מועצת המדינה הזמנית
מועצת המדינה הזמנית הייתה הסמכות המחוקקת של מדינת ישראל מסיום המנדט הבריטי ועד להקמת הכנסת. היא תפסה את מקומה של המועצה המלכותית, שבאמצעותה חוקקה בריטניה חוקים עבור ארץ ישראל המנדטורית.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| ממשלות | הממשלה הזמנית |
| תקופת כהונה |
15 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949 (39 שבועות ו־3 ימים) |
| הנהגה | |
| נשיא המועצה | חיים ויצמן |
| יושב ראש המועצה | יוסף שפרינצק |
| ראש הממשלה | דוד בן-גוריון |
| הרכב | |
 | |
| סיעות הקואליציה |
|
| מספר חברי הקואליציה |
30 / 37 |
| סיעות האופוזיציה |
|
| מספר חברי האופוזיציה |
7 / 37 |
| מפלגת השלטון | מפא"י |
מועצת המדינה הזמנית הוכרזה במעמד הכרזת המדינה במגילת העצמאות, שבה נאמר:
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
סמכויותיה של מועצת המדינה הזמנית נקבעו בפקודת סדרי השלטון והמשפט, שהיא דבר החקיקה הראשון שפורסם במדינת ישראל. בפקודת סדרי השלטון והמשפט ננקבו שמותיהם של 38 חברי מועצת המדינה הזמנית. לנשיא המועצה מונה חיים ויצמן.
תפקידה של מועצת המדינה הזמנית היה להקים את מוסדות המדינה העיקריים ולבצע את ההכנות הנדרשות לקיום בחירות ראשונות ולהקמת הכנסת.[1]
חוקי מועצת המדינה הזמנית נקראו פקודות ופורסמו ב"עיתון רשמי" (שלימים הפך ל"רשומות").
ב-25 בינואר 1949 נערכו הבחירות לאספה המכוננת. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה את חוק המעבר. כתוצאה מחוק המעבר הפכה האספה המכוננת לכנסת הראשונה.
הרכב מועצת המדינה הזמניתעריכה
| סיעה | מושבים במועצה | ||
|---|---|---|---|
| מס' | |||
| מפלגת פועלי ארץ ישראל | 10 | 10 / 37
| |
| מפלגת הפועלים המאוחדת | 5 | 5 / 37
| |
| הציונים הכלליים | 4 | 4 / 37
| |
| המפלגה הפרוגרסיבית | 3 | 3 / 37
| |
| ברית הציונים הרוויזיוניסטים | 3 | 3 / 37
| |
| המזרחי | 3 | 3 / 37
| |
| הפועל המזרחי | 2 | 2 / 37
| |
| אגודת ישראל | 2 | 2 / 37
| |
| פועלי אגודת ישראל | 1 | 1 / 37
| |
| המפלגה הקומוניסטית הישראלית | 1 | 1 / 37
| |
| התאחדות התימנים בישראל | 1 | 1 / 37
| |
| ספרדים ועדות מזרח | 1 | 1 / 37
| |
| ויצו | 1 | 1 / 37
| |
רשימת חברי מועצת המדינה הזמנית, כפי שפורסמה בנוסח הראשון של פקודת סדרי השלטון והמשפט (לאחר מכן חלו שינויים ברשימה זו):
- נשיא המועצה: חיים ויצמן
- מפא"י: דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, מאיר ארגוב, אליהו דובקין, גולדה מאיר, אליעזר קפלן, אברהם קצנלסון, דוד רמז, מרדכי שטנר, משה שרת
- מפ"ם: מרדכי בנטוב, צבי לוריא, נחום ניר-רפאלקס, אהרן ציזלינג, ברל רפטור
- הציונים הכלליים: דניאל אוסטר, אליהו ברלין, פרץ ברנשטיין, יצחק גרינבוים
- המפלגה הפרוגרסיבית: אברהם גרנות, משה קול, פנחס רוזן
- ברית הציונים הרוויזיוניסטים: הרצל רוזנבלום, צבי סגל, בן-ציון שטרנברג
- המזרחי: זאב גולד, יהודה לייב פישמן מימון, דוד צבי פנקס
- הפועל המזרחי: זרח ורהפטיג, משה שפירא
- אגודת ישראל: יצחק מאיר לוין, מאיר דוד לוינשטיין
- פועלי אגודת ישראל: קלמן כהנא
- מק"י: מאיר וילנר
- התאחדות התימנים בישראל: סעדיה כובשי
- ספרדים ועדות מזרח: בכור-שלום שטרית
- ויצו: רחל כהן-כגן
בגלל הקושי של חברי מועצת המדינה הזמנית להגיע לישיבות המועצה במקום מושבה בתל אביב בתנאי המלחמה ששררו בארץ, מונו גם 27 ממלאי מקום:
- משה אונא, אריה אופיר, בבה אידלסון, זאב איסרזון (און), יהודה בורלא, מאיר בר-אילן (ברלין), דוד בר-רב-האי (בורובוי), יחיאל דובדבני, מנחם הגר, מאיר הרטמן, יזהר הררי, עמי אסף (וילקומיץ), משה טצה, אידוב כהן, ישראל כהן, יונה כסה (קוסוי), רחל כצנלסון, שמואל למברגר, יעקב לנדאו, אליהו מזור, יהודה משאט, מרדכי נורוק, אברהם סטופ, דניאל סירקיס, יוסף סרלין, יעקב רובין, קופל שוורץ.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- מועצת המדינה הזמנית באתר משרד ראש הממשלה
מועצת המדינה הזמנית באתר הכנסת - סקירה היסטורית של מועצת המדינה הזמנית באתר הכנסת
- פרוטוקול הישיבה הראשונה של מועצת-המדינה הזמנית.
- חברי מועצת המדינה הזמנית באתר הכנסת
הערות שולייםעריכה
- ^ דיוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018
| הקודמת: מועצת העם 1948–1949 |
מועצת המדינה הזמנית 15 במאי 1948 – 14 בפברואר 1949 ו' באייר ה'תש"ח – ט"ו בשבט ה'תש"ט |
הבאה: הכנסת הראשונה (האספה המכוננת) 1949–1951 |