משה רוזנבליט
ר' משה רוזנבליט (19 בינואר 1890 – 3 בדצמבר 1989) היה ממקימי "כפר גדעון" ובוני ירושלים.
 | |
| לידה |
19 בינואר 1890 יאסינה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בדצמבר 1989 (בגיל 99) |
| פרסים והוקרה |
יקיר ירושלים (1978) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד ביאסין שבהונגריה בכ"ז טבת תר"ן - 1889 לאביו מנחם ולאמו טובה לבית רוזנטאל.
בשנת 1911 נשא לאישה את רחל בת עקיבא ספיר.
למד אצל רבי ישעיהו זילברשטיין מחבר ספר"מעשה למלך" על רמב"ם שהסמיך אותו לרבנות ואצל ר' משה בן עמרם בעל "ערוגות הבושם".
את השכלתו הכללית רכש בבית ספר תיכון ולאחר מכן "כאוטודידקט", למד שפות זרות וקנה חכמה ודעת בתחומים רבים ושונים. בבודפשט למד אצל ר' אברהם פרנקל שהיה "סינטור" בבית המחוקקים ההונגרי.
המציא שעשוע לילדים ובני נוער בצורת דגם של בית המקדש וכליו, שהילדים נתבקשו להרכיב מקוביות עץ על פי שיטת הלגו,(הדגם מוצג עתה בלונדון)ו בנוסף הדפיס מדריך מדעי-טכני המבוסס על המקורות תנ"ך, תלמוד, רמב"ם, מפרשי המקרא, יוסיפון ואחרים, בין היתר בפתח דבריו כתב:"דורנו שזכה לראות בהגשמה חלקית של חזון הנביאים, החזרת בעלותינו על חלק גדול מארצנו והנס של קיבוץ גלויות, רשאי הוא לצפות גם לבנין בית המקדש על מכונו".
בשנת 1923 קנה בפרנקפורט קרקע להייתשבות בארץ ישראל, אך מהעניין יצא מפח נפש, וב-1925 עלה ארצה והישב עם עולים חרדיים מטרנסילבניה על אדמת המושב כפר גדעון, ועבד שם בתור איכר עד המשבר בסוף 1927. אז עבר לירושלים והתמסר לעסקי גאולת קרקעות, מסחר ותעשייה. קנה את הספינה "גלים", שעלתה ב-1939 על שרטון במרסינה שבטורקיה. ב-1940 הביא מסודאן משלוח בקר לשחיטה, בעקב חסימת דרכי ההובלה מארצות הבלקן לרגל המלחמה. בשנות 1934–1940 עסק והשתתף בגאולת קרקעות: בירושלים - אדמת השכונות מולדת, שכונת אלישר, הדר ירושלים, חלט חוסייני, כרם יצחק, השחר, המשך, שכונת היהלומנים, וכן קריית רמבם במפרץ חיפה ואדמת חניתה.
הוא פתח בית חרושת ליהלומים, שבו הכשיר מבחינה מקצועית והעסיק כמאתיים וחמישים יתומים מבית היתומים דיסקין.
הקים בית חרושת לשוקולד וממתקים, מפעל למרצפות עוד מפעל-לצמר פלדה בית חרושת לנרות, משק תרנגולות מטילות בגבעת שאול ב', גאל אדמות "תל ארזה" והקים עליהן את האזור התעשייתי הראשון.
יסד קופת גמ"ח, הכשיר צעירים לעבודה כסופרי סת"ם למען יתפרנסו בכבוד ולא יזדקקו לקופת הצדקה, הפך את ביתו לביכ"נ בשביל מתפללים ספרדיים במקום מגוריו, שלא היה להם ביכ"נ משלהם. פעל ברוח נדיבה עבור זקנים וגלמודים, ובני נוער עזוב וקשי-יום, שמצאו בו משענת נאמנה בכל עת.
רוזנבליט נפטר בה' בכסלו תש"ן בגיל 101[1].
פרסים עריכה
בשנת ה'תשל"ט - 1979 קיבל אות "יקיר ירושלים".[2]
כאשר ועדה ציבורית - עירונית באה להמליץ להעניק לר' משה רוזנבליט אות הכבוד של "יקיר ירושלים", היא הגדירה אותו "כאיש המעשה, שתשעים שנות חייו רצופות פעילות מבורכת, יוזמה ותושיה למופת". עוד סיפרה הוועדה: כי בשנות חייו היו עליות ומורדות, והוא טעם טעמו של עושר רב וידע גם טעמה של דלות, לעיתים עסקיו פרחו ושגשגו ולעיתים התמוטטו וכל עושרו אבד, אך תמיד השכיל להתאושש ובכוחות משנה שב ובנה את עצמו וקיים הלכה למעשה דברי חז"ל "איזהו עשיר, השמח בחלקו".
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "משה רוזנבליט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2199
הערות שוליים עריכה
- ^ ישראל שפירא, מייסד ה'מחנה' שהפסיד ממון רב בהת.., באתר כיכר השבת, 2020-06-18
- ^ יקירי ירושלים - 1967 עד 2003, עיריית ירושלים