משתמשת:Advafeldman/טיוטה

הערות שוליים

{עבודה אקדמית עד 8.5.2018}} חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי שמתקיים במסגרת החינוך הפורמלי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו, ועל כן כזכאי לזכויות אדם בסיסיות המיתרגמות בעשייה החינוכית למתן חופש בחירה, חופש למידה, ושוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לניהול בית הספר.

המאפיינים המוסכמים של בתי ספר דמוקרטיים:

בין הזרמים בחינוך ההומניסטי אשר השפיעו על החינוך הדמוקרטי ותרמו להתפתחותו, ניתן למצוא שני מודלים מעשיים מרכזיים: החינוך הפרוגרסיבי - אשר התמקד בלומד ובהתנסות הבלתי אמצעית בתהליך הלמידה, והחינוך הפתוח הקשור בזרם הרדיקלי אשר הדגיש את חופש הבחירה ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה.

עקרונות

החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן הזכות לכבוד, חופש הבחירה, חופש הביטוי, חופש התנועה וכדומה. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של הילדים, תוך מתן כבוד לכל חברי הקהילה. למרות ההבדלים, ישנם כמה מאפיינים משותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים:

מספרם המדויק של בתי ספר דמוקרטיים ברחבי העולם אינו ידוע, על אף הרשימה שפרסמה על ידי  Alternative Education Resource Organization, קיימים 239 בתי ספר ומרכזים ב 35 מדינות המגדירים את עצמם כדמוקרטיים. אמנם בתי ספר רבים מעניקים לעצמם את הקרדיט על היותם דמוקרטיים, אין הסכמה כללית על הגדרתו ומאפייניו של החינוך הדמוקרטי ושל  הבתי ספר הדמוקרטיים. אמנם על מנת לייסד, להעריך ולשפר את בתי ספר הדמוקרטיים, התעורר הצורך לחקור את המאפיינים המוסכמים של בתי ספר דמוקרטיים. על פי מחקר מסוג דלפי ניסו לקבוע מאפיינים מוסכמים עבור בתי ספר דמוקרטיים בקשר תשתיות והליכים המתחייבים על בסיס דעותיהם של קבוצת מומחים המורכבת מעובדים/מייסדים של בתי ספר דמוקרטיים סביב העולם, אנשי אקדמיה הלומדים את את תחום החינוך הדמוקרטי וחברים בארגונים חוץ ממשלתיים הפעילים בתחום.

התוצאות לא היו חד משמעיות וחולקו על פי ממצאים וקטגוריות שונות כגון "ערכים ופילוסופיה" קטגוריה זו גילתה כי רוב המאפיינים הקיימים בה נחשבים לערכי יסוד בהקמת בתי ספר דמוקרטי, זוהי הקטגוריה החשובה ביתור בייסוד בית ספר דמוקרטי מכיוון שהלמידה שיתופית המבוססת על ערכים איתנים ופילוסופיה. הליכי הייסוד של בתי ספר דמוקרטיים הם אחידים (גרינברג&סדופסקי, 1998;הכט,2010), כפי שהתברר ממימצאי מחקר זה, עולה כי לא ניתנת למייסדים את הסמכות לקבוע את כל התפקוד ומדיניות של בית הספר; במקום זאת, הם אחראים רק על הכנת הרקע עליו ייווסד בית הספר, בהתאם לגישה שיתופית שמהווה אחד מעמודי הטווח של בית ספר דמוקרטי.

מתברר שבבית ספר דמוקרטי הלימודים מבוססים על גמישות, התאמת התלמיד, שיתוף פעיל, והתאמה אישית עבור התלמיד לפי צרכיו. לפי כך, ניתן לומר כי בבתי ספר דמוקרטיים מפרשים את עיצוב התכנית על בסיס התלמיד. המימצאים בתת-קטגוריה "מטרות" מבליטות גם את יעדם של בתי ספר דמוקרטיים הוא להעלות את ערכו של הפרט, וגם של הקהילה הדמוקרטית בכלל. לפי מילר (2002), מחנכים המחוייבים לתנועת בית ספר חופשי מחוייבים גם לעשיה ביצירת קהילה דמוקרטית יותר.

