פתיחת התפריט הראשי

משפחת פרלינגהויסן (Frelinghuysen) היא משפחה בעלת שורשים עמוקים בקהילה הפרוטסטנטית יוצאת הולנד בארצות הברית, בניה היו ממנהיגי קהילה זו ודמויות חשובות בפוליטיקה, בעסקים ובעולם האקדמי בארצות הברית בכלל ובניו ג'רזי בפרט. אבי המשפחה, תאודור יעקובוס פרלינגהויסן (1691–1747), כומר יליד פריזיה המזרחית היגר לארצות הברית בשנת 1720 והשתקע בניו ג'רזי, דאז מושבת כתר בריטית. ב-1766 יסד בנו, ג'ון (יוהנס) פרלינגהויסן (1727–1754) את קווינס קולג', שהיה הגרעין לאוניברסיטת ראטגרס, המוסד האקדמי בו למדו ולימדו רבים מבני המשפחה. מבין צאצאיו, ארבעה כיהנו כסנטורים, פרדריק פרלינגהויסן כיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית (1881-1885) ודודו, תאודור פרלינגהויסן היה מועמד המפלגה הוויגית לכהונת סגן נשיא ארצות הברית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1844. במחקר משנת 2009 דורגה המשפחה כשושלת השביעית בחשיבותה בארצות הברית[1].

פרדריק פרלינגהויסן (1753–1804)עריכה

 
פרדריק פרלינגהויסן

היה בנו של ג'ון (יוהנס) פרלינגהויסן, קצין במלחמת העצמאות של ארצות הברית ומייג'ור גנרל במרד הוויסקי (1794). כיהן כציר בקונגרס הקונטיננטלי וסנאטור מטעם ניו ג'רזי (1793-1796). יחד עם רעייתו גרטרוד שנק היו לו שלושה בנים, ג'ון-פרדריק, תאודור ופרדריק ושתי בנות, קתרין ומריה[2].

ג'ון-פרדריק פרלינגהויסן (1833–1776)עריכה

למד משפטים בקווינס קולג', מ-1797 כיהן כעורך דין. בשנים 1805-1814 ו-1815-1820 כיהן כשופט בבית דין למקרקעין. במלחמת 1812 שירת במיליציה של ניו ג'רזי בדרגת בריגדיר גנרל. אביהם של פרדריק (1818-1891), תאודור (1814-1898) ואליזבת לה גרג' קנדי (Elizabeth La Grange Kennedy; 1816-1891)‏[3].

ג'וזף שרמן פרלינגהויסן (1869–1948)עריכה

 
ג'וזף שרמן פרלינגהויסן (האב)

בנו של פרדריק, נכדו של ג'ון-פרדריק. לחם במלחמת ארצות הברית-ספרד ופעל בתחום הביטוח. בשנת 1905 נבחר לסנאט של מדינת ניו ג'רזי ובשנת 1909 נבחר לנשיא הבית. סנטור רפובליקני מטעם ניו ג'רזי בשנים 1917-1923. הסנטור הראשון ממדינתו שנבחר ישירות, לפי התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית. באחוזתו נחתמה החלטת הנשיא וורן הרדינג על סיום כל מעורבות אמריקנית במלחמת העולם הראשונה[4].

ג'וזף שרמן פרלינגהויסן הבן (1912-2005)עריכה

בנו של ג'וזף שרמן, בוגר לימודי משפטים באוניברסיטת פרינסטון (1934). במהלך מלחמת העולם השנייה שירת כקצין ארטילריה בצפון אפריקה. ב-23 בנובמבר 1942 נשבה ונאסר במחנה שבויים באיטליה. ב-23 בספטמבר 1943 נמלט ממחנה השבויים והצליח לחצות את הקווים עד שניצל על ידי הצבא הבריטי כחודשיים לאחר מכן. את חוויותיו תיעד בספר Passages to Freedom[5]. לאחר מכן השתלב בעסקי הביטוח של משפחתו[6].

תאודור פרלינגהויסן (1787-1862)עריכה

  ערך מורחב – תאודור פרלינגהויסן

למד משפטים בקולג' ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון), כאשר אחד ממוריו היה אחיו, ג'ון. כיהן כתובע הכללי של מדינת ניו ג'רזי וכסנטור והיה מועמד המפלגה הוויגית לסגן נשיא ארצות הברית לצד המועמד הנרי קליי במסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1844. כן כיהן כנשיא אוניברסיטת ניו יורק (1839-1850) ונשיא אוניברסיטת ראטגרס (1850-1862). ב-1809 נשא לאשה את שרלוט מרסר. ב-1820, עם מות אחיו, פרדריק פרלינגהויסן, אימצו פרלינגהויסן ורעייתו, שהיו חשוכי ילדים, את בנו בן ה-3, פרדריק תאודור פרלינגהויסן.

