מועצת המדינה הזמנית

מועצת המדינה הזמנית הייתה הגוף המחוקק הראשון של מדינת ישראל, החל מסיום המנדט הבריטי ועד להקמת הכנסת. המועצה היא המשכה של מועצת העם - גוף שהוקם על-ידי ההנהלה הציונית כחלק מן ההכנות להקמת המדינה. המועצה תפסה את מקומה של המועצה המלכותית הבריטית, בה חוקקו חוקי ארץ-ישראל המנדטורית באמצעות דבר המלך במועצה.

מועצת המדינה הזמנית
Emblem of Israel alternative blue-gold.svg
מדינה ישראלישראל ישראל
ממשלות הממשלה הזמנית
תקופת כהונה 15 במאי 194814 בפברואר 1949
(39 שבועות ו־3 ימים)
הנהגה
נשיא המועצה חיים ויצמן
יושב ראש המועצה יוסף שפרינצק
ראש הממשלה דוד בן-גוריון
הרכב
Israeli Provisional State Council Composition.svg
סיעות הקואליציה
מספר חברי הקואליציה
30 / 37
סיעות האופוזיציה
מספר חברי האופוזיציה
7 / 37
מפלגת השלטון מפא"י
חיים ויצמן נואם במועצת המדינה הזמנית
שלט בכניסה לבית וילהלם אברלה ששימש כלשכת ראש הממשלה בתל אביב

מועצת המדינה הזמנית הוכרזה במעמד הכרזת המדינה במגילת העצמאות, בה נכתב:

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

מיד לאחר הכרזת העצמאות פרסמה המועצה מנשר הקובע את מעמדה כגוף המחוקק, מבטל את הספר הלבן משנת 1939 ואת ההגבלות על העלייה, וכן קובע כי כל חוק שהיה בתוקף עד אותה עת יישאר בתוקפו כל עוד לא בוטל ביד המועצה.

סמכויותיה של מועצת המדינה הזמנית נקבעו בפקודת סדרי השלטון והמשפט, שהיא דבר החקיקה הראשון שפורסם במדינת ישראל. בפקודת סדרי השלטון והמשפט נמנו שמותיהם של 38 חברי מועצת המדינה הזמנית. לנשיא המועצה מונה חיים ויצמן.

תפקידה העיקרי של מועצת המדינה הזמנית היה להקים את המדינה בפועל: קיום בחירות לאספה מכוננת[1], הקמת הצבא הסדיר במקום המחתרות, הקמת משטרה, רישום אוכלוסין וכן בחירת דגל וסמל המדינה.

חוקי מועצת המדינה הזמנית נקראו פקודות ופורסמו ב"עיתון רשמי" (שלימים הפך ל"רשומות").

ב-25 בינואר 1949 נערכו הבחירות לאספה המכוננת. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה את חוק המעבר. כתוצאה מחוק המעבר הפכה האספה המכוננת לכנסת הראשונה.

הרכב מועצת המדינה הזמניתעריכה

חברי מועצת המדינה הזמנית, כפי שפורסמה בנוסח הראשון של פקודת סדרי השלטון והמשפט (לאחר מכן חלו שינויים ברשימה זו):

מועצת המדינה הזמנית
סיעה מושבים במועצה
מס' חברים
נשיא המועצה: חיים ויצמן
יושב ראש המועצה: יוסף שפרינצק
מפלגת פועלי ארץ ישראל 10
10 / 37
דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, מאיר ארגוב, אליהו דובקין, גולדה מאיר, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, דוד רמז, מרדכי שטנר, משה שרת
מפלגת הפועלים המאוחדת 5
5 / 37
מרדכי בנטוב, צבי לוריא, נחום ניר-רפאלקס, אהרן ציזלינג, ברל רפטור
הציונים הכלליים 4
4 / 37
דניאל אוסטר, אליהו ברלין, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים
המפלגה הפרוגרסיבית 3
3 / 37
אברהם גרנות, משה קול, פנחס רוזן
ברית הציונים הרוויזיוניסטים 3
3 / 37
הרצל רוזנבלום, צבי סגל, בן-ציון שטרנברג
המזרחי 3
3 / 37
זאב גולד, יהודה לייב פישמן מימון, דוד צבי פנקס
הפועל המזרחי 2
2 / 37
זרח ורהפטיג, משה שפירא
אגודת ישראל 2
2 / 37
יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין
פועלי אגודת ישראל 1
1 / 37
קלמן כהנא
המפלגה הקומוניסטית הישראלית 1
1 / 37
מאיר וילנר
התאחדות התימנים בישראל 1
1 / 37
סעדיה כובשי
ספרדים ועדות מזרח 1
1 / 37
בכור-שלום שטרית
ויצו 1
1 / 37
רחל כהן-כגן
 
תמונת חברי המועצה

בגלל הקושי של חברי מועצת המדינה הזמנית להגיע לישיבות המועצה במקום מושבה בתל אביב בתנאי המלחמה ששררו בארץ, מונו גם 27 ממלאי מקום:

משה אונא, אריה אופיר, בבה אידלסון, זאב איסרזון (און), יהודה בורלא, מאיר בר-אילן (ברלין), דוד בר-רב-האי (בורובוי), יחיאל דובדבני, מנחם הגר, מאיר הרטמן, יזהר הררי, עמי אסף (וילקומיץ), משה טצה, אידוב כהן, ישראל כהן, יונה כסה (קוסוי), רחל כצנלסון, שמואל למברגר, יעקב לנדאו, אליהו מזור, יהודה משאט, מרדכי נורוק, אברהם סטופ, דניאל סירקיס, יוסף סרלין, יעקב רובין, קופל שוורץ.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דיוויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018