הרצון של בית ספר דמוקרטי הוא לחנך את התלמידים לבעלי ערכים וכישורים בסיסיים כגון כבוד, שיוויון, צדק, שיתוף וסולידריות,ולמלא אחר כל האחריות המוטלת עליהם. לפי כך, כל הפריטים תחת תת-קטגוריה זו יכולים להחשב כמטרות לימודיות מאחר ולא ניתן לצפות מילדים להתחיל לימודים בבית הספר בלי מודעות לכל תחמי אחריות אלה. שלא כמו בבתי ספר קונבנציונלים, התלמידים נחשבים לנושאי תפקידים דומים לאלה של המבוגרים, והם מוגדרים כחברים פעילים בבית הספר. לדוגמא, בעת מחקרו בסדבורי ווליי סקול, פלדמן (2001) שם לב לכך שניתנו לילדים אותם הזכויות ותחומי אחריות כמו של המבוגרים. בדומה לכך, נייל (2000) דיווח שבססמרחיל הילדים מקבלים זכויות שוות לאלה של המבוגרים.

לפי הפאנליסטים במחקר זה, סיום הלימודים אינו מאפיין הגדרתי של בית ספר דמוקרטי, והספרות בעניין זה מצביעה על כך שבתי ספר דמוקרטיים פתוחים להליכי סיום שונים, כגון : להגן על טזה בהרצאה בפני כל חברי בית הספר (גריי&חנוף, 1986), או העדפת סיום בלי תעודה (שאחין&טוראן, 2004). מנהג נוסף בבתי ספר דמוקרטיים הוא למידה ביחד של קבוצות גילאים שונות (גריי&חנוף, 1986;הכט,2010;מוריסון,2007).

מורה העובד בבית ספר דמוקרטי צריך להכיר באידיאלים של בית ספר דמוקרטי ובחינוך ממורכז על התלמיד. לכן, על המורים בבתי ספר דמוקרטיים לנטוש את הסמכות המוענקת בדרך כלל למורים בבתי ספר קונבנציונאליים ולצייד את עצמם בכישורים חדשים לבניית סביבת הלמידה המתאימה ביותר בשביל התלמיד שבהדרכתו.המנהג של הכללת התלמידים בקבלת החלטות בענין קבלת סגל הוראה חדש,שזה אחד מההבדלים העיקריים בין בתי ספר דמוקרטיים וקונבנציונאליים.

מחקר זה מציין גם כי לצד היחסים בתוך בית הספר, יחסים פעילים עם המשפחות והקהילה מהווים נקודת ענין חשובה לבתי ספר דמוקרטיים. הממצאים בקשר למאפיינים פיזיים מגלים כי גמישות ותשתית שבונה תחושה של קהילה הן התכונות הבולטות ביותר. בבית ספר דמוקרטי ניהול המשאבים הפיננסיים הוא שקוף, בהתאם לערכים הדמוקרטיים של בית הספר. בנוסף, בית ספר דמוקרטי מכוון לנגישות אליו של משפחות מרקעים סוציו-אקונומיים שונים. לדוגמא, אלבני פרי סקול (מוריסון,2007) קובע את דמי הלימוד באופן אינדיבידואלי לפי ההכנסה המשפחתית של כל תלמיד.

לא הושגה הסכמה באף פריט בקשר לנוכחות התלמידים, הערכה והדרכה טרום שרות ובתוך השרות בענין הסגל שלא מלמד, הדבר מביא למחשבה כי הגישה המועדפת של בתי ספר דמוקרטיים בענין נוכחות התלמידים, הערכת הסגל שלא מלמד, והכשרתו טרום שרות ובתוך שרות עדיין פתוח לדיון.