פרדריק תאודור פרלינגהויסן (1817-1885)עריכה

  ערך מורחב – פרדריק פרלינגהויסן

בנו של פרדריק ובנו המאומץ של תאודור, אחיו. בשנת 1839 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת ראטגרס והחל לעבוד במשרד של דודו. עסק בעריכת דין, בין היתר, עבור חברת הרכבות של ניו ג'רזי וחברות מסחריות גדולות אחרות. בשנים 18611867 כיהן כתובע הכללי של מדינת ניו ג'רזי ובשנים 18661869 ו-18711877 כיהן כסנאטור של ארצות הברית. היה חבר בחבר האלקטורים שהחליט על עריכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1876. בשנים 18811885 כיהן כמזכיר המדינה בממשלתו של הנשיא צ'סטר ארתור.

יחד עם רעייתו מתילדה אליזבת' גריסוולד (Matilda Elizabeth Griswold) היו לו שלושה בנים, פרדריק (1848–1924), ג'ורג'-גריסוולד ותאודור (1860-1931) ושלוש בנות, מתילדה, שרה ולוסי.

ג'ורג'-גריסוורד פרלינגהויסן (1851–1936)עריכה

בוגר אוניברסיטת ראטגרס (1870) ולימודי משפטים באוניברסיטת קולומביה (1872), עורך פטנטים בניו ג'רזי וניו יורק. ב-1881 נשא לאשה את שרה, נכדתו של פיטר בלנטיין, בעלי מבשלת השיכר בלנטיין (Ballantine). פרלינגהויסן השתלב בחברה והפך לנשיאה[7].

פטר הוד בלנטיין פרלינגהויסן השני (1916-2011)עריכה

נכדו של ג'ורג'-גריסוורד (בן בנו פטר הוד בלנטיין הראשון). חבר המפלגה הרפובליקאית, ציר בית הנבחרים של ארצות הברית (קונגרסמן) מטעם ניו ג'רזי בשנים 1953-1975. במלחמת העולם השנייה שירת במודיעין הצי בדרגת לוטננט. בוגר פרינסטון וייל (משפטים) ואוניברסיטת קולומביה (היסטוריה), חבר צוות החשיבה לרפורמות בממשל שכינס הארי טרומן בראשות הרברט הובר. כרפובליקאי מתון תמך בחוק זכויות האזרח (1964). בשנות השישים נסחט ואולץ לשלם 50,000$ על מנת למנוע הפצת האשמות על מעורכותו בניצול מיני של קטינים למרות ששיתף פעולה עם ה-FBI לתפיסת הפושעים, דבק בו רבב והנהגת בית המחוקקים הדיחה אותו ממושבו בוועדת הכוחות המזוינים של הקונגרס[8]. לאחר פרישתו מהקונגרס היה חבר בחבר הנאמנים של הגנים הבוטניים של ניו יורק ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות[9][10].

רודני פרלינגהויסן (1946-)עריכה
 
רודני פרלינגהויסן

בנו של פטר הוד בלנטיין פרלינגהויסן, חבר המפלגה הרפובליקאית, ציר בית הנבחרים של ארצות הברית מאז 1995 מטעם ניו ג'רזי. ותיק מלחמת וייטנאם, בעל מדליית הצטיינות של צי ארצות הברית על שירותו[11][12].

סוזי (אסטל) פרלינגהויסן (1911-1988)עריכה

בתו של פרדריק פרלינגהויסן (1848–1924), נכדתו של מזכיר המדינה, פרדריק תאודור פרלינגהויסן, אמנית אבסטרקט וזמרת אופרה. הושפעה מפאבלו פיקאסו, ז'ורז' בראק, חואן גריס ופרנאן לז'ה, יצרה בתחום הקוביזם והציגה יחד עם בעלה ג'ורג' ק.ל. מוריס במגוון תערוכות של קבוצת ציירים מניו יורק שנקראו "הקוביסטים של שדרת פארק" (Park Avenue Cubists)[13]. בשנת 1947 פתחה בקריירה של זמרת סופרן והופיעה על במת האופרה של ניו יורק בתפקידים ראשיים באופרות אריאדנה מנקסוס וטוסקה[14].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה