פתיחת התפריט הראשי

שמות רחובות בירושלים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים
רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן)
שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט הוסתר על ידי מדבקה עם כרזה לאומנית)
שלט ברחוב על שם מתנדבי חוץ לארץ (עם שגיאת כתיב), בעיר.

ירושלים היא מן הערים הגדולות והעתיקות שבמדינת ישראל ויש בה רחובות רבים ששמותיהם ניתנו ונשתנו בתקופות שונות על פי אופנות שונות. שמות הרחובות הם גם סיבה למחלוקות ולמריבות מעת לעת.

היסטוריהעריכה

הליך מתן השמות בימי המנדט הבריטיעריכה

בראשית ימי המנדט הבריטי הייתה האגודה למען ירושלים אחראית למתן שמות לרחובות בירושלים. אולם משחדלה האגודה להתקיים במהלך שנות ה-20, לא נותר גוף שהיה אחראי על מתן שמות לרחובות. בכל שכונה שהוקמה, זכו הרחובות לשמות שניתנו בידי מייסדי השכונה[1], אך הרבה מהרחובות נותרו ללא שמות. רחביה הייתה השכונה הראשונה בה נקבעו שמות באופן מסודר[2]. בשאר השכונות זוהו הרחבות בהתאם למוסדות שנמצאו ברחוב[3].

בתחילת שנות ה-30 התייעצה הממשלה עם ועד הקהילה של ירושלים על מתן שמות לרחובות בשכונות היהודיות[4]. נציגי אגודת ישראל אספו את נציגי השכונות המזוהים עמם והגישו הצעה משלהם בנושא[5]. ועד הקהילה מינה ועדה לקביעת שמות הרחובות שכללה את שמחה אסף, יצחק בן-צבי, אברהם יעקב ברור, דוד ילין, פיבל מלצר, ישעיהו פרס ושמואל קליין[6].

בספטמבר 1933 החל ועד הקהילה במתן שמות לרחובות בשכונות היהודיות, בקביעת שמות הרחובות במקור ברוך[7]. בסוף 1933 הזמינה העירייה שלטים עם שמות הרחובות ומספרי הבתים[8]. ביולי 1934 נקבעו שמות לרחובות בשכונת גאולה[9].

במאי 1935 הוחלט בעירית ירושלים להעביר את עניין קריאת השמות של רחובות שאינן בשכונות יהודיות או ערביות לוועדת הדרכים בראשות אברהם אלמליח[10]. בדצמבר 1935 התכנסה הוועדה והוחלט על הכנת מפת טיוטה שתועבר לכל חברי מועצת העיר להערות[11]. במרץ 1936 ביקשו חברי הוועדה הערבים למנות ועדת מומחים לנושא[12].

בזמן שלטון המנדט על ירושלים, היה מתח תמידי בין הדתות בעיר. גם שמות הרחובות היה נושא נפיץ[13] ולכן שלטונות המנדט ניסו להתרחק מהמחלוקת בצורה שכל הצדדים יהיו מרוצים. הדוגמה הידועה ביותר: רחוב הנביאים אשר הבריטים לא רצו לקרוא לה על שם נביא אחד אלא על שם כל הנביאים, באומרם שכל הדתות מעריכות את הנביאים. אחד הכללים שנקבעו היה שאין לקרוא רחובות על שמות אנשים חיים, ועל כן הוועדה ביקשה מרונלד סטורס וג'ון צ'נסלור לוותר על הרחובות הקרויים על שמם[14].

לאחר עזיבת הבריטיםעריכה

 
שלט הרחוב המקורי של רחוב שטראוס על גבי בית מעיין שטוב

בזמן מלחמת העצמאות, לוחמי המחתרות שינו באופן ספונטני את השמות הבריטיים לשמות יהודיים כדי לבטא את השליטה הישראלית בעיר[15]. עזרא יכין מעיד שתלה שלטים מקרטון על השלטים ברחוב המלך ג'ורג' וכתב שם "רחוב דוד המלך" דבר שזכה לתמיכה ציבורית רחבה. אחרי הקמת המדינה, עם תחילת כינון היחסים עם בריטניה, העירייה השיבה את השם לרחוב בגלל בקשת הבריטים וכך הוא קרוי עד היום[16]. עם זאת, לשם הרחוב נוסף הציון "החמישי" כדי להדגיש שהרחוב נקרא על שם המלך שבתקופת כהונתו ניתנה הצהרת בלפור ולא למלך שכיהן בימי הספר הלבן השלישי[17].