הערכה כללית של כל המימצאים במחקר זה מוביל להגדרה גולמית של בית ספר דמוקרטי : זו קהילה דמוקרטית בה לכולם – בין אם מבוגר ובין  ובין אם ילד – יש זכויות וסמכות שווים, כאשר סמכות זו מופעלת בקבלת החלטות מבוססות על השתתפות ישירה בקשר לבית הספר וכל הצדדים של חייהם בבית הספר, ובמיוחד בעניני חינוך התלמידים, מבוססת על פתיחות, שקיפות, כבוד, אחריות , שיתוף פעולה ,השתתפות, גמישות והתנגדות להפליה; כמו כן, בית ספר דמוקרטי מיישם חינוך ממורכז לתלמיד, ומכוון אל הגדלת הערך ופיתוחה של הקהילה רחבה יותר, באותה מידה שבקהילה של בית הספר.

מטרת מחקר זה היא לתרום לדיונים בעניין המאפיינים המשותפים לבתי ספר דמוקרטיים. הממצאים בה יכולים לשמש כמקור להערכת בית ספר על ידי אנשי השטח, או כנקודת התחלה עבור אלה שקיבלו על עצמם לייסד בית ספר דמוקרטי.

יתרונות וחסרונות

כך גם לגביי קטגוריית "קבלת החלטות" תוצאות המחקר מראות כי החלטות בבית ספר דמוקרטי מתקבלות על ידי אסיפת בית הספר. לכל אחד שיושפע מההחלטה יש תפקיד ישיר בהליך קבלת החלטה, ולכל אחד מהקולות יש משקל שווה. , בבית הספרה דמוקרטים, כללי קבלת החלטות הם ברורים, מובנים ושקופים.

לעומת זאת ממצאים אחרים העוסקים בקטגוריה "לימודים" מתרכזים במונח של חופש התלמידים רשאיים להחליט מה לעשות עם הזמן שלרשותם, הוסכם שכל מרכיב בודד בתחום זה צריך להיות פתוח למשא ומתן ולשינוי כך גם לגביי לפי קטגוריית "עיצוב מדיניות",הוסכם כי יש לפתח את מדיניות בית הספר בתוך הקהילה אחרי היוסרדו, על ידי השתתפות שווה של התלמידים והמבוגרים בהליכי עיצוב מדיניות. יש להסביר בצורה ברורה על מה המדיניות, מה הן הסיבות לעיצובה, ומה הם הנימוקים לתוכנה.

בית הספר הדמוקרטי הדו-לשוני "גשר על הואדי" בכפר קרע, 11/11

יתרונותיו של בית הספר הדמוקרטי מול חסרונותיו היא שאלה שמלווה את החינוך הדמוקרטי מאז הקמתו. חלק מהיתרונות האפשריים הם:

• החינוך הדמוקרטי מתמקד בחיזוק הדימוי העצמי, במטרה לסייע לתלמיד להגשים את מטרותיו עכשוויות ועתידיות.
• הנחת המוצא לעבודה עם התלמיד היא: התמקדות בנקודות החוזק האישיות של כל תלמיד ולא ב"חסר".
• מושם דגש הוא על יחס אישי דיאלוגי (חונך/ת לכל תלמיד).
• שיתוף כל קהילת בית הספר בבניית המודל הבית ספרי המתאים.
• פדגוגיה ביקורתית שתעמיד את התלמידים על הצורך בשינויים חברתיים.
• התאמה טובה יותר לשוק העבודה העכשווי והעתידי הצורך עובדים יוזמים, יצירתיים וסקרנים, בעלי יכולות למידה גבוהות וראייה כוללת.
• בית ספר הדמוקרטי משמש פלטפורמה טובה יותר לאינטגרציה חברתית כללית וזאת משום שהוא מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת בית הספר.
• שיתוף של הורים, מורים והתלמידים בהחלטות לימודיות ובשאלות חברתיות משמעותיות בבית הספר נועד לפתח שיח קשוב ופתוח יותר בין כל המשתתפים בתהליך הלימודי ומאפשרת לתלמידים להרגיש חלק משמעותי בבית הספר.
• הורים השותפים באופן פעיל בתהליכים החינוכיים והחברתיים בבתי הספר מפתחים אמונה גדולה יותר ביכולתם לסייע בחינוך ילדיהם.
• החינוך הדמוקרטי מוביל לפיתוח היכולת לראות את המציאות העכשווית כמציאות רבגונית ורב כיוונית.
• קיים דגש על פיתוח כוח בחירה ויצירה בתלמידים, המאפשרים להם לעצב את המציאות בה הם מעוניינים לחיות תוך משא ומתן הוגן, מושכל, מתחשב, פלורליסטי וסובלני עם האחרים .
• בחינוך הדמוקרטי, התלמידים מוסטים מהמקום הפסיבי אל מקום אקטיבי ופעיל, שבו בית הספר משמש כשדה התנסות והכשרה עבורם ליצירה ועיצוב של חייהם, חברתם וסביבתם.

