ספר לטיסהעריכה

ב-1938 הקים כ"ץ חברת תעופה בשם שרות ארץ-ישראל לתעופה. החברה החזיקה ארבעה מטוסים קלים והפעילה בשדה התעופה בלוד בית ספר לטיסה[11], שהתקיימו בו שני קורסים. אחד המדריכים היה בנו של כ"ץ, פרדי, שהשלים באותה שנה את הכשרתו כמדריך טיסה. בעיני השלטונות המוסד היה אזרחי, והנציב העליון הרולד מק-מייקל אף השתתף בטקס הסיום ב-21 באפריל 1939 והעניק לבוגרים את רישיונות הטיסה הראשונים שהוצאו בארץ ישראל.[12] למעשה, רוב חניכי הקורסים (וכל הבוגרים) היו אנשי הארגון הצבאי הלאומי, בפיקודו של אברהם שכטרמן.[13]

העברת רכושו לקק"לעריכה

כ"ץ פרש מעסקיו ב-1946 והעביר את רכושו בחייו לקרן הקיימת לישראל, תמורת קצבה שנתית בסך 4,000 לירות.[14] הוא לא דאג להצמיד את הסכום למדד, וב-1960 העניין הגיע לדיון בבית המשפט העליון, אחרי שכ"ץ תבע להתאים את הסכום לירידת ערך המטבע.[15]

כ"ץ נפטר בתל אביב ב-1965.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "חיים משה כץ (עדכון)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4805
  2. ^ סוכנות להתיישבות הדרום והצפון, דואר היום, 16 באוקטובר 1933 (מודעה)
  3. ^ הזדמנות בלתי שכיחה! מגרשים בתל-אפרים - פרדס כץ חלק ב', דואר היום, 5 בנובמבר 1934 (מודעה)
  4. ^ בית חולים ממשלתי למחלות מדבקות מיוחד לתל-אביב ולמושבות, דבר, 28 ביולי 1936
  5. ^ זיכרון רוטשילד באתר עמוד ענן, המדריך השיתופי לידיעת הארץ
    זכרון רוטשילד - נקודת התישבות חדשה במרכז התחברות של ארצנו ובמרכז ישובי היהודים, דבר, 19 בפברואר 1935 (מודעה)
  6. ^ הודעה ואזהרה, דואר היום, 25 בנובמבר 1934 (מודעה)
    זלמן יואלי, על "זכרון רוטשילד" שנתחלל - קרקע הוצאה מידי מתיישבים והפכה למגרשים, דבר, 22 בפברואר 1935
    "פתח תקותי", התנגדות זדונית, דואר היום, 8 במרץ 1935
  7. ^ מצאו מים, דואר היום, 9 באוגוסט 1935
  8. ^ יישוב חדש, דבר, 11 באוגוסט 1935
  9. ^ עבודות בשכונת זכרון רוטשילד, דבר, 23 במרץ 1936
  10. ^ קק"ל אינה אחראית להשתלטות משק עינת על חלקות פרטיות, מעריב, 28 בנובמבר 1958
  11. ^ בת"א ייפתה בית ספר לתעופה, הבוקר, 15 ביוני 1938
  12. ^ לפתיחה הרשמית של בי"ס לתעופה, דבר, 20 באפריל 1939
    רשיונות טיסה לטייסים עברים - טקס הפתיחה של בית הספר לתעופה בלוד, דבר, 23 באפריל 1939
  13. ^ יעקב העליון, הטייסים הראשונים, מעריב, 4 באפריל 1969,המשך
  14. ^ פרדס כ"ץ כעזבון בחיים לקה"ק, דבר, 27 בנובמבר 1946
  15. ^ יאיר דקל, גורלו של "גביר" שמסר רכושו כעזבון לק.ק.ל, חרות, 10 בספטמבר 1959
    מ. נחתומי, כ"ץ - והפרדס שנמסר לקק"ל, מעריב, 22 ביוני 1960