לאחר כינון עירייה עברית לירושלים, הוקמה ועדת שמות בראשות חיים סלומון בה השתתפו חלק מחברי מועצת העיר ואישים נוספים שלא מחברי מועצת העיר: יצחק בן-צבי, ישעיהו פרס, שמחה אסף ורפאל קצנלנבוגן[17]. הוועדה החליפה את שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הפך רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס, רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך וכיכר קונסטנטין סלמה (מקים שכונת טלביה) הפכה לכיכר וינגייט.[18]. רחוב סולימאן והמשכו "לואי הקדוש" שונה ל"שלמה המלך", רחוב "סטורס" היה לרחוב כורש ורחוב רטיסבון זכה לשם "שמואל הנגיד"[17].

בשנת 1955 נחלקו הדעות בעירייה לגבי קריאת שמות רחובות על שם אצ"ל ולח"י[19].

בתקופת השיחות באנאפוליס, אהוד אולמרט הקפיא את הבנייה במזרח ירושלים (כולל בניית רחובות חדשים). ועל כן, שכונות רבות שרצו להנציח אישים שחשובים להם, נאלצו 'לקצץ' קטעים מרחובות קיימים (עם שמות קיימים) ושם להנציח. לדוגמה: מרחוב סיירת דוכיפת בפסגת זאב, 'קוצץ' הקטע שבין המפגש עם כביש 60 (או שדרות עוזי נרקיס שזה כביש 1 במספור העירוני) לבין המפגש עם שדרות משה דיין כדי להיקרא על שם עמיחי פאגלין.

מקרה נדיר אך מעניין של שינוי שמו של רחוב הוא שינוי שמו של רחוב יפו ל-"רחוב ניו יורק" למשך חודש אחד, לצורך השתתפות באבלם של תושבי ניו יורק על פיגועי 11 בספטמבר.

לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר תחת עירייה אחת בשלטון ישראלי, מרבית שמות הרחובות שבשכונות הערביות שצורפו לעיר לא נשתנו.

הרשות האחראיתעריכה

מאז קום מדינת ישראל הייתה לעיריית ירושלים ועדת שמות שנבחרה מבין חברי מועצת העיר. בראשות הוועדה עומדת החל משנת 2015 סגנית ראש העיר יעל ענתבי. על פי הרפורמה שראש העיר, ניר ברקת, החל להנהיג ב-2009, ישנן שתי ועדות מייעצות שתפקידן לייעץ לוועדת השמות על שמות חדשים לרחובות בעיר. הוועדות הן חיצוניות ובלתי תלויות כדי למנוע שיקולים זרים[דרושה הבהרה]. בראש אחת מהוועדות עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל.

כל אזרח יכול להגיש הצעה על שם רחוב לעירייה. העירייה תעביר אותה לוועדות והן יתנו את האישור הסופי או שידחו את ההצעה. ועדיין, ישנם מקרים בהם הרבה אנשים בכירים בעירייה ומחוצה לה סבורים שיש לקרוא רחוב על שם אדם זה או אחר, כמו על שם ארנן יקותיאלי ולמרות מאבק בנושא, אין רחוב על שמו. מאז התחזקות החרדים בעיר קשה לקרוא שמות על שמם של אנשים שאינם אהודים על ציבור זה כגון יקותיאלי וישעיהו ליבוביץ[דרוש מקור].