מנגד, הטענות השוללות את השיטה:

• היא עלולה ליצור חוסר ההתמודדות עם המציאות שלשמה הוקמה ושמאחורי אופן הניהול מתעורר מסר המטפח התבדלות של התלמיד מן החברה הקיימת.
• בית הספר הדמוקרטי עלול להתפס כ"ממיין", כראיה לשכר הלימוד הגבוה, מבחני קבלה הנערכים בו, בפועל האוכלוסייה המתחנכת בו שייכת למעמד הבינוני–גבוה וחוסמת כל אפשרות לתלמידים מרקע סוציו אקונומי נמוך להשתלב בו. התוצאה יוצרת בית ספר המנותק מן המציאות הרווחת.

בימים אלו מתקיים שיח בין בתי הספר הדמוקרטיים בארץ ובראשם קהילת בתי הספר הדמוקרטיים, לבין משרד החינוך להסדרת כניסתם של כל בתי הספר הדמוקרטים למשרד החינוך דבר שייצור הורדה משמעותית בשכר הלימוד ויבטל את המיון על סמך מצב כלכלי.

בחירה

אחד הביטויים לשמירה על זכויות הילדים הוא זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך חירותם של הילדים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים (בעיקר בדגם סדברי) בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. יש בתי ספר דמוקרטיים, שבהם חברי קהילה קובעים בפרלמנט את תוכנית הלימודים המוצעת ללמידה, ובכך, הם משפיעים על ההיקף והמהות של ההיצע העומד לרשות הילדים לבחירה. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין הילדים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם. תהליך הבחירה גורם לילדים לרצות ללמוד מאשר ללמוד דרך כפייה, הם יוצרים עניין בלימודים שלהם ובכך מרחיבים את הידע בנושאים שונים.

עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.

רב גילאיות

ערך מורחב – חינוך דמוקרטי בגיל הרך

ברובה, תנועת החינוך הדמוקרטי איננה מאמינה בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כרצונם. הסיבה לכך היא התפישה לפיה כל אדם מתפתח בקצב שונה: ישנם ילדים שבשלותם השכלית מקדימה את הבשלות הרגשית שלהם, וכיתת אם גילית כופה עליהם חברה שאינה בהכרח מתאימה להם. למידה רב גילאית מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם ילדים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.

יש הטוענים כי המפגש עם ילדים בגילאים שונים מעודד סובלנות בין הילדים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את האלימות האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של הילדים.

הצוות החינוכי

במערכת זו תפקיד המורה הוא לטפח את הדימוי העצמי של התלמיד במטרה להגשים את המטרות שבחר ומניח באמצעותן יסודות עתידיים. המורה מתמקד בנקודות החוזק של התלמיד ומבסס אותן באמצעות כלים שיהפכו את התלמיד למוביל חברתי בתחומו ומאפשר לו יכולת לעצב את המציאות דרך עיניו, תוך ליווי כנה ומתמיד.

