המשפט הקונטיננטלי

המשפט הקונטיננטלי (Civil law), נקרא גם המשפט האזרחי (אין לבלבל בינו לבין הענף המשפטי המכונה "משפט אזרחי") או המשפט הרומנו-גרמאני הוא שיטה משפטית שבסיסה במשפט הרומי, ובמיוחד בקובץ החוקים הנקרא קורפוס יוריס קיוויליס, שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון והתפתח בזמן ימי הביניים. המשפט הקונטיננטלי מתאפיין בין היתר בקודיפיקציה של המשפט. השיטה נהוגה במספר רב של ארצות בעולם, בייחוד באירופה היבשתית, אך גם בקוויבק, בלואיזיאנה, ביפן, במדינות ברית המועצות לשעבר ובארצות אמריקה הלטינית.

שיטות משפט ברחבי העולם

סברה נפוצה משייכת את סקוטלנד בטעות לשיטת משפט זו, אך ארץ זו פיתחה מאז שנת 1707 שיטת משפט מעורבת שיסודותיה אומנם נעוצים במשפט הקונטיננטלי, אך בתי המשפט באנגליה היוו ערכאה עליונה שפירשה את המשפט הסקוטי ברוח המשפט האנגלי.

במדינות רבות בארצות הברית, במיוחד במדינות במערב ודרום מערב ארצות הברית, החוק בנושאים של זכויות מים ודיני אישות מושפע במידה רבה מהמשפט הקונטיננטלי, בשל ההשפעה הספרדית והצרפתית באזורים אלו.

המשפט הקונטיננטלי הוא אחת משתי שיטות המשפט הנפוצות ביותר בעולם. נהוג להציגו כשיטה נפרדת, ובמידת־מה מנוגדת, למשפט המקובל (common law).

המשפט הקונטיננטלי מול המשפט המקובל

שורשיו של המשפט הקונטיננטלי במשפט הרומי, ובמיוחד בקובץ החוקים הנקרא Corpus Juris Civilis שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, והתפתח במהלך ימי הביניים. המשפט הקונטיננטלי מתאפיין בין היתר בקודיפיקציה של המשפט. קודיפיקציה היא הנטייה לערוך את החוקים בקבצים שניתן למצוא בהם תשובה לשאלות משפטיות שעולות.

לעומת זאת, שיטות המשפט המקובל, הנחשב לשיטת המשפט המתחרה במשפט הקונטיננטלי, מסתמכות על התקדים, המסורת והמנהג כבסיס ראשוני לאיתור המקור המשפטי המחייב לפתרון שאלה מסוימת. המשפט המקובל נהוג במיוחד בארצות דוברות אנגלית, במושבות לשעבר של אנגליה ובארצות חבר העמים הבריטי.

אף על פי שהמשפט הקונטיננטלי טקסטואלי יותר מהמשפט המקובל המבכר את המסורות, התקדימים וההלכות, בכל זאת יש במשפט הקונטיננטלי חשיבות כמעט פורמלית לאקדמיה בעיצוב אופיו ורוחו של החוק, לעומת המשפט המקובל בו לאקדמיה יש בעיקר משמעות מחקרית.

היחס למדינה והמשפט – על פי המשפט המקובל, המדינה היא דבר שלילי ומסוכן והמשפט מגן על החברה מפני המדינה. לעומת זאת, על פי המשפט הקונטיננטלי, המדינה היא דבר חיובי, המביא ליציבות ומאפשר לחברה להתקיים על ידי אכיפה של עקרונות הצדק והשוויון.

הביטוי במשפט – במשפט המקובל זוהי מערכת אוניטרית (יחידנית) העוסקת בכל, במשפט הקונטיננטלי קיימות פירמידות שונות המייצגות את האינטרס המדיני.

מקור ההבדל בין שיטת המשפט המקובל והמשפט הקונטיננטלי הוא בעובדה כי המשפט האנגלי התפתח מן המשפט השבטי שקדם לקבלת הכתב, ויצר מסורת עתיקה ובלתי כתובה לפיה דנו בתי המשפט הבריטיים במשך מאות בשנים, בעוד שהמשפט הקונטיננטלי הסתמך על מסורות המשפט הרומי והמשפט הכנסייתי שהסתמכו על מקורות בכתב.

ארצות המשפט הקונטיננטלי נוהגות להשתמש בשיטה האינקוויזיטורית, שבה יש לשופט תפקיד פעיל באיתור הראיות הרלוונטיות למשפט וסמכויות נרחבות באיתור הראיות וחקירת החשודים. ארצות המשפט המקובל משתמשות בשיטה האדברסרית לפיה השופט הוא בעל תפקיד סביל, והוא שומע רק את הראיות שמביאים הצדדים בפניו.