בדצמבר 2017 התפרסם בעמוד הדעות של עיתון מקור ראשון מכתב מעו"ד דורון ניר צבי המציע להנציח את נשיא ארצות הברית, דונלד טרמפ, בקריאת רחוב על שמו במחווה על נאומו המכיר בעיר כבירת ישראל. כעבור שבוע התפרסמה תגובתה של יעל ענתבי, סגנית ראש העיר ויושבת ראש וועדת השמות העירונית[20]:

כיושבת ראש וועדת השמות העירונית קבעתי מספר כללים ברורים ועקרונות שאני משתדלת לא לסור מהם:

א. אין משנים את שמו של רחוב. חשבו למשל על הטרחה המרובה וההוצאות שייגרמו לתושבי הרחוב ולעסקים הקיימים בו - הודעה על השינוי לכל מי שקשור בהם, החל ממשפחה וכלה בנותני שירותים, החלפת הניירת העסקית, שינויים באתרים ברשת, החלפת שילוט ועוד. יתרה מכך, ניסיון העבר מלמד שבמקרים רבים השינוי לא נקלט בציבור: לא קוראים לשכונת טלביה קוממיות, אבו תור איננה מכונה גבעת חנניה, ומוסררה איננה ידועה כמורשה למרות ששמותיהן שונו רשמית לפני עשרות שנים.

ב. קריאת רחוב על שם אישיות יכול להתבצע רק 3 שנים אחרי מותה של האישיות. העיקרון הזה מאפשר שיפוט באמת מידה נכונה ובמבט מושכל לאחור, שבוחן אם האישיות ראויה להנצחה בירושלים. במהלך השנים, לאחר אירועים מסוימים, קיבלתי פניות רבות לשינוי שמות של רחובות וכיכרות שהתרחש בהם אירוע. ברור לכולנו שבעת שהאירוע טרי וחם קל שיקול הדעת שונה משהו 3 שנים מאוחר יותר, ולכן אני בטוחה בצדקת העיקרון הזה.

בקשר לטרמפ, מחד גיסא אין להכרתו עדיין שום ביטוי מעשי, ומאידך גיסא אין אנו יודעים מה יהיה המשך מעשיו בעתיד בעולמנו ההפכפך, הכולל עליות ומורדות בתהליך גאולת עם ישראל. עם זאת, לאור הקשר המתמשך והארוך בין מדינת ישראל לארצות הברית ובעקבות ביקורו של טרמפ בישראל, החלטנו לאחרונה לקרוא לכיכר על שמה של ארצות הברית, שייחנך בקרוב.

מקורות לשמות הרחובותעריכה

 
שלט רחוב בדרך חברון, הדרך המובילה מהעיר העתיקה דרומה.

דרכים היסטוריות מהעיר העתיקהעריכה

רחובות המובילים מן העיר העתיקה, או מרכז העיר החדשה, לערים היסטוריות מרכזיות בארץ - רחוב יפו, דרך שכם, דרך חברון, דרך בית לחם, דרך יריחו ודרך עזה.

קדושת העירעריכה

 
רחוב הנביאים, סמוך לעיר העתיקה.
 
כיכר עומר אבן כטאב, ברובע הארמני.

העיר מנציחה מגוון דמויות ונושאים שיש להם חשיבות דתית (גם אם לחלקם לא היה שום קשר עם העיר), לרוב דמויות ונושאים מהדת היהודית[דרוש מקור]. לדוגמה: ריב"ז, רמב"ן, ים סוף, שמעון הצדיק, ירמיהו וכו'. הנושא מהווה לעיתים בסיס למחלוקות בין הדתות. בתקופת המנדט, כשהיחסים היו ניצתים על כל עילה הכי קטנה, הבריטים מצאו פתרון יצירתי - שמות שכל הדתות יאהבו. הרחוב המפורסם ביותר הוא רחוב הנביאים - כל הדתות מעריכות את הנביאים.

בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים, הרחובות נקראים ע"ש דמויות קדושות לאסלאם כגון: שייח' ג'ראח, א' שייח, שולטן סולימאן (סולימאן המפואר) וכו'.

רבים מהרחובות ברובע היהודי בירושלים נושאים שמות הקשורים לבית המקדש: הביכורים, העומר, הנבל, העוגב, החצוצרות, משמרות הכהונה, ועוד.

היסטוריה של העירעריכה

לעיר יש היסטוריה בת למעלה משלושת אלפים שנה, בהן שלטו בה מגוון רחב של תרבויות ושליטים.