מאפיין המשותף לרוב החינוך הדמוקרטי (להוציא דגם סדברי) הוא מוסד החונכות. כל ילד בוחר אדם מבוגר מצוות בית הספר, עמו הוא נפגש בקביעות ומשוחח איתו על עניינים אישיים ולימודיים, משתף אותו בחוויות ומתייעץ עמו.

מבנה ארגוני בבית הספר

האמצעי לשמירה על זכויות האדם בבתי הספר הוא המוסדות הדמוקרטיים. לרוב פועלים בתי הספר על פי עקרון הפרדת הרשויות, על פיה יש להפריד בין הרשויות השונות וליצור מערכת של איזונים ובלמים. בין הרשויות שעשויות לפעול בבית הספר דמוקרטי ניתן למצוא:

רשות מחוקקת

הרשות המחוקקת של בית הספר, הפרלמנט (או האספה (התכנסות)), קובעת את חוקי בית הספר בהצבעה דמוקרטית, שבה לכל חבר בקהילה קול שווה. בהרבה בתי ספר משתתפים ההורים בפרלמנט, יחד עם התלמידים והצוות. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה בבית הספר, וברוב בתי הספר גם ההנהלה כפופה להחלטות המתקבלות בו בהצבעה.

רשות מבצעת

הרשות המבצעת של בית הספר מורכבת מועדות, שכל אחת מהן אחראית על ניהול תחום האחריות שלה. הרשות המבצעת מוציאה לפועל את החלטות הפרלמנט, ומקבלת החלטות שוטפות בנוגע לתחומה. בוועדות חברים ילדים ומורים, ובחלק מבתי הספר גם הורים.

ישנם בתי ספר בהן פועלים בתחום הרשות המבצעת גם תאגידים ופקידים. תאגידים אחראים בדרך כלל לעניין של קבוצות עניין ספציפיות, ופקידים אחראים על ניהול אדמיניסטראטיבי של תחומים שונים בבית הספר.

רשות שופטת

הרשות השופטת של בית הספר היא בדרך כלל ועדת המשמעת, שבה יכולים חברי הקהילה לתבוע את מי שהפר את חוקי בית הספר. לאיש בבית הספר אין זכות להעניש מישהו אחר, אלא דרך ועדת המשמעת.

חלק מבתי הספר הדמוקרטיים משתמשים בגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים בין חברי הקהילה. הליך הגישור מאפשר להבין את מקור העימות וליישב אותו בהסכמה בין הצדדים, בלי סנקציות חיצוניות.

רשות מבקרת

הרשות המבקרת הפועלת בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים בוחנת את תפקודם של הגופים האחרים ודואגת לשמירה על ההתנהלות הדמוקרטית של כל הרשויות ויישום חוקי בית הספר.

החינוך הדמוקרטי בעולם

בארצות רבות קיימים כיום והתקיימו בעבר בתי ספר שמנוהלים בשיתוף התלמידים. אחד מבתי החינוך הידועים שנוהלו כך היה פנימיית היתומים של המחנך ינוש קורצ'ק. בית ספר ידוע נוסף הוא הפנימייה "סאמרהיל" שבלייסטון, באנגליה. סאמרהיל הוקם על ידי הפסיכולוג אלכסנדר ס. ניל ומנוהל היום על ידי בתו, זואי רדהד. סאמרהיל הוא המוסד החינוכי הדמוקרטי הוותיק ביותר הפועל ברצף מאז הקמתו ועד היום. יש הרואים בסמאמרהיל כבית ספר המושתת על העקרון בו הילד במרכז אך המרכז אינו הבחירה או החיים הדמוקרטים אלא האושר של הילד. טולסטוי  הקים בשנת 1861 את בית הספר הפתוח הראשון הידוע לנו בעולם, "יאנסה פוליאנה" היה שמו של בית הספר ומשמעות השם היא בתרגום ישיר - קרחת היער שטופת האור.