במשפט המקובל מושם דגש על פרוצדורה והסדר נשמר בקפידה, לעומת המשפט הקונטיננטלי, שמאופיין בפחות הקפדה על פרוצדורה והשופט רשאי לקבל את כל הראיות כל עוד הן אינן פוגעות בזכויות האדם, ורשאי לשאול את כל השאלות הרלוונטיות (הראיות מנוקדות).

כמו כן, קיים הבדל מבחינת החשיבה הבסיסית: במשפט המקובל הגישה היא פרקטית, והדבר מקבל ביטוי בכך שהפרקליטות יכולה, למשל, להימנע מלהגיש כתב אישום אם היא סבורה שלא צפויה הרשעה, ויכולה גם להגיע להסדרי טיעון עם החשוד או הנאשם. לעומת זאת, במשפט הקונטיננטלי תמיד מוגש כתב אישום, לרוב לא נחתמות עסקאות טיעון, והודאות באישום רלוונטיות רק לאחר שבית המשפט מוכיח את האשמה.

במקור הייתה במרבית מדינות אירופה שיטה קונטיננטלית אחידה למדי, אך עם התפתחות הלאומיות במאות ה-17 וה-18, ובזמן המהפכה הצרפתית אימצו מדינות שונות קודים שונים. בצרפת למשל נעשה שימוש בקוד נפוליאון, שאימץ רבים מרעיונות הנאורות. קודים נוספים בעלי חשיבות היסטורית הם הקודים הגרמני ושווייצרי. רבים סבורים כי לשיטת המשפט הקונטיננטלית תפקיד חשוב בהתבססות הקומוניזם במזרח אירופה, שכן זוהי שיטה הנוחה לאימוץ ומשום שחלק מן הקוד כולל רעיונות מרקסיסטים.

אין למעשה מדינה בעולם המשתמשת באחת משיטות המשפט בצורתה הטהורה. כך למשל, המדינות הנוהגות על פי המשפט המקובל עורכות לרוב קודיפיקציה של החוקים בהן; ומנגד, בצרפת, המדינה המזוהה ביותר עם המשפט הקונטיננטלי, קיים שימוש רב בתקדים ככלי משפטי.

מדינת ישראל והמשפט הקונטיננטלי

בארץ ישראל, בתקופת השלטון העות'מאני, הייתה נהוגה שיטת משפט שניתן להתייחס אליה כקונטיננטלית. החיקוק העיקרי בדיני הממונות היה המג'לה שהוא קובץ דינים איסלאמי בהשפעה צרפתית. על אף שהטורקים עצמם ביטלו את המג'לה בשנת 1926 לטובת הקוד השווייצרי המתקדם, הייתה המג'לה נהוגה במידת מה במשפט הישראלי עד ביטולה הסופי בשנת 1984.

עם קבלת המנדט הבריטי בשנת 1917, השאירו הבריטים את המשפט הנהוג בארץ על כנו. עם זאת קבע דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (בסימן 46) כי במקרה שלא ניתן למצוא תשובה לשאלה מסוימת בחוק הטורקי, יש לפנות אל המשפט המקובל ואל דיני היושר האנגליים. "צינור" זה לקבלת דיני המשפט המקובל הפך לרחב יותר ויותר, עד שניתן לומר שעם סיום המנדט, בשנת 1948, הייתה ארץ ישראל בעלת משפט קרוב יותר לשיטת המשפט המקובל, מבחינת השימוש בתקדים ככלי עיקרי למציאת הכלל המשפטי הנוהג במקרה מסוים, ומבחינת קבלת השיטה האדברסרית (עם חריג אחד בולט – חבר המושבעים שאינו נהוג בארץ).

עם הקמת המדינה בשנת 1948, חוקקה מועצת המדינה הזמנית את "פקודת סדרי השלטון והמשפט", והשאירה את המשפט הקיים על כנו "בשינויים המחויבים מהקמת המדינה". אך המחוקקים הישראלים החלו במלאכת חקיקה שהושפעה רבות מהמשפט הקונטיננטלי, בעיקר מהקודקס הגרמני, והשופטים הישראלים החלו במלאכת פרשנות. יחד, יצרו המחוקקים והשופטים משפט ישראלי ייחודי, במיוחד בכל הנוגע לדיני הממונות.