כמעט כל שליט מפורסם שכבש את העיר או שלט בה זכה להנצחה בשמו של רחוב, כגון: דוד המלך, כורש, יהודה המכבי, שלומציון המלכה, עומר בן אל-ח'טאב, סולימאן המפואר, אלנבי.

היסטוריה של עם ישראלעריכה

 
שלט רחוב אבן עזרא, בפינת רחוב הרמב"ן בשכונת רחביה.

רחובות בשכונות העיר נקראו ע"ש אישים ומושגים בתולדות העם היהודי: רחל אמנו, יוחנן מגוש חלב, ביתר, עין גדי. בשכונת בקעה נקראו רחובות על שם שנים עשר שבטי ישראל: ראובן, נפתלי, לוי ואישים נוספים מהתנ"ך.

הציונות ומדינת ישראלעריכה

 
שלט רחוב פלוגת הכותל, ברובע היהודי.

העיר מנציחה אישים, ארגונים ומקומות הקשורים בתולדות הציונות כגון: קרן היסוד, הרצל, ז'בוטינסקי, קק"ל, בזל. רחובות רבים בעיר קרויים ע"ש אישים מן החיים המדיניים בישראל, כגון: מנחם בגין, לוי אשכול, יצחק רבין, דוד בן-גוריון.

רחובות רבים, במיוחד בשכונות שנבנו בעיר לאחר מלחמת ששת הימים (רמות אשכול, הגבעה הצרפתית, פסגת זאב), נקראים על שם אירועים הקשורים במלחמה זו ומלחמות אחרות: ששת הימים, ים סוף, מפרץ שלמה, מעבר המיתלה. רחובות אחרים בשכונות אלו נקראו ע"ש מפקדי צה"ל, חילותיו ויחידותיו: משה דיין, עוזי נרקיס, חיל האוויר, חיל החימוש, סיירת דוכיפת, גדוד מכמש.

בשכונות ותיקות יותר (קריית שמואל, קטמון, ארנונה) נקראו רחובות ע"ש מחתרות מתקופת היישוב ומקומות ואירועים ממלחמת העצמאות: הפלמ"ח, ניל"י, החי"ש, השיירות, המצור, בית הערבה.

רחובות בשכונות שהוקמו בשנות החמישים (קריית היובל, קריית מנחם) נקראו לכבוד מדינות ידידותיות למדינת ישראל: בוליביה, וולטה עילית, אורוגוואי, קוסטה ריקה, מקסיקו.

אנשי ירושליםעריכה

רחובות רבים בעיר - למעשה רוב הרחובות בה - נקראו ע"ש אישים. חלקם קשורים בתולדות המדינה, כמפורט לעיל, ורבים מהם קשורים בתולדות העיר.

בוני העיר - משה מונטיפיורי, נחלת שבעה (ע"ש שבעת בוניה של השכונה בה עובר הרחוב), שלמה פרנקל, זלמן בראשי וכו'.

ראשי העירייה - דניאל אוסטר, יצחק קריב, מרדכי איש שלום ואח'

רבני העיר - הרב שמואל סלנט, הרב קוק, הרב בצלאל ז'ולטי ואחרים.

חנה רחל מלודמיר - בעקבות התנגדות החרדים לשם "הבתולה מלודמיר" נקבע ששם הרחוב יהיה "חנה רחל מלודמיר".[21]

נושאים אחריםעריכה

ישובים - כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים, באר שבע, אילת וכו'.

פירות וצמחים - זית,[22] תפוח, דקל, שקד, אגוז וכו'.

בעלי חיים (למשל ברחובות החדשים של שכונת מלחה) - הנמר, הדישון, האייל, הכפיר.

שכונות חרדיות - בירושלים במתחם השכונות החרדיות הממוקמות בעיר נתנה הרשות לבחירת שמות מנושאי היהדות כמו שמות רחובות תרי עשר, רבנים ושמות מקראים. בין היתר ניתן למצוא רחובות כמו עונג שבת, בעל התניא, עבודת ישראל, מאה שערים ועוד.