סדברי ואלי

בארצות הברית פועל מאז 1968 בית הספר סדברי ואלי. את בית הספר הקימה קבוצה, המורכבת ברובה מאנשי אקדמיה, הבולטים ביניהם דניאל גרינברג, חנה גרינברג, ומימסי סדובסקי. בהשראת המודל שלו קמו בתי ספר אחרים בעולם, בהם שלושה בתי ספר בישראל בית הספר כנף שבגולן, בית הספר בירושלים ובית הספר בחבל עדולם, כיום נעשים ניסיונות נוספים להקמת בית ספר ברוח זו בדרום הארץ. לבתי ספר במודל סדברי מבנה ארגוני שונה: הילדים אינם בוחרים בשיעורים מתוך מערכת, אלא עושים מגוון של דברים, ככל העולה על רוחם (במסגרת חוקי התנהגות שנקבעים בצורה דמוקרטית באספת בית הספר.) לרוב, ילדים המעוניינים ללמוד בקביעות נושא מסוים קובעים באופן אישי עם אדם שיוכל לעזור להם ללמוד, שיכול להיות איש צוות, תלמיד אחר, או (בחלק מבתי הספר בדגם זה) מתנדב מחוץ לבית הספר. בבתי ספר במודל זה גם אין לילדים ליווי של חונכים אישיים, ולא נעשה שום ניסיון למעקב מאורגן אחרי פעילותם והתקדמותם של התלמידים.

החינוך הדמוקרטי בישראל

תנועת החינוך הדמוקרטי בישראל, תנועה שקיימת מאז שנות השמונים, היא בין החזקות בעולם. בישראל קיימים כ-30 בתי ספר דמוקרטיים. כן קיימות בארץ מספר קבוצות הפועלות להקים בתי ספר נוספים. ביחס לגודל האוכלוסייה, תנועה זו היא אחת מהגדולות ביותר בעולם. אפשר היה להשוות אותה לתנועת אידרווייס (Iederwijs) בהולנד, אך זו נחלשה החל מ-2006 לאחר מספר שנים של פריחה עצומה. קבוצות הלומדות הוראה במסגרות אלטרנטיביות בחוץ לארץ בוחרות לעיתים לבוא לישראל כדי לראות בתי ספר דמוקרטיים.

מדינת ישראל שינתה את יחסה לחינוך הדמוקרטי במשך השנים. בשנות התשעים ניתנה הכרה לכמה בתי ספר, והם הצטרפו לחינוך הממלכתי. החל מאמצע אותו העשור, בעיקר בעקבות רצח יצחק רבין, הוחלט במשרד החינוך על תוכנית חינוך לדמוקרטיה ולדמוקרטיזציה של בתי ספר. בתחילת שנות ה-2000 השתנתה מדיניות הממשלה, ומשרד החינוך התנגד להכרה בבתי ספר ייחודיים, ובהם בתי הספר הדמוקרטיים. ב-2006, הכיר משרד החינוך בבית החינוך הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה כדגם של בית ספר דמוקרטי אשר גם ממומן על ידי משרד החינוך, ומדיניות מקבלת זו נמשכת גם כלפי בתי ספר נוספים. הניסיונות לשלב את החינוך הדמוקרטי בתוך מערכת החינוך נמשך עם כניסתו של שי פירון לתפקיד שר החינוך. בשנות ה-10 של המאה ה-21 נדונים עקרון חופש הבחירה, לימודי הליבה והכשרתם של המורים, בוועדה מיוחדת לנושא. כיום ישראל כאחת ממובילות החינוך הדמוקרטי בעולם עם 25 בתי ספר קיימים ועוד מספר בתי ספר בהקמה, כמו בית הספר הדמוקרטי סאדברי ירושלים, בית ספר דמוקרטי יהודי פלורליסטי בעמק יזרעאל ועוד.