ציון דרך בהינתקות אופיו של החוק הישראלי מאופיו של המשפט המקובל, התרחש בשנת 1980 עם חקיקת חוק יסודות המשפט הקובע כי במקרה שקיים חסר בדבר חקיקה יושלם החסר על ידי היקש ואם לא על ידי היקש על ידי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל – אנלוגיה כמעט מדויקת לחוק המקביל במדינות קונטיננטליות רבות, ובניגוד לשיטת המשפט האנגלית שהייתה נהוגה לפי סעיף 46 לדבר המלך במועצה, אשר הייתה פונה במקרה זה למסורות, לתקדימים ולהלכות.

שיטת המשפט הישראלית כיום היא שיטה מעורבת שלא ניתן לשייכה לאחת מהאסכולות האחרות. מחד גיסא, בדומה למשפט המקובל, גם בישראל המנועים העיקרים לקידום הדין הם התקדים והשיטה האדברסרית, בה השופט אינו מקבץ את הראיות בעצמו, אלא מקבלן מהצדדים עצמם. מאידך גיסא, בדומה למערכת הקונטיננטלית, גם בישראל אין מושבעים. בתחום המהותי, מושפעים הענפים השונים של המשפט הישראלי ממערכות משפטיות שונות: כך למשל דיני הנזיקין והעונשין הישראלים דומים יחסית לדיני המשפט המקובל, בעוד שחלקים רבים מדיני החיובים הישראלים, כולל דיני החוזים, מושפעים גם מהמשפט הקונטיננטלי. בתחומים אחרים, כמו דיני המשפחה ואפילו היבטים מסוימים מהמשפט החוקתי, שונה הדין הישראלי באופן מהותי משתי מערכות משפטיות אלו.

נקודות ציון בהיסטוריה של המשפט הקונטיננטלי

• המקור הקדום ביותר הידוע כיום למשפט הקונטיננטלי הוא שנים עשר הלוחות. החוקים באו כתוצאה של מחלוקות בין הפלבאים והפטריקים שבעקבותיהן החליטו לקבוע את הכללים המחייבים את שני המעמדות. החוק נעלם, אך הוא נלמד מטקסטים אחרים, והוא מהווה את ראשית המשפט הקונטיננטלי.
• גאיוס – חי בתקופת הזהב של המשפט הרומי, שהייתה בין סוף הרפובליקה לתחילת האימפריה. הוא היה משפטן ומורה למשפטים. כתב כנראה ספר עבור תלמידיו הנקרא "אינסטיטוטאס" (Institutas). ספרו נותר בצורתו השלמה. הספר מתחלק לשלושה חלקים:
  • על האנשים.
  • על החפצים.
  • עילות.

הערות: חוזים – הספר "על החפצים", שכולל גם את דיני החוזים, השפיע מאוד על השיטה הקונטיננטלית. פרוצדורה – חשובה ביותר באה לידי ביטוי בספר העילות, כך שהעילה היא הבסיס ליצירת המשפט המהותי.

• יוסטיניאנוס הראשון – קיסר מהמאה השישית ששלט בחלק המזרחי, השפיע רבות על המשפט הקונטיננטלי. מטרתו הייתה ליצור לרומא אסופה המשמרת את המשפט הרומי התקף וזה שאינו תקף. כמו כן הוא הורה לטריבוניאנוס לארגן את המשפט הרומי לפי תחומים. האינסטיטוטאס – הקורפוס יוריס, יוסטיניאנוס אסף והרכיב את הקורפוס יוריס קיוויליס (Corpus Iuris Civile) שהוא גוף המשפט האזרחי, המורכב מארבעה ספרים:
  • הדיגסטה (Digesta) – כל דברי המשפטנים.
  • אינסטטוציות (Institutas) – ספר לימוד ועשיה.
  • קודקס (Codex) – אוסף של ציווים קיסריים.
  • הנובלות (Novellae) – אוסף חוקותיו של יוסטיניאנוס עצמו.
• הקמת אוניברסיטת בולוניה – בסוף המאה ה-11 הוקמה בבולוניה האוניברסיטה הראשונה באירופה שהייתה בה פקולטה למשפטים. למדו בה את המשפט הקאנוני, אך גילו את הקורפוס יוריס קיוויליס של יוסטיניאנוס. בעקבות זאת החלה התעניינות במשפט הרומי, וכך הגיעו מרחבי אירופה תלמידים שלמדו את שתי שיטות המשפט. כך נוצרה תרבות משפט אחידה בכל אירופה – המשפט המשותף (Ius Commune). המשפט המשותף היווה אחד מהשלבים המרכזיים בהתגבשות המשפט הקונטיננטלי.
• הרמוניזציה – איחוד המשפט, מהווה את השלב (בימים אלו) המעצב את המשפט הקונטיננטלי.

קישורים חיצוניים

• אוסף של חוקים רומיים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.