הקשר בין שמות הרחובות לשכונותעריכה

יש קשר בין שמות רחובות לשכונות בהם מצויים הרחובות. קשר זה נובע מ:

  • הצורך לרצות את האוכלוסייה המקומית, כמו שמות מנהיגים חרדים בשכונות חרדיות (רחובות כמו שמואל שאולזון, הרב משה זאב פלדמן, מעגלי הרי"מ לוין).
  • שכונות שונות נבנו בתקופות שונות בעת שהיו אופנות שונות למתן שמות לרחובות.
  • בדרך כלל לא מקובל בישראל לקרוא שמות של רחובות על שם אנשים שעדיין בחיים. לכן רחוב הקרוי על שם אדם יסלל לרוב אחרי מותו ויימצא פעמים רבות בשכונה שנבנתה לאחר מותו.
  • יש הצורך לקבץ שמות עם קשר אסוציאטיבי זה ליד זה כדי לתת לאנשים רמז היכן לחפש רחובות אלה.

יוצאי דופן מעניינים:

  • בשכונת רחביה כמעט כל הרחובות קרויים על שם אנשי רוח יהודים ספרדים מימי הביניים. אחד מיוצאי הדופן הבודדים הוא רחוב מנחם אוסישקין (לא איש רוח מימי הביניים) שנקרא עד אז רחוב יהודה הלוי.[23]
  • רחוב ראול ולנברג נפרץ במרכז העיר בשנות השמונים, באזור שנבנה בתקופה הבריטית ונקרא על שמו של ולנברג בשל הצורך לקרוא על שמו רחוב באזור מרכזי ובולט ולא בשכונה צדדית.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מעוז עזריהו, על שם ­- היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הערבוביה שבקביעת השמות לרחובות, הארץ, 13 בנובמבר 1930
  2. ^ ברחביה, הארץ, 10 בנובמבר 1925
  3. ^ בתוככי ירושלים - רחובות העיר, הארץ, 19 באוגוסט 1934
  4. ^ פעולותיו של ועד הקהלה בירושלים, דבר, 30 באוקטובר 1932
  5. ^ על שמות הרחובות, הארץ, 27 בינואר 1933
    באגודת ישראל, דואר היום, 30 בינואר 1933
  6. ^ קביעת שמות לרחובות ירושלים, דואר היום, 27 בינואר 1935
  7. ^ שמות לרחובות בשכונות העיר, דואר היום, 4 בספטמבר 1933
  8. ^ שלטים לרחובות, דואר היום, 19 בדצמבר 1933
  9. ^ שמות לרחובות בשכונת גאולה, דואר היום, 10 ביולי 1934
  10. ^ מועצת עירית ירושלים בעבודתה, דואר היום, 5 במאי 1935
  11. ^ סוף סוף שמות לרחובות ומספרים לבתים, דואר היום, 25 בדצמבר 1935
  12. ^ על שמות לרחובות בירושלים, דבר, 18 במרץ 1936
  13. ^ חוסר אחריות חדש של עירית ירושלים, דואר היום, 23 באוקטובר 1934
  14. ^ יבוטל רחוב סטורס בירושלים, המשקיף, 12 באפריל 1946
  15. ^ אנשי לח"י שינו שמות רחובות בירושלים, המשקיף, 12 במרץ 1948
  16. ^ למעשה, ישנם בירושלים שלושה רחובות הקרויים על שם דוד המלך, רחוב המלך דוד, רחוב דוד בשכונת הבוכרים ורחוב דוד ברובע היהודי
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 שמות לרחובות בירושלים, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בספטמבר 1949
  18. ^ דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.
  19. ^ מתנגדים לקרוא רחובות על שם אצ"ל ולח"י, הצופה, 31 בינואר 1955
  20. ^ מקור ראשון, 22.12.2017, עמ' 15
  21. ^ ציפי מלכוב, הבתולה שחוללה סערה בעירייה, באתר mynet‏ ירושלים, 30 בספטמבר 2014
    ציפי מלכוב, ניצחון חרדי בירושלים: רחוב בלי בתולה, באתר mynet‏ ירושלים, 17 בנובמבר 2017
  22. ^ זהו שם הרחוב הנפוץ ביותר בישראל - קיים בכ-127 רשויות.
  23. ^ ראו: תום שגבמה רוצים ממנחם אוסישקין, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2007; אנשיל פפרהאם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2007