המכון לחינוך דמוקרטי

אחד המרכזים לפיתוח החינוך הדמוקרטי ולהכשרת העוסקים בחינוך דמוקרטי הוא "המכון לחינוך דמוקרטי" הפועל בשיתוף עם משרד החינוך. המכון פועל לדמוקרטיזציה של בתי ספר ותומך בקבוצות שפועלות להקים בתי ספר דמוקרטיים חדשים. מייסד המכון הוא יעקב הכט, אשר עמד בראשו עד שנת 2010. כיום מנוהל המכון על ידי מיכל גלבוע-אטר ויותם טרון.

החממה ליזמות חינוכית חברתית

המכון לחינוך דמוקרטי מפתח ומוביל מיזמים המקדמים את התרבות הדמוקרטית, עוסק בהקמה ושינוי מוסדות חינוך ומערכות למידה תוך מיקוד בחדשנות חינוכית, חברתית, ערכית. המכון מפעיל בשיתוף עם מכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב את התוכנית האקדמית היחידה בעולם, המכשירה מורים בתחומי החינוך הדמוקרטי. התוכנית ששמה הוא "החממה ליזמות חינוכית חברתית", היא תוכנית לתואר B.Ed ובה לומדים הסטודנטים לתואר בחינוך עם התמחות בחינוך דמוקרטי ועושים תעודת הוראה בשתי דיסציפלינות לבחירתם. התוכנית משלבת למידה אקדמית עם למידה בכלים מתחום החינוך הדמוקרטי והתנסות מעשית בבית ספר תיכון ממלכתי ובבית ספר דמוקרטי. בנוסף מפתח המכון ערי חינוך - תוכנית המפתחת מרחב חינוכי עירוני הרואה בעיר כולה בי"ס אחד גדול. תוכנית חלוץ חינוכי - תוכנית המאתרת ומכשירה אנשי חיוך לתפקידי מנהיגות ועתודה ניהולית.

בתי ספר דמוקרטיים בישראל

חצר המכון לחינוך דמוקרטי ו'עץ הדמוקרטים' בסמינר הקיבוצים

בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל הוקם ב-1987 בחדרה. זמן קצר אחריו הוקם בית ספר פתוח-דמוקרטי ביפו. מאז תחילת שנות התשעים קמו בישראל בתי ספר דמוקרטיים רבים.

בית הספר הדמוקרטי בחדרה

ערך מורחב – בית הספר הדמוקרטי בחדרה

בית הספר הדמוקרטי הראשון שהוקם בישראל היה "בית הספר הדמוקרטי" בחדרה אשר הוקם על ידי יעקב הכט בשנת 1987. בית ספר הוקם לראשונה בתור בית ספר ניסויי-פתוח ולאחר שנתיים הוסב לבית ספר דמוקרטי. בית הספר מונה כ-500 תלמידים מגילאים 4 עד 19. כיום הוא בין בתי הספר הדמוקרטיים הגדולים והוותיקים בעולם.

בית הספר מנוהל באופן דמוקרטי, תוך שמירה על עיקרון הפרדת הרשויות.

לכל חברי בית הספר:

• הזכות להשתתף באופן שווה בחקיקת חוקי בית הספר.
• נשמרת הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות בית הספר.
• מובטחת זכות הפנייה לרשות שופטת בלתי תלויה, שתפקידה לסייע לחברי בית הספר לשמור על זכויותיהם.

ביקורת על התנהלות בתי הספר

• ניהול בית הספר מתבצע על ידי עמותות הורים. דבר זה מאפשר בפועל להורים להטיל וטו על ההחלטות הדמוקרטיות של התלמידים, בניגוד לעקרונות הרשמיים של בתי-ספר אלה. למעט בתי ספר בדגם סדברי, בית ספר כנף ובית הספר סאדברי ירושלים, בהם עקרונות הדגם נשמרים ומכובדים.

• רבות מהביקורות על החינוך הדמוקרטי מתבססות על האופי הסוציו-אקונומי של התלמידים ברוב בתי הספר אשר ממוקמים באזורים חזקים (לדוגמה מודיעין, שוהם, רעננה ועד). התנהלות בתי הספר כבתי ספר פרטיים אשר אינם מקבלים תקצוב מהרשויות המקומיות כבתי ספר אחרים, גורמת למצב בו רבים המעוניינים בחינוך מסוג זה אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי ההורים הגבוהים יחסית והם נותרים תלויים במלגות של בתי הספר. בשנת 2006 הוקם בשכונת גבעת אולגה שבחדרה בית ספר דמוקרטי ציבורי בתמיכת העירייה, אשר איננו גובה תשלומי הורים. בית הספר הוקם על ידי סטודנטים מהחממה ליזמות חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים, וכיום לומדים בו כ-250 תלמידים. נכון לשנת 2008 ישנם 3 בתי ספר דומים בתהליכי הקמה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

• ינוש קורצ'ק

לקריאה נוספת

• א.ס. ניל, בית ספר סאמרהיל/ילדות אחרת, הוצאת כתר והמכון לחינוך דמוקרטי, 2003.
• אתגר: סאמרהיל בעד ונגד - אסופת מאמרים של מחברים שונים בעד ונגד גישת בית הספר, הוצאת יבנה.
• יאנוש קורצ'אק, כיצד לאהוב ילדים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• ד"ר קן רובינסון, המקום הנכון - למה חשוב לעשות את מה שאוהבים, הוצאת כתר.
• יעקב הכט, החינוך הדמוקרטי סיפור עם התחלה, הוצאת המכון לחינוך דמוקרטי.
• איוואן איליץ', ביטול בית הספר, הוצאת מסדה.
• ג'ון הולט, בלמידה מתמדת, פראג הוצאה לאור.
• ג'ון דיואי, דמוקרטיה וחינוך, הוצאת מוסד ביאליק.
• דן לסרי, חינוך בביצת הפתעה, הוצאת אנסופיה.
• דניאל גרינברג, לגדול במקום אחר, הוצאת המכון לחינוך דמוקרטי.
• אליוט לוין, דרך לכל ילד, הוצאת מכון ברנקו וייס.

קישורים חיצוניים

• המכון לחינוך דמוקרטי
• רשימת בתי ספר נסיוניים דמוקרטיים בישראל, באתר משרד החינוך
• רשימת בתי ספר דמוקרטיים בעולם, באתר Education Revolution
• ירון שוורץ‏, בית ספר זה כן דמוקרטיה, באתר וואלה‏, 27 באוגוסט 2008
• [ כתבה מהתוכנית "יומן" בערוץ הראשון על בית הספר הדמוקרטי בגבעת אולגה]
• [ אתר הקורס מחשבת החינוך הדמוקרטי (דמוקרטיפדיה)] של המכון לחינוך דמוקרטי וסמינר הקיבוצים.
• רשימה בינלאומית של בתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי
• ההקדמה ל"חופשי סוף-סוף" מאת דניאל גרינברג
• שלשה פרקים, "חשבון", "שיעורים" ו"התמדה" מתוך הספר, "סוף סוף חופשי - בית הספר סדברי ואלי"
• The Preeminent Intelligence - Social IQ
• יעל עבאדי, ‏לראשונה בעולם: משרד החינוך יכיר בבתי ספר דמוקרטיים, באתר ‏מאקו‏, 19 במרץ 2014
• הילו גלזר, האם בתי ספר דמוקרטיים מנציחים את הפערים בחברה? ניתן ללמוד מהשיעור של יעל ביבר־אביעד, באתר הארץ, 16 ביולי 2015
• ליאור דטל, בית הספר שמקבל ציון 90 במבחן האושר: "תמסרו לבנט שלא יסגרו אותו", באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2016

הערות שוליים

*